[[קובץ:פרי עץ חיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר, [[דובראוונא]], [[תקס"ד]]]]'''פרי עץ חיים''' הוא ספר של ב[[תורת הקבלה|קבלה]] מ[[כתבי האריז"ל]] שנכתב על ידי תלמידו העיקרי, רבי [[חיים ויטאל]] אשר סודר , ונערך וסודר על ידי רבי [[מאיר פאפירושפאפירש]]. הספר מוזכר פעמים רבות בספרי חסידות, אך נחשב לספר מוסמך פחות משאר ספרי האריז"לכולל ביאורים בקבלה על כוונות ה[[תפילה]] ועל מועדי השנה.
הספר נבנה במתכונת דומה לספר מוזכר פעמים רבות ב[[שער הכוונותתורת החסידות]], והוא מסודר לפי מועדי השנהורוב הענינים מקבלת [[האריז"ל]] המבוארים בחסידות מבוססים על ספר זה (ועל הספר [[עץ חיים (ספר)|עץ חיים]]){{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4623&st=&pgnum=294&hilite= שיחת בדר"ח מרחשון תש"מ].}}.
==בספרי רבותינו==מובא בפרי עץ בספר זה מובאים גם דברים מ"החברים" - שאר תלמידי האריז"ל, שלא הייתה להם סמכות להעביר את תורתו (המוסמך היחיד לכך היה רבי חיים שסממני הקטרת הן עשר ניצוצי הקדושה של אור פנימי המחיים ויטאל). בשל כך, היו מקובלים שנמנעו מללמוד את הקליפותאותן מובאות. עם זאת, ויש ניצוץ אחד ב[[תורת החסידות]] מביאים גם מדברי החברים, כיוון של [[אור מקיףרבותינו נשיאינו]] הייתה קבלה מה[[בעל שם טוב]], והוא ענין שקיבל מ[[י"א כתרין דמסאבותאאחיה השילוני]] (שהוא זה שלימד את [[אליהו הנביא]] שהם ), ולכן הם ידעו במה לסמוך{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3559.htm אגרות קודש חלק י"א הניצוצין שבקליפות, אגרת ג'תקנט].}}.
מבאר [[אדמו"ר הרש"ב]], שהיו"ד ניצוצות מתוך י"א כתרין דמאסבותא, הן בבחי' או"פ בהם וכמו שכתב ב[[שער הכוונות]], אך עיקר החיות שלהם הוא מהאור מקיף, וכשמסירים האור מקיף הרי הם מתים ומתבטלים{{הערה|וכמ"ש בפע"ח שער העשי' רפ"ד}}, וטעם הדבר - מבאר אדמו"ר הרש"ב - הוא מפני שהאור פנימי הוא בבחינת בליעה בהם, ועל כן אינו בבחינת חיות להם כי אם האור מקיף{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharshab/terav/1/52/424&search=%D7%A9%D7%A2%D7%A8+%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA המשך תער"ב ח"א עמוד תכד]}}.
==קישורים חיצוניים==
*{{HebrewBooks|ר' חיים ויטאל|פרי עץ חיים|19621|דובראוונא, תקסד.תקס"ד}}{{הערות שוליים|}}{{ספרי קבלה}}[[קטגוריה:ספרי קבלהכתבי האריז"ל]]