שינויים

פיוט '''ונתנה תוקף'''הפיוט מתאר את המתרחש בבית הדין של מעלה בימי הדין, מופיע במחזור נוסח חב"דראש השנה ויום כיפור - את החיל והרעדה, ומקורו במחזורים קדומיםאת המשפט, ואת הדרך לבטל את רוע הגזרה.

==מקור הפיוט הינו אחד הפיוטים החשובים ביותר בתפילות ==[[מוסף לראש השנהקובץ:נתנה תוקף עתיק.jpg|ממוזער|נוסחאות קודמים של הפיוט "ונתנה תוקף", במגילות עתיקות]],  בעולם מקובל לומר שמקור הפיוט הוא בסיפור הידוע המופיע בספר [[מוסף ליום כיפוראור זרוע]]על רבי אמנון ממגנצא (כדלהלן). אך חוקרי הפיוטים, גם מבין היראים, טוענים שאין מקור הפיוט מרבי אמנון ממגנצא, משום שרואים את הפיוט במקורות שקדמו לו. לואף נוסח קדום לו נמצא{{הערה|1=ראה [[מנהג חב"דhttps://col.org.il/news/85568 כאן]] נאמר ב.}} אצל רבי [[ארון קודשאליעזר הקליר]] פתוחאו אצל רבי יניי (ינאי){{הערה|רבי יניי (כתיב מקובל: ינאי) היה פייטן ארץ-ישראלי קדום. חי ככל הנראה בימי התנאים או המוראים והוא אחד הפייטנים הקדומים ביותר, קודם [[אמירת קדושהונמנה בידי רס"ג, כמו גם אצל רבנו גרשום בשורה אחת עם יוסי בן יוסי ורבי אלעזר הקליר. זמנו המדויק לא ידוע לנו.}}. יש שכתבו, שבאור זרוע לא מופיע כי רבי אמנון חיבר את פיוט זה, אלא רק שאמרו וציווה לאחר מכן בחלום להפיץ אותו, כך שייתכן כי הפיוט היה מוכר באיטליה אך לא במגנצא, ורבי אמנון היה זה שהפיץ את הפיוט אצל האשכנזים עד שקנה את מקומו המכובד במחזורים. ואפשר שגם הנוסח שיש בידנו הוא מה שגילה רבי אמנון. תוכנו של חלק מהפיוט נזכר במאמרי חז"ל, בגמרא מסכת ראש השנה{{הערה|קדושת כתר]] דף טז ע"ב[[תפילת מוסף]]}}.==מילות הפיוט=={{ציטוט|תוכן=וּנְתַנֶּה תּוֹקֶף קְדֻשַּׁת הַיּוֹם כִּי הוּא  נוֹרָא וְאָיוֹם וּבוֹ תִּנָּשֵׂא מַלְכוּתֶךָ וִיכּוֹן בְּחֶסֶד כִּסְאֶךָ וְתֵשֶׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת. אֱמֶת, כִּי אַתָּה הוּא: דַיָין וּמוֹכִיחַ וְיוֹדֵעַ וְעֵד וְכוֹתֵב וְחוֹתֵם וְסוֹפֵר וּמוֹנֶה וְתִזְכֹּר כָּל הַנִּשְׁכָּחוֹת וְתִפְתַּח אֶת סֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת וּמֵאֵלָיו יִקָרֵא וְחוֹתָם יַד כָּל אָדָם בּוֹ וּבְשׁוֹפָר גָּדוֹל יִתָּקַע וְקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה יִשָּׁמַע וּמַלְאָכִים יֵחָפֵזוּן, וְחִיל וּרְעָדָה יֹאחֵזוּן וְיֹּאמְרוּ: הִנֵּה יוֹם הַדִּין לִפְקֹד עַל צְבָא מָרוֹם בַּדִּין כִּי לֹא יִזְכּוּ בְּעֵינֶיךָ בַּדִּין וְכָל בָּאֵי עוֹלָם יַעַבְרוּן לְפָנֶיךָ כִּבְנֵי מָרוֹן כְּבַקָּרַת רוֹעֶה עֶדְרוֹ מַעֲבִיר צֹאנוֹ תַּחַת שִׁבְטוֹ כֵּן תַּעֲבִיר  וְתִסְפֹּר וְתִמְנֶה וְתִפְקֹד נֶפֶשׁ כָּל חָי וְתַחְתֹּךְ קִצְבָה לְכָל בְּרִיוֹתֶךָ וְתִכְתֹּב אֶת גְּזַר דִּינָם בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יִכָּתֵבוּן, וּבְיּוֹם צוֹם כִּפּוּר יֵחָתֵמוּן כַּמָּה יַעֲבְרוּן, וְכַמָּה יִבָּרֵאוּן מִי יִחְיֶּה וּמִי יָמוּת מִי בַּמַיִם וּמִי בָּאֵשׁ מִי בְּרַעַשׁ וּמִי בַּמַּגֵּפָה מִי יִשָׁקֵט וּמִי יִטָרֵף מִי יֵעָשִׁר וּמִי יֵעָנִי מִי בְּקִצּוֹ וּמִי לֹא בְּקִצּוֹ מִי בַּחֶרֶב וּמִי בַּחַיָּה, מִי יָנוּחַ וּמִי יָנוּעַ מִי יִשָׁלֵו וּמִי יִתְיַסָּר מִי יִשָׁפֵל וּמִי יָרוּם וּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה מַעֲבִירִין אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה}}

 על הפיוט מפורסם מעשה מרטיט (אף שלאו דווקא זה המקור הקדום של הפיוט). ה"אור זרוע" כותב שהעתיק אותו מכתביו של רבי אפרים בן יעקב מבון , כותב סיפורהסיפור{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=14580#p=128&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= אור זרוע הלכות ראש השנה סימן רעו].}}:

ב[[אגרות קודש|אגרת קודש]]{{הערה|אגרות קודש חלק ט' אגרת ב'תרע"ה עמוד ס"ה.}} מיום [[ח"י אלול]] [[תשל"ג]], כותב [[הרבי]] על אמיתות פרטים ב[[סיפור]] על "ונתנה תוקף": "ממה שהעתיק מהסופרים שקדמוהו, שר' אמנון פסק דינו במה שיענישוהו, הנה צריך עיון אם אמיתי הוא, כי אסור לחבול בעצמו. וידוע שכמה עניינים ב(ספר) "שלשלת הקבלה" מפוקפקים ולא אמיתיים, וכמובא בכמה מקומות"."

אך יש שאומרים שהרבי רק מערער על הפרטים של הסיפור אך אין מכאן ראיה שהרבי מפקפק ברור בסיפור עצמו.

בין אמרות הקודש בשיחת [[דברי כיבושין]] של [[צום גדליה]] (נדחה) [[תשנ"ב]]{{הערה|[[התוועדויות]] תשנ"ב כרך א' עמ' 34.}} התייחס הרבי בהרחבה לתפילת "ונתנה תוקף" – תפילה שחוברה על-ידי רבי אמנון ממגנצה – וכה אמר:

====דירה בתחתוניםתשובה תפילה וצדקה====עוד ביאר הרבי<ref>בלקו"ש חכ"ט בשיחה לר"ה - ו' תשרי (ס"ח) </ref> שרואים שיהודים מתעוררים בעת אמירת "ונתנה תוקף" עוד יותר מאשר בעת אמירת "מלוך על העולם כולו בכבודך" כו', שהטעם הפנימי בזה הוא מפני שכוונת עצמותו ית' היא דוקא בדירה בתחתונים<ref>וראה במה שהעירו כאן: http://www.haoros.com/Archive/index.asp?kovetz=803&cat=3&haoro=4</ref>.

===מנהגי הרבי===הרבי נוהג לעמוד באמירת מבאר{{הערה|ראה לקוטי שיחות חל"ד ע' 59 שיחת לפ' עקב ב, אות ה ואילך}} את קושיית המרש"א{{הערה|בחדושי אגדות במסכת ראש השנה.}} בנוסח הפיוט<ref>http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/09/30-09-2016-02-39-30-%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95.pdf</ref>למה מוזכר רק "תשובה ותפילה וצדקה מעברין את רוע הגזרה" ולמה השמיט הפייט את "שינוי השם" (ראה ר"ה דף ט"ז ע"ב) "ושינוי המקום",.

==אצל חסידים==המשפיע הרב [[מענדל פוטרפס]] היה אומר שההבדל בין [[בית כנסת]] של [[מתנגדים]] לשל [[חסידים]]וביאר הרבי שהפייט מנה דברים ששייכים לעברת רוע הגזרה, שאצל המתנגדים עיקר הצעקה היית במילים משא"ותשובה ותפלה וצדקהכ שינוי השם, מעבירין את רוע הגזרה"ושינוי המקום, ובבתי כנסיות חסידיים עיקר הצעקה הייתה "כי אתה וכו' הוא א-ל מלך חי וקיים"מציאות חדשה לגמרי.

פתגם זה מבטא שאצל חסידים עיקר ענין הימים הנוראים הוא קבלת מלכותו של הקב====דירה בתחתונים====עוד ביאר הרבי{{הערה|בלקו"ש חי"ט בשיחה לר"ה. ולא הגזר דין של האדם - ו' תשרי (ס"ח) }} שרואים שיהודים מתעוררים בעת אמירת "ונתנה תוקף כו', מי ינוח וכו'" יותר מתוך פנימות הלב ויותר מהתעוררות, מאשר בעת אמירת "מלוך על חייו הפרטייםהעולם כולו בכבודך" כו'.

ועוד היה מתוועד הרב [[מענדל פוטרפס]] שיש כאלו שלא בוכים ב"מי ימותשלכאורה עיקר הבקשה של יהודי תהיה בהתעוררות שהקב"ה ינהיג את העולם, אלא ב"מי יחיה"... כיון שלא כל כך דואג אם הוא ימות, העיקר למה שהשני יחיה..., בכך רצה המשפיע להשריש את רגש הקנאהיותר מאשר חייו הפרטיים.

==מחקרים מבאר הרבי שהטעם הפנימי בזה הוא מפני שכוונת עצמותו ית' היא דוקא ב[[דירה בתחתונים]], ולכן כאשר יהודי מבקש על הפיוט==חוקרי הפיוטים גם מבין היראים טוענים שאין מקור הפיוט מרבי אמנון ממגנציא. משום שרואים חייו הגשמיים, יותר מרגיש את הפיוט במקורות שקדמו לו. ואף נוסח קדום לו נמצאפנימיות כוונת הקב"ה בבריאת העולם{{הערה|1=ראה [httpsוראה במה שהעירו כאן: http://colwww.orghaoros.ilcom/newsArchive/85568 כאן]index.asp?kovetz=803&cat=3&haoro=4}} אצל רבי [[אליעזר הקליר]].

יש שכתבו על סמך שה===מנהגי הרבי===הרבי נוהג לעמוד באמירת הפיוט{{הערה|1=[[אור זרועhttp://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/09/30-09-2016-02-39-30-%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95.pdf מדריך תשרי - מכון הלכה חב"ד]] לא מופיע כי רבי אמנון חיבר את פיוט זה, אלא רק שאמרו וציווה לאחר מכן בחלום להפיץ אותו, כך שייתכן כי הפיוט היה מוכר באיטליה אך לא במגנצא, ורבי אמנון היה זה שהפיץ את הפיוט אצל האשכנזים עד שקנה את מקומו המכובד במחזורים}}.

* [https://col.org.il/news/85568 האם ה"ונתנה תוקף" חובר ע"י על ידי רבי אמנון ממגנצא? ● תגלית] {{COL}}

* [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/77931_he_6.mp3 הפיוט מנוגן על ידי הרב מרדכי צבי ברקוביץ] מחשובי [[בעלי תפלה תפילה ב-770]] {{אינפו}}