שיחה:צמצום בבחינת מרובע: הבדלים בין גרסאות בדף

←‏שערי גן עדן: סידור הדף
אין תקציר עריכה
(←‏שערי גן עדן: סידור הדף)
 
(19 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 16: שורה 16:
::::::::נכון, התכוונתי לעשות זאת בקישורים חיצוניים. באופן כללי כל המקורות עוסקים במושג זה באופן נעלם שאי אפשר להבין כלל את המושג ללא עיון בספרי הקבלה עצמם. מכיון שאני למדתי זאת בעבר, שיערתי שהנחה - שלמיטב הבנתי עוסק בחסידות בלבד ולא בקבלה - לא יוכל לעשות זאת בשום פנים ואופן, אך אולי טעיתי. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י' באלול ה'תשע"ו, למניינם 15:11, 13 בספטמבר 2016 (UTC)
::::::::נכון, התכוונתי לעשות זאת בקישורים חיצוניים. באופן כללי כל המקורות עוסקים במושג זה באופן נעלם שאי אפשר להבין כלל את המושג ללא עיון בספרי הקבלה עצמם. מכיון שאני למדתי זאת בעבר, שיערתי שהנחה - שלמיטב הבנתי עוסק בחסידות בלבד ולא בקבלה - לא יוכל לעשות זאת בשום פנים ואופן, אך אולי טעיתי. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י' באלול ה'תשע"ו, למניינם 15:11, 13 בספטמבר 2016 (UTC)
:::::::::::עכשיו מתברר שהנחה עשה עבודה יסודית מאוד שאני לא עשיתי, {{כל הכבוד}} להנחה. כעת הערך הוא שלך לגמרי! '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ב באלול ה'תשע"ו, למניינם 15:00, 15 בספטמבר 2016 (UTC)
:::::::::::עכשיו מתברר שהנחה עשה עבודה יסודית מאוד שאני לא עשיתי, {{כל הכבוד}} להנחה. כעת הערך הוא שלך לגמרי! '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ב באלול ה'תשע"ו, למניינם 15:00, 15 בספטמבר 2016 (UTC)
== הערך כפי שנראה לי ויש לשלב בו את הפנים ==
==לפני הצמצום או לאחריו==
[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] לא רק אתה מבולבל אלא העניין מאוד סבוך, כדלהלן: המעיין בדברי ה'מקדש מלך' יראה ברור שעולם המלבוש הוא לאחרי הצמצום! וממילא, צמצום עולם המלבוש שהוא צמצום בדרך מרובע הוא לאחרי הצמצום. אולם בדברי הרבי מובא שישנם צמצומים לפני צמצום הראשון, ובהערה בהחלצו מקשר זאת לצמצום בבחינת מרובע, ומציין למאמר בהמשך תער"ב. וכאן עולה השאלה: גם בהמשך תער"ב כתוב שהעיגול למעלה מהמרובע, וצמצום הראשון קודם לצמצום בדרך מרובע?... אלא שמבאר שם ש'''עניין''' העיגול והמרובע קיים גם לפני צמצום הראשון. (וגם שם העיגול למעלה מהמרובע!! שזה אור הכלול בבחי' יכולת וזה אור המתפשט). והנה ב"באתי לגני" תשמ"ה ביאר הרבי באריכות עניין הצמצומים שבאוא"ס לאחר שבועיים בשבת פרשת יתרו ביאר הרבי שעניין הצמצומים שבאור אין סוף מוכרחים על פי שכל לאחרי שיודעים אופן מציאות האור בהעצמות ויודעים מציאותו כפי שהוא לפני צמצום הראשון ממילא מוכרח שישנו "צמצום מבהיל" (כלשון הרבי) ונראה שכאן באה הבהרת הרבי שלאחרי המבואר בהמשך תערב שינו עניין המרובע באור אין סוף לפני הצמצום הרי זה מכריח שמהעיגול שלפני הצמצום למרובע שלפני הצמצום ישנו צמצום מבהיל וממילא יוצא שהתחלת צמצום בבחינת מרובע החלה לפני צמצום הראשון (ולהעיר שלפי הנ"ל העיגול שלפני הצמצום אין לפניו צמצום משא"כ המרובע ודו"ק) ולהעיר שבערב שבת יתרו בשנה ההיא בהערות הקשה קושיות הנ"ל ואלי שיחת כ"ק באה לתרץ זה. (אלא שעדיין צע"ג זה שבהערה בקונטרס החלצו כותב הרבי בביאור העמק המלך שהוא לפני הצמצום ושם מוכח שמדבר לאחרי הצמצום וצ"ע)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 08:37, 20 בספטמבר 2016 (UTC)
:בתחילה חשבתי שהצמצום בבחינת מרובע הוא ענין של שיעור שטח הצמצום (המילים שהדגשתי בפנים "רוחב ואורך".) אבל כעת אני מתחיל לחשוב אולי באמת כוונתו לקטע השני שהוספת שם "אור המלבוש היה הולך ומתפשט בלי שום מניעה בתוך העיגול של טהירו עליאה..והיה סוף אורו כל כך בהיר וזך כמעט כמו תחילתו, ולא היה כך כוונת המאציל העליון.. ולא היה גם כן מקום פנוי לעמידת העולמות כי הלבוש היה ממלא הכל... לכן העלים (העלה) הקב"ה אור חצי הלבוש התחתון אחורי חצי העליון..המקום הפנוי הזה הוא מרובע ונקרא אויר..". ענין זה בואר בערך החדש [[אלב"מ]]. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ו באלול ה'תשע"ו, למניינם 15:13, 29 בספטמבר 2016 (UTC)
::האמת שאיני מבין כלל פירוש אחר, וברור אצלי שזהו הפירוש, לא כך?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 20:10, 29 בספטמבר 2016 (UTC)
:::אני לא בטוח. לענ"ד יש 3 צמצומים, ומכאן שורש כל הבלבולים. שלב ראשון: הצמצום שלפני עולם המלבוש (הוא הקטע הראשון מעמק המלך שמובא בערך), הוא הנקרא "צמצום הראשון" בספר עמק המלך. שלב שני: מציאות אותיות [[רל"א]] שערים שהם האותיות שבעולם המלבוש. שלב שלישי: הצמצום שבאותיות אלו, כלומר הצמצום שבעולם המלבוש, שכנראה אליו מתכוין הרבי בלשון "צמצום בבבחינת מרובע", והוא הקטע השני מעמק המלך, זה שהבאת בערך. שלב רביעי: לאחר עוד כמה שלבים, נהיה הצמצום השני שבבחינת עיגול הנקרא ב[[עץ חיים]] "צמצום הראשון". '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ו באלול ה'תשע"ו, למניינם 21:13, 29 בספטמבר 2016 (UTC)
::::אין ספק שהצמצום הראשון בשניהם הכוונה אחת, לצמצום שבבחינת עיגול. הרי המלבוש הוא מרובע כמבואר גם בהמשך פרק ג שבשער שני.
::::וראה גם בלקוטי תורה בקשר לצמצום שבבחינת עיגול בהוסופות לויקרא שמצטט מעמק המלך בקשר למקום איתי והוא מבואר בסוף פרק זה בהמשך לצמצום המבואר בתחילתו (המצוטט בתחילת הערך).
::::ולכן מובן היטב מה שכתוב בתער"ב שהעיגול למעלה מהריבוע שהמלבוש הוא מרובע וצמצום הראשון הוא בעיגול עיי"ש
::::וראה שם בעמק המלך בפרק שני שהעליה הא' הוא שפנה מקום לעלומות והמשמעות שאינו שייך ל"בנין" עולם המלבוש.
::::ושם בסוף הפרק מבאר שלאחרי הצמצום ומקום פנוי לעלומות הנה מצד השעשוע נתגלו האותיות מן הנקודות "ולאחר מכן" כשנתגלה האור מעט נעשה ממנו המלבוש.
::::ובאמת הוא גם מובן, שהרי מוסבר שם ובכמה מקומות בחסידות שעניין עולם המלבוש הוא לבוש לאור כאותיות המלבישים לשכל, והנ לאחרי צמצום הראשון נתגלו אותיות כמבואר שם בעמק המלך סוף פרק ב ומפרק ג ואילך ולכן שם הוא מקום המלבוש.
::::וכך מבואר בריבוי מאמרים בחסידות כי עולם המלביש הוא חלק מהשתלשלות אור הקו שלאחרי הצמצום. הוא בחי' ה' שבשם הויה שבאור הקו וכו' וכו'--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:19, 30 בספטמבר 2016 (UTC)
צמצום הראשון המבואר בעמק המלך ודאי הוא צמצום הראשון כמבואר בתרמ"ט ע' רעח1 ולפ"ז עולם המלבוש ודאי הוא לאחר הצמצום כמ"ש בש"א פ"ג וכ"כ בכ"מ בדא"ח אבל כנראה יש ללמוד ענינים אלו באופנים שונים וכמ"ש בתקס"ט תקס"ח דרושי חתונה ועוד--[[משתמש:פג|פג]] - [[שיחת משתמש:פג|שיחה]], 06:42, כ"ט בכסלו, ה'תשפ"ב 06:42, 3 בדצמבר 2021 (UTC)
מ"ש שיש ג' צמצומים הוא שקר וכזב אין שום מקור לזה ומהיכי תיתי, ב'''כל המקומות''' אף אלו שמבארים שהמלבוש לפני הצמצום לא נזכר שהצמצום לפני זה הוא לפני הצמצום שבע"חף עוד עיין ברשימות על התניא שמציין הרבי אל עמק המלך בתחלתו אודות צמצום כפשוטו שברור כמו שכותב הרבי במקום פלוני שכל המדובר הוא אך ורק על צמצו םהראשון שבע"ח וזאת פשוט ביותר, עוד בתשמ"ה דיבר הרבי שהצמצום שבבחי' יכולת הוא חידוש אדה"ז עיין שם וא"כ ברור דלא כדבריך.


צמצום שבבחינת מרובע,{{מקור|הראשון?}} הוא למעלה מ[[צמצום הראשון]] שכתב עליו ר' חיים ויטאל בעץ חיים שהוא בבחינת עיגול.{{הערה|הערת הרבי במאמר החלצו ספר המאמרים תרנ"ט עמוד עז.}}
== שערי גן עדן ==


במהותו של הצמצום מבואר כי הצמצום שבבחינת עיגול - המכונה "צמצום הראשון" - האור מקיף שבה מובדל לגמרי מהעולמות ולכן מכונה עיגול בניגוד לצמצום שבבחינת מרובע שהאור מקיף יש לו אחיזה בעולמות.
מתוך עיון בספר [[שערי גן עדן]] למקובל רבי קאפיל (אורח צדיקים דרך ז') - ספר שזכה לשבחים רבים מפי הבעל שם טוב ותלמידיו, מבואר ג"כ על הצמצום בבחינת מרובע באופן אחר לגמרי. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' א' בחשוון ה'תשע"ז, למניינם 12:56, 2 בנובמבר 2016 (UTC)
 
:יש לך אפשרות לקשר אותי או להעלות לי את הספר? תודה מראש.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 15:06, 2 בנובמבר 2016 (UTC)
עניין זה מיוסד על דברי הזוהר {{הערה|תרומה דף קכ"ז.}} שההבדל בין אות מם סתומה לאות סמך הוא שזה בעיגול וזה בריבוע ובראשון אין אחיזה לעולמות ולשני יש.
::[[:קובץ:שערי גן עדן צמצום.PDF]] --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' א' בחשוון ה'תשע"ז, למניינם 18:05, 2 בנובמבר 2016 (UTC)
 
:::תודה רבה, עברתי על חלקו הראשון ואינו מבאר באופן אחר, אלא מוסיף '''פרטים''' על המבואר בעמק המלך, ומבוארים דבריו בקצרה בהמשך תער"ב המובא בערך. אחרי שרואה אני שלכבודו יש אוצר החכמה אחלה פניו ואבקש אולי ביכולתו גם לעלות את המאמר בתרס"ט עמוד צט ואילך, עמודים שחסרים ברשת (אוצר 770) ושוב תודה מראש.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 18:37, 2 בנובמבר 2016 (UTC)
ומצד עניין זה מבואר שהצמצום שבבחינת מרובע הוא לאחרי הצמצום שבבחינת עיגול, ועניינו הוא ה[[אור המלביש]] שלאחרי הצמצום, אולם הרבי הרש"ב מבאר כי בהכרח שצמצום זה בעיקרו הוא לפני הצמצום שהרי מבואר שסיבת כינוי מרובע הוא לפי שהוא השורש לד' השמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, והיות ושורש שם הוי'ה הוא לפני הצמצום בהכרח ששורש עניין צמצום זה הוא מראשית המשכת שם הוילפני הצמצום.
:::::אין ב[[היברו בוקס (אתר)|היברו בוקס]]? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' א' בחשוון ה'תשע"ז, למניינם 18:48, 2 בנובמבר 2016 (UTC)
 
::::::לא מצאתי.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 21:51, 2 בנובמבר 2016 (UTC)
וענינו הוא הצמצום שממשיך את שם הוי'ה כפי שהוא בעצמותו בבחינת היכולת ששם אינו בבחינת אותיות, להיות בבחינת אור גלוי עם ד' אותיות שם הוי'ה. (ושורש עניין העיגול לפני הצמצום הוא בעצמותו ממש).{{הערה|[ המשך תער"ב חלק א' עמוד תטז] ואילך.}}
 
===מהותו ועניינו===
 
*עניינו של צמצום זה הוא המצאת האור מה[[עצמות]]. ולכן בפרטיות יש בה ריבוי דרגות מהמשכתה מהעצמות ממש ויורדת מדרגה לדרגה עד שנמשכת להיות ממלאת את מקום החלל ובשביל הירידה מדרגה לדרגה ישנו עניין הצמצום.{{הערה|מאמר באתי לגני תשמ"ה, שיחת שבת פרשת יתרו תשמ"ה}}
 
ובפרטיות במטרת הצמצום כמה עניינים:
 
* '''א'''. מציאות המאור היא באין ערוך למציאות האור ובהכרח שהמשכת האור מהמאור יהיה על ידי צמצום. {{הערה|באתי לגני מ"ה|מאמר באתי לגני תשמ"ה.}}
 
*לבד זאת, האור עצמו כפי שהוא כלול בעצמותו הוא אינו בבחינת מציאות ובכדי שיתגלה ויהיה "מציאות אור" בהכרח שיהיה צמצום {{הערה|שם=באתי לגני מה}} ויתירה מכך, מכיוון שהעצמות ממש הוא מובדל מכל עניין, וכל העניינים  ([[יכולת]], [[מאור]], [[אור]]) שבה הם בה בהשוואה ממש ומציאותם הם מציאות אחת עם העצמות{{הערה|ראה מאמר החודש הזה לכם תשמ"ז הערה 28 29 (לתוספת ביאור ראה ספר "להבין ולהשכיל" (ביאורי ר' יואל כהן על מאמרי הרבי) במאמר כי ישאלך בנך בעיונים)}}, לכן המשכת האור מהאור הכלול בה הוא בהכרח על ידי "צמצום מבהיל".{{הערה|שם=יתרו מה|שבת פרשת יתרו תשמ"ה.}}
 
* הדרגה האחרונה בירידת האור שלפני הצמצום הוא ירידה שמשייכת אותו לעולמות. שהרי זה מה שאי אפשר להיות עולמות ללא צמצום הראשון הוא משום שהאור שהיה ממלא מקום החלל סותר לעולמות וזה גופא מורה על שייכותו. ירידה זו להיות שייך לעולמות נוצרת על ידי הדרגה הנמוכה שבצמצום שבבחינת מרובע.{{הערה|שם=באתי לגני מה}}
 
ביאור נוסף במהות הצמצום נועץ בכך שהמשכת האור היא גילוי רצוני ולא בדרך ממילא (כאור השמש). ורצון הוא צמצום ו"העכבה" שרצון אותיות צינור.{{הערה|[[הרבי הרש"ב]] תורת שלום עמוד 147 ועמוד 152.}}{{הערה|הרבי, לקוטי שיחות חלק ז עמוד 89.}}{{הערה|ספר הערכים חלק ג עמוד ע.}}
 
== הכרחה רק מצד חידוש תורת החסידות והקבלה==
 
ההכרח בצמצומים אלו היא רק לפי הקבלה של תורת הקבלה ותורת החסידות שהמשכת כל העניינים - מדרגה הראשונה שבאור ועד להארה שבעולם הזה - הם בסדר השתלשלות.
 
דווקא המשכה שבדרך עילה ועלול - שהאור היה כלול תחילה בעצם שלמעלה מהאור, ונמשך לאחר מכן להיות בגילוי, מחייב צמצום. משום שכל המשכת אור בא על ידי צמצום. משאין כן אילו האור היה מתהווה מהעצמות יש מאין כהתהוות היש, לא היה מוכרח עניין הצמצום כלל.
 
מצד זה שעצמותו אינה מוגדרת בשום גדר המשכת האור ממנו יכולה להיות בדרך התהוות יש מאין כמציאות היש (ולא עילה ועלול),
ורק לפי שכך קיבל רבנו הזקן, שרק היש הגשמי הוא לבדו נברא מהעצמות בדרך יש מאין, וכל שאר הגילויים משתלשלים בדרך עילה ועלול בהכרח שיש צמצומים למעלה מצמצומים עד לדרגה הראשונה שעל ידה נמשך האור מהאור הכלול בעצמותו.{{הערה|שיחת שבת פרשת תצווה תשמ"ה.}}
{{הערות שוליים}}