שינויים

[[קובץ:הרבי וגר זאב עם כבש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מוצג הממחיש את היעוד "וגר זאב עם כבש" עובר מול [[הרבי]]ב[[פאראד]בספר ישעיה פרק י] ([[ל"ג בעומר]] [[תשד"א מ]])]]בנבואת [[ישעיהו הנביא]] נאמר '''וגר זאב עם [[כבש ]] ונמר עם גדי ירבץ ועגל וכפיר ומריא יחדיו ונער קטן נהג בם'''{{הערה|ישעיה יא, ו.}}. המשמעות הפשוטה של יעוד זה הינה, ש[[לעתיד לבוא]] כל הבעלי חיים יעזבו את טבעם המושחת ויפסיקו לטרוף, וכמו שנאמר בתורה "והשבתי חיה רעה מן הארץ"{{הערה|ויקרא כו ו.}}.

המשמעות הפשוטה את משמעותו הפנימית של יעוד זה הינהמסביר [[הרמב"ם]] בספרו יד החזקה בהלכות מלכים: "וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ, ש[[לעתיד לבואמשל]] כל הבעלי חיים יעזבו את טבעם המושחת ויפסיקו לטרוףוחידה, ענין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו"ם, המשולים כזאב ונמר, שנאמר זאב ערבות ישדדם, ונמר שוקד על עריהם, ויחזרו כולם לדת האמת, ולא יגזלו ולא ישחיתו, וכמו אלא יאכלו דבר המותר בנחת עם ישראל שנאמר בתורה 'והשבתי חיה רעה מן הארץ'ואריה כבקר יאכל תבן".

את משמעותו הפנימית של == כפשוטו או "משל וחידה" ==[[קובץ:וגר זאב עם כבש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ברדלס עם צבי]]בענין קיום יעוד זה מסביר כותב [[הרמב"ם]] בספרו יד החזקה בהלכות מלכים: "וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ, - משל וחידה, ענין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו"ם, המשולים כזאב ונמר" וכו'. על פניו נראה כי לשיטת הרמב"ם, שנאמר זאב ערבות ישדדםלא יתקיים ייעוד זה כפשוטו אלא הוא "משל וחידה" (אמנם, בביקור [[אברהם משה רבינוביץ'|האדמו"ר מסקוליא]] אצל כ"ק אד"ש בתשמ"א, אמר הרבי כי אין כוונת הרמב"ם שיעוד זה לא יתקיים כפשוטו, ונמר שוקד על עריהםאלא ר"ל, ויחזרו כולם לדת האמתשודאי משמעו כפירושו הפנימי, ולא יגזלו ולא ישחיתו"משל וחידה", אלא יאכלו דבר המותר בנחת עם ישראל שנאמר ואריה כבקר יאכל תבןשאם יבוא תלמיד ויוכיח שמשמעותו גם כפשוטו - אז זה יתקיים גם כפשוטו).{{הערה|הלכות מלכים פרק יב, הלכה א.}}, אך לפי דעתם של חלק מהראשונים ([[הרמב"ן]]{{הערה|כתבי [[רמב"ן]] כרך א, עמ' קנד-ה.}} ועוד) הסוברים שלעתיד יהיה שינוי במנהגו של עולם, מובן שיעוד זה יתקיים כפשוטו.

אך כל זאת לפי דעתו של [[הרבי מלך המשיח]] מסביר{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] כרך כז, עמ' 191.}}, שבדרך כלל בענין היעודים הגשמיים דלעתיד לבוא מבואר שהם יתקיימו גם לשיטת [[הרמב"ם שלעתיד עולם כמנהגו נוהג]] כפשוטה אלא שזה יהיה בתקופה השניה ב[[ימות המשיח]]. אמנם לגבי יעוד זה, אומר הרבי, אך לפי דעתם של חלק מהראשונים (שהנביא הצמיד אתו לענין ה[[הרמב"ןמשיח]](הפסוק "וגר זאב עם כבש" בא בסמיכות לפסוקים המדברים בענין משיח "הנה ישכיל עבדי ירום ונשא" כו') הסוברים שלעתיד יהיה שינוי במנהגו , וגדרו של משיח הוא שלימות התומ"צ בגדרי העולם, "עולם מובן שיעוד כמנהגו נוהג", ואם כן יעוד זה יתקיים כפשוטוושאר היעודים שנכתבו בענין המשיח יתקיימו גם שלא כפשוטם (באופן דמשל וחידה) - לרמב"ם - ובתקופה הא', מלבד מה שיתקיימו כפשוטם בתקופה הב' כשאר היעודים הגשמיים.

אמנם, באגרת [[הרבי מלך המשיחתחיית המתים]] מסביר שאף לפי שיטת כותב הרמב"ם, כי מה שאמר בספר הי"ד על "וגר זאב עם כבש" שיתקיים שלא כפשוטו: "אין דברינו זה החלטי", וייתכן שיתקיים כפשוטו. ומסביר זאת הרבי, שהיעודים הגשמיים זה הנהגה ניסית שהקב"ה עושה עמנו כשכר על קיום התומ"צ. וע"כ, אם הגאולה תהיה באופן ד"לא זכו" - יצטרכו את תקופה הא' על מנת להגיע לשלימות התומ"צ, ואז יגיע כגמול תקופה הב' עם ההנהגה ניסית של ה'. אך אם נגיע לגאולה כבר במצב ד"זכו", בקיום התומ"צ, ממילא כבר בתחילת הגאולה יהיו ב' התקופות יחד, כי כבר אז ה' ינהג באופן ניסי עקב קיום התומ"צ שלנו לפנ"ז. ובמצב כזה, גם לדעת הרמב"ם "וגר זאב עם כבש" יתקיים כפשוטו כבר בתקופה הא', כי אף שהוא קשור למשיח - הרי במצב כזה גם שאר היעודים הגשמיים יתחילו כבר עם תקופה הא'. ונמצא, שבמצב והגאולה תבוא באופן ד"זכו" - לכולי עלמא יתקיימו יעודים אלה כל היעודים כפשוטם אך זאת בתקופה מאוחרת יותר ב[[ימות המשיח]], וישר עם תחילת ימוה"מ.