שינויים

הרב '''שניאור זלמן שמוטקין'''(? – [[אלול]] [[תש"ב]]), היה מחשובי [[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[וורשהורשה]], ממייסדי ישיבת [[תומכי תמימים וורשהורשה]], ושימש כמנהלה וכ[[משפיע]] בה.

ר' זלמן, נולד ב[[עיירה]] החב"דית [[דוקשיץ]] אשר בליטאב[[בלארוס]], לאביו החסיד הנודע, ה[[משפיע]] הרב [[בערל משה שמוטקין]], מחשובי חסידי חב"ד בדוקשיץ, ומראשוני המתיישבים החב"דיים בוורשה. למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בין השנים [[תר"ס]]-[[תרס"ה|ה]].

בשנת [[תרס"ז]] [[נישואין|נשא]] את מרת לאה רייזל, בתו של הרב ר' משה יהודה פערלאוו, אחיו של האדמו"ר ר' יעקב פרלוב מנובומינסק הזקן, ונכד ה[[אדמוהאדמו"ר הזקן]] מקוידינוב. רייזל נפטרה בצעירותה אחרי שנולדו להם שני ילדים; ר' [[יהודא שמוטקין]] ומרת ליבא בלומנפלד. לאחר פטירתה, נשא בזיווג שני את מרת מלכה בת הרב יוסף שלמה ומרת גולדה, בניהם: יוסף שלמה, רבקה, חנה, פייגא, שלום, מענדל, ראשקי ופרומה. היה ממייסדי ישיבת [[תומכי תמימים וורשא (פולין)|תומכי תמימים ורשה]] ושימש כמנהלה וכ[[משפיע]]. היה חבר ועד [[איגוד תלמידי הישיבות]], וחבר מערכת [[התמים (ורשה)]]. בסוף ימיו היה לו מסחר בספרים בשם "בימ"ס שניאור".

היה ממייסדי ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]] ושימש כמנהלה וכ[[משפיע]]. היה חבר ועד [[איגוד תלמידי הישיבות]], וחבר מערכת [[התמים (ורשה)]]. בסוף ימיו היה לו מסחר בספרים בשם "בימ"ס שניאור". לאחר ש[[אדמו"ר הריי"צ]] יצא מרוסיה, הפקיד בידיו מספר ארגזים של [[כתב יד קודש|כתבי יד קודש]]. כאשר פרצה [[שריפה]] בביתו וכילתה את כל רכושו, הספיק הרב שמוטקין להציל את הכתבים של הרבי על חשבון חפציו האישיים, והדבר גרם ל[[אדמולאדמו"ר הריי"צ]] נחת רוח גדולה.

*בנו, הרב [[יהודה שמוטקין]], - [[תל אביב]]

[[קטגוריה:קהילת חב"ד וורשה: אישיםבוורשה]]