שינויים

'''המשכן''' (מכונה בתורה גם "אוהל מועד") הוא כינוי למקום המיוחד להשראת ה[[שכינה]] החל ממסעות מהאוהל שהוקם על ידי [[עם ישראל]] ב[[מדבר]], ועד להקמת לבנייתו של [[בית המקדש]] ב[[ירושלים]]. בו ניצב ארון העדות ובו הוקרבו הקרבנות. בעת נסיעת העם במדבר נסע המשכן יחד עמם ממקום למקום.

ציוה ה' בתורתו: "[[ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם]]", והיינו, שפנימיות הכונה פנימיות הכוונה של [[הקב"ה]] בבריאת ב[[בריאת העולמות - שנתאוה להיות לו יתברך ]] היא שהעולם יהיה [[דירה בתחתונים]], ודבר זה בא לידי פועל ביטוי בעיקר - על ידי [[המקדש]], שבו השראת השכינה.ואמרו רז"ל: "בתוכו" לא נאמר אלא "בתוכם" - בתוך כל אחד ואחד מישראל, הוה אומר, שמהמשכן נמשכת השכינה לכל ישראלה[[שכינה]].

ומכיון על הפסוק "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" אמרו [[חז"ל]]: "בתוכו"שכל העולם כולו לא נברא נאמר אלא לצוות לזה" (לאדם)בתוכם", והכונה היא בתוך כל אחד מישראל, לפיכך על כלומר שמהמשכן נמשכת השכינה לכל ישראל. ועל ידי המשכת השכינה מהמשכן לישראל, נמשכת השכינה גם לכל הבריאה כולה.

במקדש היו "שלושה דיורין", שהם: "[[עזרת הנשים (בית המקדש)|עזרה]]", "[[עזרת ישראל|קודש" ]] ו"[[קודש הקדשים]]".

בעזרה עמד [[המזבח החיצון ]] שעליו הקריבו [[קרבנות]]. בקודש עמד [[המזבח הפנימי ]] שעליו הקטירו [[קטורת]]. בקודש הקדשים עמד [[ארון הברית]] שבו הלוחות - תורה.

עיקר השראת השכינה והתגלות ה[[עצמותועצמות]] יתברך במקדש - הייתה בקודש הקדשים במקום הארון, ולכן נראה בו הנס ש"[[מקום הארון אינו מן המדה]]" - "[[נמנע הנמנעות]]".

בסוף ימי ה[[בית ראשון]], גנז המלך [[יאשיהו ]] את ארון הברית במערות ומחילות שמתחת [[הר הבית]], כדי שלא יפול ביד אויב, ומאז - וגם בימי [[בית שני]], לא היה הארון בקודש הקדשים.