שינויים

{{חצרות}}הצדיק הקדוש [[קובץ:שלמה מזוויל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלמה מזוויהל]]רבי '''שלמה גולדמן מזוויהלמ[[זוויהל]]''' זצ([[תרכ"ט]] – [[כ"ו אייר]] [[תש"ל. ה]]) בנו של רבי יחיאל מיכל בן רבי משה גולדמן, בנו של רבי מרדכי (הראשון), בנו של רבי משה, שהיה בנו של רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]] זצ"ל.

נולד בשנת [[תרכ"ט ]] לאביו רבי יחיאל מיכל, ובהגיעו לפרקו היה לחתנו של רבי דוד בן ציון מדוידהרודוק.

בשנת [[תרנ"ד ]] נסע להסתופף בצילו של רבי דוד משה מטשורקוב. לאחר שבקש ליסוע לנסוע מכיון שטעו שטען שאינו מרגיש תועלת לנפשו בעבודתצ השםרואה שם כלום, אמר לו רבי דוד משה שישאר עוד [[שבת ]] אחת ומובטח בו שיראה. הוא אכן נשאר וראה. לימים סיפר כי ראה איך שהגביע בכוסו שה[[יין]] בגביע ה[[קידוש]] של רבי דוד משה מתנועע באורח ניסי, בעוד שרבי דוד משה עצמו עמד בשעת הקידוש באימה ולא התנועע כלל. בשנת [[תרס"א ]] כאשר נפרד מרבו רבי דוד משה, ציווה עליו לקבל "קוויטלך[[קוויטל]]ך", ובכך רמז לו על יעודו כאדמוכ[[אדמו"ר.<REF>]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28280&pgnum=23 בית יעקב עמ' 23.]</REF>}}.

הוא כיהן כרב כ[[רב]] העיר זוויהל יחד עם אחיו רבי [[יחיאל מיכל גולדמן]] שנים רבות. בשנת [[תרפ"ו]] עלה ל[[ארץ ישראל]] עם נכדו, רבי מרדכי. כשירדו מהספינה ביפו אמר רבי שלמה לנכדו: "אנחנו משליכים את האדמו"רות לים".

הוא השתכן ב[[ירושלים]] בעיר העתיקה, שכר שם דירה קטנה וחי כאחד ה[[אדם]]. נהג לנסוע באוטובוס ל[[כותל המערבי]], והיה יושב בין האנשים הפשוטים.

ביתו היה בית פשוט, כמעט בלי ריהוט, בלי שמשים ובלי גבאים. היה צנוע בהליכותיו, וחיי חיי צער ופשטות, ואף לא ערך שולחנות כמנהג האדמו"רים. אולם תושבי [[ירושלים]] הכירו בגדולתו וכינוהו בחיבה 'ר' שלומקע'. התהלכו סביבו סיפורי נפלאות.

את כוחו בתורה היה מסתיר. אם כי לעיתים, כאשר נדרש הדבר, החווה את דעתו בהלכות שונות, כשהוא מנמק בגאונות מפליאה את פסקיו. בסוגיית [[קו התאריך]] למשל, הוא שלח למסור ל[[חזון איש]], כי הוא חולק על פסקו<REF>{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42711&st=&pgnum=98&hilite= קובץ בית אהרן וישראל ] שבט אדר [[תש"ע ]] עמ' צח (98)]</REF> }} וכמו שהיתה שהייתה גם דעת [[הרבי]].

== סוד [[המשיח]] נמסר ללחב"ד ==[[חב"דקובץ:ציון רבי שלמה מזוויהל.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו]] ==הוא היה לומד את ספרי [[חסידות חב"ד וספר ]] ו[[ספר התניא]], ואף קבע ללמוד בבית מדרשו לאחר [[תפילת שחרית]], שיעור ברבים בספר התניא. מנהג זה המשיך גם אצל נכדו רבי מרדכי מ[[זוויהל]].<REF>{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29063&hilite=13581339-667d-43cd-90ea-a919883d3de2&st=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94שלמה+%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%99%D7%94%D7%9C מזויהל מבוא לספר הצאצאים]</REF> }}.

כאשר יצא כ"ק [[אדמו"ר הריי"ץצ]] עם ההכרזה של "לאלתר לגאולה" – - להודיע על התקרבות ה[[גאולה]], התבטא אז ר' שלומקע ואמר: סוד [[המשיח]] נמסר להליובאוויטשער, ולהם מותר לדבר מזה.<REF>{{הערה|1=מכתבי הרב הצדיק ר' זונדל הגר זצ"ל מירושלים.[[שמן ששון מחבריך]].</REF>}}.

אחד ממקורבי הרבי מזוויהל<REF>{{הערה|1=הרב החסיד ר' דוד שכטר. [[שמן ששון מחבריך]].</REF> בספר יסוד צדיק מובאים הדברים בשם ר' שמעון הלל שלזינגר.}} שמע מפיו שאמר: מה אעשה שבשמים הכריזו על הרבי הריי"צ מליובאוויטש כי הוא צדיק הדור, והסיבה לכך הוא מסירות נפשו ב[[רוסיה]] עבור היהדות{{הערה|יסוד צדיק עמ' רמ"ג. ושם הלשון: "אמר: שגילו לי מן השמים שהריי"צ מליובאוויטש הוא צדיק הדור, שהיה לו מסירות נפש ברוסיה עבור יהדות". עוד כתוב בספר הנ"ל בעמ' רכז שרבי שלמה אמר גם על רבי אהרן מבעלזא שהוא צדיק הדור, ואולי הכוונה ששניהם צדיקי הדור - הרבי הריי"צ והמהר"א מבעלזא (ויעויין גם במה שהכתיר המהר"א הקדוש מבעלזא את הרבי הריי"צ בכינוי '''תפארת ישראל''' שמסתמא הכוונה שהרבי הריי"צ הוא נשיא הדור).}}.

עוד בשנת [[תרפ"ט]] כשביקר הרבי [[הריי"צ]] ב[[ארץ הקודש]], אמר הרבי מזוויעל: ידוע מצדיקים בקשר לביאת [[המשיח]], שמי שיודע זמן בואו אינו אומר, ומי שאומר אינו יודע, אולם הליובאוויטשער הוא גם יודע זמן בואו וגם מותר לו לומר זאת.<REF>{{הערה|1=הגאון ר' יעקב העניג שליט"א ראש ישיבת נדבורנא בב"ב. [[שמן ששון מחבריך]].</REF> כאשר הגביר אדמו"ר הריי"צ את המלחמה בשאננות והגברת הציפייה לביאת המשיח, והדבר עורר הסתייגות בקרב חוגים מסוימים, אמר רבי שלמה: האדמו"ר מליובאוויטש אומר מה שמוסרים לו מהשמים.<REF> מפי הרה"ג ר' משה כ"ץ, חתן בנו רבי גדליה משה. [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 102}}.</REF>

נפטר ביום [[כ"ו [[אייר]] [[תש"ה]], בספירה "[[יסוד]] שביסוד". קברו נכרה בהר הזיתים, וגם לאחר שהפורעים הערבים חיללו את המצבות בשנת [[תש"ח]], נשאר קברו שלם. אך המצבה נשברה, ותוקנה בשנת [[תשכ"ז]].

{{מיון רגיל:גולדמן, שלמה}}[[קטגוריה:אדמו"רי זלאטשאוו]][[קטגוריה:אדמו"רים בירושלים]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ה]][[קטגוריה:אדמוראישים שנולדו בשנת תרכ"יםט]]