שינויים

[[קובץ:חפשי להתווכחכינוס התמימים תשע"ו.jpgjpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[מענות קודש|מענה הרביכינוס התמימים]] השנתי ב[[770]]]] בקשר להשפעה על בני הנוער: '''גיל הנעורים'''בכדי להשפיע על מי שהואהיא תקופת זמן גורלית בחיים, בה מתעצבת השקפת החיים של האדם ודרכו בחיים. תקופה זו מתאפיינת בהתחדשות והתרעננות וכחות גדולים, זאת לצד חוסר יציבות שעלולה להביא לעיתים לקשיים שונים. [[הרבי]] העניק יחס מיוחד לגיל זה, ובפרט על הנוער בתקופתנו – צריך להיות הדבור עמו כמה פעמים ובפרטיות הדרושה ובאופן שהזקוק להשפעה ירגיש עצמו חפשי להתוכח ולענות וכו'ועסק רבות בכוחות הרבים הטמונים בו. הרבי ציין כי בדורות אלו גיל הנעורים מתחיל מוקדם יותר, ובקהילות המזרח מוקדם אף יותר מקהילות יוצאי אשכנז{{שהערה|שם=חלק יז}}באם מפגישים אותי . ==המעלה והזהירות=={{ציטוט צף|הנוער בכלל והנוער היהודי בפרט, אינו חושש להתייצב מול אתגרים או קשיים. להיפך, אם הם חוששים שמחשיבים אותם ומתייחסים אליהם בתור יצורים חלשים, או לא מבוגרים, או שחושבים שהם אינם מוכנים או אינם רוצים להתמודד עם אתגרים - זוהי הדרך הבטוחה ביותר להרגיז אותם ולגרום להם לאבד את הבטחון|ממכתב הרבי בתרגום מאנגלית, שבועון כפר חב"ד 1956 עמוד 11}} הרבי דיבר פעמים רבות על המעלה המיוחדת של גיל זה, והסביר כי מצד אחד שאיני מכירו ואין בגיל זה המרץ הניתן לאדם עדיין בשלימות, וצורת חיי האדם למשך כל אפשריות הנ"ל – עלול ימי חייו הולכים ונקבעים, ולכן יש חשיבות לעשות את השינוי דווקא עכשיו, כאשר יש גםאת היכולת וגם את הכוחות להשתנות, חס ושלוםמה שאין כן בגיל מאוחר יותר, להזיקכאשר אופי האדם ואורח חייו כבר הולך ומתקבע, כיון שיענה: הרי ויחד עם זה - כבר נפגש וכבר שמע כו' ויצא ידי חובתואין לו את המרץ של גיל הנעורים{{הערה|ראו לדוגמא אגרת מתאריך י"א שבט תשכ"ב. וקל להבין}}. ועליו למצוא כאלה שיתאימו לאופן הנהרבי קישר זאת לדברי חז"לשכאשר יהודי מקדש עצמו מעט מלמטה מקדשין אותו הרבה מלמעלה, שבגיל הנעורים הדבר מודגש יותר, שכוחם חדש, והם מצויים בשיא המרץ שלהם, ולהשתדל שישפיעו עועוד לא נכנסו במלחמת החיים{{הערה|ממכתב ה' תשרי תשכ"י דבור פעמים רבות וכו'ג. הוספה לקובץ ועד הנחות בלה"ק פרשת וילך תשפ"ב.}}.''' כיון ששנים אלו מעצבות את ההכנה לחיי משפחה, דווקא בשנים אלו ישנה הדגשה שההורים יעשו כל שביכולתם כדי להנחיל לילדים [[דוגמה חיה]]צעירים בכלל ואברכי ישיבה בפרט - הנה סוף סוף נעשים למשפיעים בחוג פחות או יותר גדול, וכל השפעה שגורמים בהם נכפלת כמה פעמים ככה לאחר זמן בהמקבלים שלהםשל חיי משפחה יהודיים מלאים{{הערה|ממכתב ו' טבת תשל"ז. נדפס בשבועון כפר חב"ד גליון 1845 עמוד 6.}}.

נקודה נוספת שהרבי ציין בהקשר זה היא העובדה שהמחנכים של הנערים צריכים לזכור שכל אחד מהנערים בתוך שנים ספורות יהפוך לדמות משפיעה בחוג פחות או יותר גדול, וכל השפעה שמצליחים להחדיר בנערים, מכפילה את עצמה באלו שיושפעו מהם{{הערה|שם=תולדות|1=[https://w3.chabad.org/media/pdf/1141/nExI11416221.pdfמאגרת מתאריך כ"ב תמוז תשט"ו, קונטרס ועד הנחות בלה"ק פרשת תולדות תשפ"א].}}.

להציע שיש בשבילם מקום במוסדות אהלי יוסף יצחק (אם רק מתאימים הם לעניני חינוך)כיון שבתקופה זו תהליך ההתבגרות והגידול הטבעי של הנער גורם לכך שהוא יהיה רגיש יותר והעצבים שלו מתוחים יותר כשלעומת זאת השכל עדיין לא חזק דיו להשקיט את התפרצויות הרגש, יש להיזהר מלהביא את הנערים למצב שיגרום להם להיות מתוחים יותר. מובן שבאם יבוא הדבר לפועל אז צריך לפזרםמסיבה זו יש גם חשיבות שהנערים ילמדו דווקא במקום שהם מרגישים בו בנוח יותר, ולא שיתרכזו כולם במוסד אחדלכפות עליהם ללמוד במקום שיגרום להם לחוסר נוחות{{הערה|ממכתב הרבי, בכדי שיקבלו מרות והוראת חבנדפס בלקוטי שיחות חלק ל"ד בנקל יותרעמוד 245.}}.מוכרח לקבוע שיעורים עם כל המורים בעניני של ארום פון דרך נוספת לסייע לנוער להתגבר על חוסר האיזון בין השכל והרגש המאפיין גיל זה, הוא באמצעות הוספה בלימוד ה[[חסידות, לערוך התוועדות עמהם וכיוצא בזה]] המסייעת בהשלטת המוח על הלב{{הערה|'מכתבים מהרבי' עמוד 64. מפנים חדשות מתקבל יותרנדפס גם בספר 'עצות בנפשי' עמוד 230. נוסף על קביעות שיעור עמהם בלימוד החסידות}}.

יעשה לכח ==המקום המתאים ביותר לגיל הנעורים==הרבי הדגיש באופן מיוחד את החשיבות הרבה לסביבה בה האדם נמצא בגיל זה, שיש לה השפעה וצנור לחוג וסביבהמכרעת על הנערים, וההכרח לדאוג שימצאו בסביבה תורנית מתאימה, וקל להביןומה טוב ב[[ישיבה]] המקיפה את הנער בכל משך שעות היממה ומשפיעה עליו באופן העמוק ביותר.

אם הפרי נקטף לפני עצמו הוא אינו יכול לגדול יותר==דרכי ההשפעה==כיון שגיל הנעורים מתאפיין בעצמאות מחשבתית, ואינו ראוי יותר לאכילה ואין כיצד לתקן כדי להשפיע על הנוער צריך לשוחח עמו, ולעשות זאת. הישיבה היא עץ חייםבאופן מפורט ובאופן כזה שירגיש חופשי להתווכח ולהציג עמדה מנוגדת, ועד שהילד מסיים דבר שיסייע לו להפנים את מסלול לימודיו בישיבה ונעשה בשלהנאמר, אסור לנתק אותו מהישיבה, ואם חס ושלום הוא מתנתק, עלול הדבר לפגוע בכל המשך צמיחתו. גיל ההתבגרות לענין כיון שבגיל זה הוא לעיתים גם לאחר גיל 21קשה לנערים לקבל דברים כאמת מוחלטת מבלי שתהיה להם את האפשרות להביע דעה ועמדה עצמאית{{הערה|תורת מנחם חלק ד' עמוד 321, בשיחה לתלמידי [[ישיבת אחי תמימים ניו הייבן]]על פי מענה בכתב יד קודש שצילומו מופיע בראש הערך.}}.

גיל אשר המרץ הניתן לאדם עדיין בשלימותבנוסף, וצורת חיי האדם למשך כל ימי חייו הולכים ונקבעים, ולכן כאשר יש חשיבות לעשות את השינוי דווקא עכשיוקבוצת נערים מגובשת שמגיעה למוסד חינוכי, כאשר יש גם את היכולת וגם את הכוחות להשתנותלהשתדל לבודד ו'לפזר' אותם, מה שאין כן בגיל מאוחר כדי שיקבלו מרות בצורה קלה יותר, כאשר אופי האדם ואורח חייו כבר הולך ומתקבע, ויחד עם זה - כבר אין לו את המרץ של גיל הנערות{{הערה|ממכתב י"א שבט תשכ"ב.שם=תולדות}}.

בקשר לנאמר על כל יהודי שכאשר מקדש עצמו מעט מלמטה מקדשין אותו הרבה מלמעלה, התבטא הרבי שאצל הנמצאים כיון שהשפעה בגיל הנעורים הדבר בהדגשה זה מגיעה בנקל יותרבצורה עקיפה, שכוחם חדשהרבי הציע לקבוע עם הנוער שיעורים{{הערה|לא רק עם המשפיעים, והם מצויים בשיא המרץ שלהםאלא כם כל המורים הבאים עמם במגע.}} בענינים העוסקים בהווי החסידי, ועוד לערוך [[התוועדות|התוועדויות]], ולהשתדל להביא דווקא דמויות 'מבחוץ' שהנערים לא נכנסו במלחמת החייםבאים עמם במגע כיון שקל להם יותר לקבל מדמות שאינם מכירים{{הערה|ממכתב ה' תשרי תשכ"ג. הוספה לקובץ ועד הנחות בלה"ק פרשת וילך תשפ"ב.שם=תולדות}}.

שנים אלו מעצבות את ההכנה לחיי משפחההרבי הזהיר שכאשר מדובר על נער שסולל לעצמו דרך עצמאית ומתרחק מהדרך החינוכית שקיבל בבית, ולכן דווקא בשנים אלו ישנה הדגשה שההורים יעשו כל שביכולתם כדי להנחיל לילדים [[דוגמה חיה]] של חיי משפחה יהודיים מלאיםעל ההורים להיזהר שלא לקיים עמו שיח ישיר בנושא כיון שזה עלול רק להרחיק אותו עוד יותר, ועליהם לדאוג שההשפעה תגיע באופן עקיף, מבלי שהבן ידע כלל שהדבר מגיע ביוזמת ההורים{{הערה|ממכתב ו' טבת תשלראו לדוגמא אגרות קודש חלק י"זח עמוד רפז. נדפס בשבועון כפר חב"ד גליון 1845 עמוד 6ועוד.}}.

[[קובץ:חפשי להתווכח.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] בקשר להשפעה על בני הנוער: '''בכדי להשפיע על מי שהוא, ובפרט על הנוער בתקופתנו – צריך להיות הדבור עמו כמה פעמים ובפרטיות הדרושה ובאופן שהזקוק להשפעה ירגיש עצמו חפשי להתוכח ולענות וכו'.{{ש}}באם מפגישים אותי עם אחד שאיני מכירו ואין כל אפשריות הנ"ל – עלול גם, חס ושלום, להזיק, כיון שיענה: הרי כבר נפגש וכבר שמע כו' ויצא ידי חובתו. וקל להבין. ועליו למצוא כאלה שיתאימו לאופן הנ"ל, ולהשתדל שישפיעו ע"י דבור פעמים רבות וכו'.''']]*נער שנוהג בחוסר דרך ארץ, יש להשתדל למצוא עבורו תפקיד בו ישמש בעצמו כמדריך ומנהיג, דבר שיוסיף בבטחון העצמי שלו ויפחית בגורם העיקרי שמביא אותו לנקוט בהנהגה זו{{הערה|אגרות קודש חלק יח אגרת ו'תתצא.}}.*יש להיזהר שהנער לא יתנהג באופן שלילי אפילו פעם אחת, כיון שלאחר שעושה זאת פעם אחת - אינו נרתע מלחזור על כך שוב ושוב{{הערה|שם=חלק יז}}. {{הערות שוליים}}[[קטגוריה:חינוך]]