משה בצלאל אלתר: הבדלים בין גרסאות בדף
(עריכה, עריכה) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''משה בצלאל אלתר''' ([[תרכ"ח]] - [[כ"ג אלול]] [[תש"ב]]) היה בנו של ה"שפת אמת" ואחיו של ה"[[אמרי אמת]]" - רבי [[אברהם מרדכי אלתר]]. לאחר עזיבת אחיו מפולין, הוא היה הסמכות הבכירה ביותר בחסידות הגור בפולין. | רבי '''משה בצלאל אלתר''' ([[תרכ"ח]] - [[כ"ג אלול]] [[תש"ב]]) היה בנו של ה"שפת אמת" ואחיו של ה"[[אמרי אמת]]" - רבי [[אברהם מרדכי אלתר]]. לאחר עזיבת אחיו מפולין, הוא היה הסמכות הבכירה ביותר בחסידות הגור בפולין. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תרכ"ח]] כבן שלישי לאביו רבי [[יהודה אריה לייב אלתר]] האדמו"ר מגור בעיירה גור שבפולין. נישא עם חיה שרה. לאחר נישואיו שקע ב[[לימוד תורה]]. באותה תקופה הוא נודע כאחד מגדולי התורה בפולין. לפרנסתו החזיק ברישיון למכירת כרטיסי פיס, כשלפועל חתנו ר' ליבל קמינר הוא זה שעסק במכירה. | נולד בשנת [[תרכ"ח]] כבן שלישי לאביו רבי [[יהודה אריה לייב אלתר]] האדמו"ר מגור בעיירה גור שבפולין. נישא עם חיה שרה. לאחר נישואיו שקע ב[[לימוד תורה]]. באותה תקופה הוא נודע כאחד מגדולי התורה בפולין. לפרנסתו החזיק ברישיון למכירת כרטיסי פיס, כשלפועל חתנו ר' ליבל קמינר הוא זה שעסק במכירה. | ||
שימש כיד ימינו של אחיו האדמו"ר ה"אמרי אמת", שאף מינה אותו ב[[צוואה|צוואתו]](הראשונה) ליורשו באדמו"רות | שימש כיד ימינו של אחיו האדמו"ר ה"אמרי אמת", שאף מינה אותו ב[[צוואה|צוואתו]] (הראשונה) ליורשו באדמו"רות{{הערה|לאחר השואה, בה נספה רבי משה בצלאל, כתב ה"אמרי אמת" בצוואתו האחרונה שה"בית ישראל" יהיה יורשו בהנהגה.}}. | ||
בשנת [[ת"ש]] בעקבות [[מלחמת עולם השנייה]] עזב אחיו האמרי אמת את פולין, והוא נהפך לסמכות הבכירה בחסידות גור בפולין. באותה תקופה הוא עודד הקמת שיעורי תורה, ופרסם מכתבו בו הוא קורא לארגון שיעורים בכל מקום. הוא נלקח על ידי הנאצים לטרבלינקה, שם נפטר ב[[כ"ג אלול]] [[תש"ב]]. | בשנת [[ת"ש]] בעקבות [[מלחמת עולם השנייה]] עזב אחיו האמרי אמת את פולין, והוא נהפך לסמכות הבכירה בחסידות גור בפולין. באותה תקופה הוא עודד הקמת שיעורי תורה, ופרסם מכתבו בו הוא קורא לארגון שיעורים בכל מקום. הוא נלקח על ידי הנאצים לטרבלינקה, שם נפטר ב[[כ"ג אלול]] [[תש"ב]]. | ||
==קשריו עם חב"ד== | ==קשריו עם חב"ד== | ||
בספר "ליובאוויטש וחייליה" | מסופר{{הערה|בספר "ליובאוויטש וחייליה" עמ' 59.}} כי רבי משה בצלאל היה מהפליטים ב[[מלחמת העולם הראשונה]] וגר ב[[וויטבסק]], ובקיץ היה גם כן בנאות דשא בזעלשע, והיה נכנס לאדמו"ר הרש"ב לפרקים קרובים, וסיפר לאדמו"ר הרש"ב שיש תחת ידו ספר "אור יקר", כת"י פירוש על הזוהר, ואדמו"ר הרש"ב ביקש ממנו שיתן לו כדי להעתיקו, ונתן לו. אדמו"ר הרש"ב שכר את ר' [[זלמן אידל זיסלין]] שישב בזלאשע עד שהעתיק את כתב היד{{הערה|[https://col.org.il/news/40192 כתב-היד בחכמת הקבלה שהתגלגל מגור לחב"ד].}}. | ||
בתקופת | עוד מסופר כי בתקופת מלחמת עולם הראשונה התארח ר' משה בצלאל אלתר בביתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן]] כחלק מקבוצת פליטים שברחה ממקום מגוריהם, בשל המלחמה. בתקופת התארחותו הוא בחן את בניו של רבי לוי יצחק. לאחר שבחן את הרבי, הוא אמר עליו: "בחור בן 14 בלבד - ואין לך מקום בש"ס אשר ישאלוהו ולא ידע להמשיך בעל פה בלשון הגמרא והרש"י באותיותיהם!"{{הערה|עדותו של הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] בתקליטור "שנים ראשונות" מס' 1. ישנם שמייחסים את הסיפור לר' מנחם מענדל קמינר גיסו של ה"שפת אמת" - ראה [[שנים ראשונות]], עמ' 148, הערה 10.}}. | ||
לקראת [[חתונת הרבי|חתונתו של הרבי]] שלח לו [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב בו הוא מזמינו לחתונה, ומוסיף שבואו לחתונה יוסיף בקשרים בין חסידות גור לחב"ד{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]], כרך ט"ז, עמ' ש'.}}. ר' משה בצלאל אכן הגיע לחתונה, ואף נתן לרבי מתנת חתונה{{הערה|שנים ראשונות, עמ' 482.}}. | לקראת [[חתונת הרבי|חתונתו של הרבי]] שלח לו [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב בו הוא מזמינו לחתונה, ומוסיף שבואו לחתונה יוסיף בקשרים בין חסידות גור לחב"ד{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]], כרך ט"ז, עמ' ש'.}}. ר' משה בצלאל אכן הגיע לחתונה, ואף נתן לרבי מתנת חתונה{{הערה|שנים ראשונות, עמ' 482.}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חסידי גור]] [[קטגוריה:רבנים]] [[קטגוריה:משפחת אלתר]] | [[קטגוריה:חסידי גור]] | ||
[[קטגוריה:רבנים]] | |||
[[קטגוריה:משפחת אלתר]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"ח]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"ח]] | ||
גרסה אחרונה מ־01:10, 31 במאי 2022
רבי משה בצלאל אלתר (תרכ"ח - כ"ג אלול תש"ב) היה בנו של ה"שפת אמת" ואחיו של ה"אמרי אמת" - רבי אברהם מרדכי אלתר. לאחר עזיבת אחיו מפולין, הוא היה הסמכות הבכירה ביותר בחסידות הגור בפולין.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרכ"ח כבן שלישי לאביו רבי יהודה אריה לייב אלתר האדמו"ר מגור בעיירה גור שבפולין. נישא עם חיה שרה. לאחר נישואיו שקע בלימוד תורה. באותה תקופה הוא נודע כאחד מגדולי התורה בפולין. לפרנסתו החזיק ברישיון למכירת כרטיסי פיס, כשלפועל חתנו ר' ליבל קמינר הוא זה שעסק במכירה.
שימש כיד ימינו של אחיו האדמו"ר ה"אמרי אמת", שאף מינה אותו בצוואתו (הראשונה) ליורשו באדמו"רות[1].
בשנת ת"ש בעקבות מלחמת עולם השנייה עזב אחיו האמרי אמת את פולין, והוא נהפך לסמכות הבכירה בחסידות גור בפולין. באותה תקופה הוא עודד הקמת שיעורי תורה, ופרסם מכתבו בו הוא קורא לארגון שיעורים בכל מקום. הוא נלקח על ידי הנאצים לטרבלינקה, שם נפטר בכ"ג אלול תש"ב.
קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
מסופר[2] כי רבי משה בצלאל היה מהפליטים במלחמת העולם הראשונה וגר בוויטבסק, ובקיץ היה גם כן בנאות דשא בזעלשע, והיה נכנס לאדמו"ר הרש"ב לפרקים קרובים, וסיפר לאדמו"ר הרש"ב שיש תחת ידו ספר "אור יקר", כת"י פירוש על הזוהר, ואדמו"ר הרש"ב ביקש ממנו שיתן לו כדי להעתיקו, ונתן לו. אדמו"ר הרש"ב שכר את ר' זלמן אידל זיסלין שישב בזלאשע עד שהעתיק את כתב היד[3].
עוד מסופר כי בתקופת מלחמת עולם הראשונה התארח ר' משה בצלאל אלתר בביתו של רבי לוי יצחק שניאורסאהן כחלק מקבוצת פליטים שברחה ממקום מגוריהם, בשל המלחמה. בתקופת התארחותו הוא בחן את בניו של רבי לוי יצחק. לאחר שבחן את הרבי, הוא אמר עליו: "בחור בן 14 בלבד - ואין לך מקום בש"ס אשר ישאלוהו ולא ידע להמשיך בעל פה בלשון הגמרא והרש"י באותיותיהם!"[4].
לקראת חתונתו של הרבי שלח לו אדמו"ר הריי"צ מכתב בו הוא מזמינו לחתונה, ומוסיף שבואו לחתונה יוסיף בקשרים בין חסידות גור לחב"ד[5]. ר' משה בצלאל אכן הגיע לחתונה, ואף נתן לרבי מתנת חתונה[6].
הערות שוליים
- ↑ לאחר השואה, בה נספה רבי משה בצלאל, כתב ה"אמרי אמת" בצוואתו האחרונה שה"בית ישראל" יהיה יורשו בהנהגה.
- ↑ בספר "ליובאוויטש וחייליה" עמ' 59.
- ↑ כתב-היד בחכמת הקבלה שהתגלגל מגור לחב"ד.
- ↑ עדותו של הרב מרדכי שמואל אשכנזי בתקליטור "שנים ראשונות" מס' 1. ישנם שמייחסים את הסיפור לר' מנחם מענדל קמינר גיסו של ה"שפת אמת" - ראה שנים ראשונות, עמ' 148, הערה 10.
- ↑ אגרות קודש, כרך ט"ז, עמ' ש'.
- ↑ שנים ראשונות, עמ' 482.