שינויים

פיוט '''ונתנה תוקף'''הפיוט מתאר את המתרחש בבית הדין של מעלה בימי הדין, מופיע במחזור נוסח חב"דראש השנה ויום כיפור - את החיל והרעדה, ומקורו במחזורים קדומיםאת המשפט, ואת הדרך לבטל את רוע הגזרה.

==מקור הפיוט הינו אחד הפיוטים החשובים ביותר בתפילות ==[[מוסף לראש השנהקובץ:נתנה תוקף עתיק.jpg|ממוזער|נוסחאות קודמים של הפיוט "ונתנה תוקף", במגילות עתיקות]],  בעולם מקובל לומר שמקור הפיוט הוא בסיפור הידוע המופיע בספר [[מוסף ליום כיפוראור זרוע]]על רבי אמנון ממגנצא (כדלהלן). אך חוקרי הפיוטים, גם מבין היראים, טוענים שאין מקור הפיוט מרבי אמנון ממגנצא, משום שרואים את הפיוט במקורות שקדמו לו. לואף נוסח קדום לו נמצא{{הערה|1=ראה [[מנהג חב"דhttps://col.org.il/news/85568 כאן]] נאמר ב.}} אצל רבי [[ארון קודשאליעזר הקליר]] פתוחאו אצל רבי יניי (ינאי){{הערה|רבי יניי (כתיב מקובל: ינאי) היה פייטן ארץ-ישראלי קדום. חי ככל הנראה בימי התנאים או המוראים והוא אחד הפייטנים הקדומים ביותר, קודם [[אמירת קדושהונמנה בידי רס"ג, כמו גם אצל רבנו גרשום בשורה אחת עם יוסי בן יוסי ורבי אלעזר הקליר. זמנו המדויק לא ידוע לנו.}}. יש שכתבו, שבאור זרוע לא מופיע כי רבי אמנון חיבר את פיוט זה, אלא רק שאמרו וציווה לאחר מכן בחלום להפיץ אותו, כך שייתכן כי הפיוט היה מוכר באיטליה אך לא במגנצא, ורבי אמנון היה זה שהפיץ את הפיוט אצל האשכנזים עד שקנה את מקומו המכובד במחזורים. ואפשר שגם הנוסח שיש בידנו הוא מה שגילה רבי אמנון. תוכנו של חלק מהפיוט נזכר במאמרי חז"ל, בגמרא מסכת ראש השנה{{הערה|קדושת כתר]] דף טז ע"ב[[תפילת מוסף]]}}.==מילות הפיוט=={{ציטוט|תוכן=וּנְתַנֶּה תּוֹקֶף קְדֻשַּׁת הַיּוֹם כִּי הוּא  נוֹרָא וְאָיוֹם וּבוֹ תִּנָּשֵׂא מַלְכוּתֶךָ וִיכּוֹן בְּחֶסֶד כִּסְאֶךָ וְתֵשֶׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת. אֱמֶת, כִּי אַתָּה הוּא: דַיָין וּמוֹכִיחַ וְיוֹדֵעַ וְעֵד וְכוֹתֵב וְחוֹתֵם וְסוֹפֵר וּמוֹנֶה וְתִזְכֹּר כָּל הַנִּשְׁכָּחוֹת וְתִפְתַּח אֶת סֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת וּמֵאֵלָיו יִקָרֵא וְחוֹתָם יַד כָּל אָדָם בּוֹ וּבְשׁוֹפָר גָּדוֹל יִתָּקַע וְקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה יִשָּׁמַע וּמַלְאָכִים יֵחָפֵזוּן, וְחִיל וּרְעָדָה יֹאחֵזוּן וְיֹּאמְרוּ: הִנֵּה יוֹם הַדִּין לִפְקֹד עַל צְבָא מָרוֹם בַּדִּין כִּי לֹא יִזְכּוּ בְּעֵינֶיךָ בַּדִּין וְכָל בָּאֵי עוֹלָם יַעַבְרוּן לְפָנֶיךָ כִּבְנֵי מָרוֹן כְּבַקָּרַת רוֹעֶה עֶדְרוֹ מַעֲבִיר צֹאנוֹ תַּחַת שִׁבְטוֹ כֵּן תַּעֲבִיר  וְתִסְפֹּר וְתִמְנֶה וְתִפְקֹד נֶפֶשׁ כָּל חָי וְתַחְתֹּךְ קִצְבָה לְכָל בְּרִיוֹתֶךָ וְתִכְתֹּב אֶת גְּזַר דִּינָם בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יִכָּתֵבוּן, וּבְיּוֹם צוֹם כִּפּוּר יֵחָתֵמוּן כַּמָּה יַעֲבְרוּן, וְכַמָּה יִבָּרֵאוּן מִי יִחְיֶּה וּמִי יָמוּת מִי בַּמַיִם וּמִי בָּאֵשׁ מִי בְּרַעַשׁ וּמִי בַּמַּגֵּפָה מִי יִשָׁקֵט וּמִי יִטָרֵף מִי יֵעָשִׁר וּמִי יֵעָנִי מִי בְּקִצּוֹ וּמִי לֹא בְּקִצּוֹ מִי בַּחֶרֶב וּמִי בַּחַיָּה, מִי יָנוּחַ וּמִי יָנוּעַ מִי יִשָׁלֵו וּמִי יִתְיַסָּר מִי יִשָׁפֵל וּמִי יָרוּם וּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה מַעֲבִירִין אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה}}

 על הפיוט מפורסם מעשה מרטיט (אף שלאו דווקא זה המקור הקדום של הפיוט). ה"אור זרוע" כותב שהעתיק אותו מכתביו של רבי אפרים בן יעקב מבון , כותב סיפורהסיפור{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=14580#p=128&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= אור זרוע הלכות ראש השנה סימן רעו].}}:

ב[[אגרות קודש|אגרת קודש]]{{הערה|אגרות קודש חלק ט' אגרת ב'תרע"ה עמוד ס"ה.}} מיום [[ח"י אלול]] [[תשל"ג]], כותב [[הרבי]] על אמיתות פרטים ב[[סיפור]] על "ונתנה תוקף": "ממה שהעתיק מהסופרים שקדמוהו, שר' אמנון פסק דינו במה שיענישוהו, הנה צריך עיון אם אמיתי הוא, כי אסור לחבול בעצמו. וידוע שכמה עניינים ב(ספר) "שלשלת הקבלה" מפוקפקים ולא אמיתיים, וכמובא בכמה מקומות"."

אך יש שאומרים שהרבי רק מערער על הפרטים של הסיפור אך אין מכאן ראיה שהרבי מפקפק ברור בסיפור עצמו.

בין אמרות הקודש בשיחת [[דברי כיבושין]] של [[צום גדליה]] (נדחה) [[תשנ"ב]]{{הערה|[[התוועדויות]] תשנ"ב כרך א' עמ' 34.}} התייחס הרבי בהרחבה לתפילת "ונתנה תוקף" – תפילה שחוברה על-ידי רבי אמנון ממגנצה – וכה אמר:

====דירה בתחתוניםתשובה תפילה וצדקה====עוד ביאר הרבי<ref>בלקו"ש חי"ט בשיחה לר"ה - ו' תשרי (ס"ח) </ref> שרואים שיהודים מתעוררים בעת אמירת "ונתנה תוקף כו', מי ינוח וכו'" יותר מתוך פנימות הלב ויותר מהתעוררות, מאשר בעת אמירת "מלוך על העולם כולו בכבודך" כו'.

שלכאורה עיקר הבקשה של יהודי תיהיה בהתעוררות שהקבהרבי מבאר{{הערה|ראה לקוטי שיחות חל"ד ע' 59 שיחת לפ' עקב ב, אות ה ינהיג ואילך}} את קושיית המרש"א{{הערה|בחדושי אגדות במסכת ראש השנה.}} בנוסח הפיוט למה מוזכר רק "תשובה ותפילה וצדקה מעברין את העולםרוע הגזרה" ולמה השמיט הפייט את "שינוי השם" (ראה ר"ה דף ט"ז ע"ב) "ושינוי המקום", יותר מאשר חייו הפרטיים.

מבאר וביאר הרבי שהטעם הפנימי בזה הוא מפני שכוונת עצמותו ית' היא דוקא ב[[דירה בתחתונים]]שהפייט מנה דברים ששייכים לעברת רוע הגזרה, משא"כ שינוי השם, ולכן כאשר יהודי מבקש על חייו הגשמייםושינוי המקום, יותר מרגיש את פנימיות כוונת הקב"ה בבריאת העולם<ref>וראה במה שהעירו כאן: http://www.haoros.com/Archive/index.asp?kovetz=803&cat=3&haoro=4</ref>וכו' הוא מציאות חדשה לגמרי.

===מנהגי הרבי=דירה בתחתונים====עוד ביאר הרבי נוהג לעמוד באמירת הפיוט<ref>http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/09/30-09-2016-02-39-30{{הערה|בלקו"ש חי"ט בשיחה לר"ה -%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95.pdf</ref>ו' תשרי (ס"ח) }} שרואים שיהודים מתעוררים בעת אמירת "ונתנה תוקף כו', מי ינוח וכו'" יותר מתוך פנימות הלב ויותר מהתעוררות, מאשר בעת אמירת "מלוך על העולם כולו בכבודך" כו'.

==אצל חסידים==המשפיע הרב [[מענדל פוטרפס]] היה אומר שההבדל בין [[בית כנסת]] שלכאורה עיקר הבקשה של [[מתנגדים]] לשל [[חסידים]], שאצל המתנגדים עיקר הצעקה היית במילים יהודי תהיה בהתעוררות שהקב"ותשובה ותפלה וצדקה, מעבירין ה ינהיג את רוע הגזרה"העולם, ובבתי כנסיות חסידיים עיקר הצעקה הייתה "כי אתה הוא א-ל מלך חי וקיים"יותר מאשר חייו הפרטיים.

פתגם זה מבטא שאצל חסידים עיקר ענין הימים הנוראים מבאר הרבי שהטעם הפנימי בזה הוא קבלת מלכותו של מפני שכוונת עצמותו ית' היא דוקא ב[[דירה בתחתונים]], ולכן כאשר יהודי מבקש על חייו הגשמיים, יותר מרגיש את פנימיות כוונת הקב"הבבריאת העולם{{הערה|1=וראה במה שהעירו כאן: http://www.haoros.com/Archive/index. ולא הגזר דין של האדם על חייו הפרטייםasp?kovetz=803&cat=3&haoro=4}}.

ועוד היה מתוועד הרב [[מענדל פוטרפס]] שיש כאלו שלא בוכים ב"מי ימות", אלא ב"מי יחיה"... כיון שלא כל כך דואג אם הוא ימות, העיקר למה שהשני יחיה..., בכך רצה המשפיע להשריש את רגש הקנאה. ==מחקרים על הפיוט=מנהגי הרבי===[[קובץ:נתנה תוקף עתיק.jpg|ממוזער|נוסחאות קודמים של הפיוט "ונתנה תוקף", במגילות עתיקות]]חוקרי הפיוטים גם מבין היראים טוענים שאין מקור הפיוט מרבי אמנון ממגנציא. משום שרואים את הרבי נוהג לעמוד באמירת הפיוט במקורות שקדמו לו. ואף נוסח קדום לו נמצא{{הערה|1=ראה [httpshttp://col4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.orgnetdna-cdn.ilcom/wp-content/newsuploads/85568 כאן2016/09/30-09-2016-02-39-30-%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95.pdf מדריך תשרי - מכון הלכה חב"ד].}} אצל רבי [[אליעזר הקליר]]. יש שכתבו על סמך שה[[אור זרוע]] לא מופיע כי רבי אמנון חיבר את פיוט זה, אלא רק שאמרו וציווה לאחר מכן בחלום להפיץ אותו, כך שייתכן כי הפיוט היה מוכר באיטליה אך לא במגנצא, ורבי אמנון היה זה שהפיץ את הפיוט אצל האשכנזים עד שקנה את מקומו המכובד במחזורים

* [https://col.org.il/news/85568 האם ה"ונתנה תוקף" חובר ע"י על ידי רבי אמנון ממגנצא? ● תגלית] {{COL}}

* [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/77931_he_6.mp3 הפיוט מנוגן על ידי הרב מרדכי צבי ברקוביץ] מחשובי [[בעלי תפלה תפילה ב-770]] {{אינפו}}