ליקוטי אמרים - פרק מ"ב – הבדלי גרסאות

מ החלפת טקסט – "הדעת " ב־"הדעת "
להתראות (שיחה | תרומות)
מושגים יסודיים בפרק: עד שיכתב יגיעת נפש ויגיעת בשר...
 
(7 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט
|כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים מ"א-נ')
|הסתרה=כן
|מוסתר=כן
|תמונה=
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים מא-נ}}}}
{{תניא}}
{{תניא}}
'''פרק מ"ב''' הוא הפרק הארבעים ושניים בחלק הראשון של [[ספר התניא]].
'''פרק מ"ב - לקבוע היראה בנפשו'''


==מבוא==
==מבוא==
הפרק עוסק בביאור שבחינת ה[[דעת]] בכל דור הנמשכת על ידי [[ניצוצות]] קדושים מ[[נשמה|נשמת]] [[משה רבינו]] ומתלבשים ב[[נפש]]ם של [[צדיק]]י הדור, ועל ידם נמשכת חיות ל[[נשמה|נשמות]] ישראל בכל דור. הצדיקים גם מלמדים דעת גדולת השם לישראל. בחינת [[ספירת הדעת|הדעת]] היא לא ידיעה גרידא, אלא שתוקע מחשבתו בחוזק בגדולת השם.
לאחר שב[[תניא - פרק מ|פרק הקודם]] התבארו חשיבותה ועניינה של היראה התתאה, מדגיש בפרק זה [[אדמו"ר הזקן]] '''שנדרשת יגיעה''' כדי להשיגה.


==גוף הפרק==
==גוף הפרק==
שורה 9: שורה 15:


==סיכום הפרק==
==סיכום הפרק==
יראה זו (כעומד לפני המלך) היא טבעית בנפשות ישראל, אך כדי לגלותה יש להקדיש מדי יום ביומו זמן מסויים להתבונות זו - ולא זמן בלבד אלא יש להתאמץ להתעמק בזה ביגיעה רבה ועצומה.


*ניצוצות [[משה רבינו]] מתלבשים בחכמי וצדיקי הדור, ועל ידם נמשכת בחינת [[ספירת הדעת|הדעת]] בישראל.
בסוף הפרק מובאת התבוננות העוזרת לאדם להמחיש ולעורר היראה הנ"ל: כשם שמציאות המלך ברורה לו הגם שאינו רואה את גופו (שהרי הוא לבוש) - כך הגם שאינו רואה את ה' (מאחר שרואה את לבושיו - העולם), צריכה מציאות ה' להתאמת אצלו בתכלית.
==צילום דפוס התניא==
 


==מושגים יסודיים בפרק==
==מושגים יסודיים בפרק==
* [[יגיעה]]
* בחינת [[ספירת הדעת|הדעת]] אינה ידיעה גרידא, אלא התקשרות חזקה הבאה על ידי [[התבוננות]] ממושכת ועקבית.
* בחינת [[ספירת הדעת|הדעת]] אינה ידיעה גרידא, אלא התקשרות חזקה הבאה על ידי [[התבוננות]] ממושכת ועקבית.