מדבר (מקום) – הבדלי גרסאות
הוספת ערך. למי יש כח לערוך? |
אין תקציר עריכה |
||
| (12 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מדבר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מדבר]] | |||
ה'''מִדְבָּר''' (בלשון רבים: '''מִדְבָּרִיּוֹת''') הינם איזורים יבשים וצחיחים, שתנאי המחיה והאקלים שבהם לא מאפשרים קיום של מינים חיים, ואפילו צמחים לא יכולים לשרוד שם לאורך זמן. | ה'''מִדְבָּר''' (בלשון רבים: '''מִדְבָּרִיּוֹת''') הינם איזורים יבשים וצחיחים, שתנאי המחיה והאקלים שבהם לא מאפשרים קיום של מינים חיים, ואפילו צמחים לא יכולים לשרוד שם לאורך זמן. | ||
| שורה 5: | שורה 6: | ||
==המדבר בראי החסידות== | ==המדבר בראי החסידות== | ||
מקור התייחסותה של החסידות למדבר כמקום השמם מהתגלות אלוקית, הוא בנבואת ירמיה: | מקור התייחסותה של החסידות למדבר כמקום השמם מהתגלות אלוקית, הוא בנבואת ירמיה: | ||
{{ציטוט|תוכן= | {{ציטוט|תוכן= הַמּוֹלִיךְ אֹתָנוּ בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה בְּאֶרֶץ צִיָּה וְצַלְמָוֶת בְּאֶרֶץ לֹא עָבַר בָּהּ אִישׁ וְלֹא יָשַׁב אָדָם שָׁם|מרכאות=כן|מקור=ירמיהו, פרק ב פסוק ו}} | ||
החסידות מבארת{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/17/20/169 לקוטי תורה תחילת פרשת נשא].}} שהיות והחיות של כל דבר מגיעה מהקדושה, מקום שחסר בו החיות האלוקית, מסמל את שיא הטומאה וה[[סטרא אחרא]], ומכיון שהמדבר הוא המקום השומם ביותר שאין בו חיות וחיוניות כלל, מסמל את מקור הכוח והחיות של הקליפות וכוחות הטומאה בעולם. | החסידות מבארת{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/17/20/169 [[לקוטי תורה]] תחילת פרשת נשא].}} שהיות והחיות של כל דבר מגיעה מהקדושה, מקום שחסר בו החיות האלוקית, מסמל את שיא הטומאה וה[[סטרא אחרא]], ומכיון שהמדבר הוא המקום השומם ביותר שאין בו חיות וחיוניות כלל, מסמל את מקור הכוח והחיות של הקליפות וכוחות הטומאה בעולם. | ||
מסיבה זו{{הערה|1=ליתר הרחבה, ראו בשיחת הרבי שנדפסה ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15826&st=&pgnum=25 לקוטי שיחות חלק י"ג פרשת נשא].}} נסעו בני ישראל במדבר במשך ארבעים שנה, על מנת להכניע את הקליפות, ולגלות אור אלוקי אפילו במדבר. | מסיבה זו{{הערה|1=ליתר הרחבה, ראו בשיחת הרבי שנדפסה ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15826&st=&pgnum=25 לקוטי שיחות חלק י"ג פרשת נשא].}} נסעו בני ישראל במדבר במשך ארבעים שנה, על מנת להכניע את הקליפות, ולגלות אור אלוקי אפילו במדבר. | ||
[[הרבי]] מדייק באחד מ[[מאמר]]י החסידות שלו{{הערה|שבת [[פרשת ראה]], [[שבת מברכים]] ה[[חודש אלול]] תשל"ג. ספר המאמרים תשל"ג עמוד 466.}}, שהסיבה לכך ש[[אדמו"ר הזקן]] נוקט במשל של '[[המלך בשדה]]' דוקא במושג 'שדה' ולא במושג 'מדבר', היות ונשמתו של היהודי לא יכולה לעולם להתיישב בקביעות במדבר, וגם אם ההיא חוטאת ונופלת למקום שומם מבחינה רוחנית, זה רק באופן זמני, והיא עוד עתידה לחזור לשדה, ו'לזרוע' תורה ומצוות. | [[הרבי]] מדייק באחד מ[[מאמר]]י החסידות שלו{{הערה|שבת [[פרשת ראה]], [[שבת מברכים]] ה[[חודש אלול]] תשל"ג. ספר המאמרים [[תשל"ג]] עמוד 466.}}, שהסיבה לכך ש[[אדמו"ר הזקן]] נוקט במשל של '[[המלך בשדה]]' דוקא במושג '[[שדה]]' ולא במושג 'מדבר', היות ונשמתו של היהודי לא יכולה לעולם להתיישב בקביעות במדבר, וגם אם ההיא חוטאת ונופלת למקום שומם מבחינה רוחנית, זה רק באופן זמני, והיא עוד עתידה לחזור לשדה, ו'לזרוע' תורה ומצוות. | ||
למרות שהמדבר אינו מקומו של יהודי, הרי מוטל על היהודי לצאת ולברר את הניצוצות הרוחניים הפזורים בו. | למרות שהמדבר אינו מקומו של יהודי, הרי מוטל על היהודי לצאת ולברר את הניצוצות הרוחניים הפזורים בו. | ||
לעומת זאת במקומות אחרים בחסידות מבואר{{הערה|1=ראו | לעומת זאת במקומות אחרים בחסידות מבואר{{הערה|1=ראו לדוגמה [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_16047_647.pdf שיחת שבת פרשת שלח תשמ"ו].}} ש[[הקב"ה]] בחר את המקום של [[מתן תורה]] דוקא במדבר, היות והמדבר מסמל דרגה אלוקית נעלית כל כך, שהתגלותה אינה תלויה בהימצאותה של חיות רוחנית, ומבחינתה הכל שווה, ולכן דוקא שם יכל [[הקב"ה]] להתגלות בעצמו ב[[מתן תורה]] ולהתגלות לבני ישראל בצורה גלויה ומוחשית{{הערה|וראה בשיחת ה[[דבר מלכות בהר בחוקותי]] תנש"א.}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:טבע הבריאה]] | ||