יגדל א-להים חי (פיוט) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{להשלים|כל הערך=כן|סיבה=דרוש מקור חיצוני (לפיוט יש כמה גרסאות אצל הרבי מה"מ שליט"א שרו נוסח אחד שלו, נתן לשמוע את הנוסח בהתוועדות פורים ל"ט בין השיחות. נא לדייק!}}
 '''יגדל אלוקים חי''' הוא פיוט מסורתי המיוסד על [[י"ג עיקרי האמונה]] שניסח ה[[רמב"ם]] בפירושו לפרק 'כל ישראל יש להם חלק' ב[[מסכת סנהדרין]]. בפיוט 13 פסקאות, אחת לכל אחד מהעיקרים.
@@ שורה 53: / שורה 54: @@
 :בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שם תְּהִלָּתוֹ
 }}
 ==הפולמוס סביב הפיוט==
 ===מקור הפיוט===
-סביב מחבר הפיוט משתרע פולמוס שלם. היעב"ץ{{הערה|בסידורו 'סידור רבי יעקב מעמדין', לפני שיר היחוד.}}. כתב שמקורו של הפיוט הוא מ[[הרמב"ם]], אך רבים חלקו עליו בשל הדברים החריפים שנאמרו על פיוט זה על ידי גדולי ישראל{{הערה|ראו לקמן בפיסקא הבאה.}}.
+סביב מחבר הפיוט משתרע פולמוס שלם. היעב"ץ{{הערה|בסידורו 'סידור רבי יעקב מעמדין', לפני שיר היחוד.}} כתב שמקורו של הפיוט הוא מ[[הרמב"ם]], אך רבים חלקו עליו בשל הדברים החריפים שנאמרו על פיוט זה על ידי גדולי ישראל{{הערה|ראו לקמן בפיסקא הבאה.}}.
 בספרים מובאים דעות נוספות המנסות לזהות את מחבר הפיוט עם רבי יחיאל בן ברוך{{הערה|כך מובא בסידור 'הגיון לב'.}}, רבי שלמה אבן גבירול{{הערה|כך כתב הרב יחיא צאלח ויוסף שלמה דלמדיגו ('היש"ר מקנדיאה') בספר 'נובלות חכמה' צב, ב. כך כתב גם בתכלאל עץ חיים ח"א, דף קי, ב: "דע כי קבלה בידנו שפיוט זה הוא מיוסד מהרב ר' שלמה ן' גבירול ז"ל וכמדומה לי שראיתי גם כן בספר הר"ר אליהו הבחור ז"ל שיחסה אליו". אולם על קביעה זו יצאו עוררין, היות ורבי שלמה אבן גבירול חי בתקופה לפניהרמב"ם, וקשה לומר שכבר אז היו מקובלים י"ג עיקרים, המקבילים בדיוק לי"ג העיקרים כפי שניסח אותם הרמב"ם.}}, או ר' דניאל בן ר' יהודה דיין{{הערה|חי ב[[איטליה]], בסביבות המאה ה-13 לספירת הנוצרים. במחזור למנהג בני רומא מופיע פיוט זה בתפילת ערבית של ליל שבת. במבוא למחזור זה כתב שד"ל: "ואני ראיתי סדור כתב יד על קלף מנהג בני רומא, נכתב בשנת קמ"ג, ושם הסופר משה בכמ"ר יקותיאל חפץ ממשפחת הצפרוני, ועל גבי יגדל כתב: אלו הם י"ג עקרים שסידרם כמה"ר דניאל זקני זלה"ה בכמ"ר יהודה דיין".}}.
@@ שורה 63: / שורה 63: @@
 בשו"ת רבבות אפרים{{הערה|חלק ה' סימן ג'.}} הביא דעת החוקרים שפיוט זה מלוקט מתוך שיר ארוך שחיבר המשורר עמנואל מרומי, שידוע בחיבורים קלי דעת שאינם ברוח התורה, אך כבר השיג על כך הרב יוסף עזרא זליכה{{הערה|רבה הספרדי של פרדס כ"ץ בבני ברק, בקובץ 'פעמי יעקב' לז, עמוד מז.}}, שמתוך העיון בשירו המורחב של עמנואל מרומי, מוכח בבירור שהוא הושפע מהפיוט 'יגדל', ולא להיפך, והחרוזים אינם תואמים לחלוטין.
 הפיוט נדפס לראשונה במחזור "קמחא דאבשונא" שנדפס בבולוניה בשנים ש'-ש"א (1541){{הערה|על השתלשלות הדפסת הפיוט ראה: הפיוט יגדל, הרב יוסף ויכלדר, "המבשר תורני" י"ז כסלו תש"ע.}}.
 ===קדושתו ואמיתתו===
 על פיוט זה נאמר ב[[פרי עץ חיים]]{{הערה|תחילת שער א.}}: "[[האריז"ל|מורי זכרו לחיי העולם הבא]] לא היה חפץ בשום פזמון או פיוט מאותן שחיברו האחרונים, רק מאותן שחיברו הראשונים כו' על דרך האמת. אבל אלו האחרונים שלא ידעו דרך קבלה אינם יודעים מה שהם אומרים, וטועים בסדר דיבורם בלא ידיעה כלל כו', '''ובפרט יגדל אלוקים כו''''".
-כמו כן מופיע בכתבי [[היעב"ץ]] שאף שמקורו של הפיוט הוא מ[[הרמב"ם]] שחיבר "כי רוח ה' דיבר בו", הרי מופיעים בפיוט זה גם תוארים מחודשים, שגרמו לכך ש"ערערו עליו חכמי האמת שמיאנו ומיחו לאומרו"{{הערה|בסידורו, לפני שיר היחוד.}}.
+כמו כן מופיע בכתבי ה[[יעב"ץ]] שאף שמקורו של הפיוט הוא מ[[הרמב"ם]] שחיבר "כי רוח ה' דיבר בו", הרי מופיעים בפיוט זה גם תוארים מחודשים, שגרמו לכך ש"ערערו עליו חכמי האמת שמיאנו ומיחו לאומרו"{{הערה|בסידורו, לפני שיר היחוד.}}.
 ובספר 'שולחן טהור' לאדמו"ר מקאמארנא כתב בחריפות על פיוט זה, שאם [[האריז"ל]] ציוה שלא לאומרו, מוכרחים לסלקו מהסידור, ואף מוסיף מעשה נורא שאירע עם מחבר הספר 'משאת בנימין' שהנהיג שלא לומר פיוט זה בקהילתו בפידהאיץ, וכאשר לאחר פטירתו ניסה אחד המתפללים לחדש את אמירת הפיוט, החלו כתלי בית הכנסת לרעוד מעצמת הרעש והרעם, ונבע סדק בכותל, ומאז ואילך הפסיקו לאמרו בעיר.
@@ שורה 92: / שורה 92: @@
 לבקשת הרבי, החלו הנערים לנגן את הפיוט 'יגדל אלוקים חי' במנגינה המקובלת בפרס, ובמהלך הניגון, דחק הרבי ברב [[יואל כהן]] שיזכור את הניגון.
+לאחר שיחה ג' בזמן 25:40
 בפועל, ניגון זה לא התקבל בין חסידי חב"ד.
 {{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:פיוטים]]
 [[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי]]