שינויים

נולד לאביו האדמו"ר רבי צבי הירשממונקאטש כתב{{הערה|בעל "דרכי תשובה" בספרו "תפארת בנים" (פרשת דברים). }} כי הבעש"ט שלח את רבי צבי הירש אב"ד טשורטקוב לרבי [[חיים צאנז מברוד]], רבה לבקש ברכה להפקד בזרע של טשורקובקיימא, מגאונו וצדיקי דורוובזכות דבריו של רבי [[חיים צאנז מברוד]] שבירכו "שיזכה לבנים מאורי הגולה", שהיה מתענה משבת לשבתנולדו בניו הקדושים [[פנחס הורוביץ|רבי פנחס בעל ה"הפלאה"]] ורבי [[שמעלקא מניקלשבורג]]{{הערה|ראה: תפארת בנים, בארדיוב, תרפ"א, דף קלו/2.<REF>עדותו של הדברי יחזקאל משינאוא בשם גדולי דורו}}.</REF>

[[נישואין|נשא ]] את בתו של הגביר הרבני רבי יואל בן רבי ישראל, שפירנס אותו בכבוד ודאג לכל מחסורו. באותה תקופה למד עם אחיו רבי נחום הלוי כשנה. לאחר שאחיו זה נתקבל לאב"ד, נתקשר בקשר עז עם אחיו רבי [[שמעלקא מניקלשבורג]], קשר אותו הוא מתאר כאהבת דוד ויהונתן, ולמדו יחד כמה שנים בהתמדה נפלאה.

בצעירותו נתקבל לרב ואב"ד בק"ק ויטקוב, לאחר מכן נתעלה ונתקבל כאב"ד בעיר לכוביץ.<REF>{{הערה|1=כך מעיד בהקדמתו להפלאה.</REF>}}.

לאחר תקופה מסוימת נתמנה לרב בעיר ואם בישראל פרנקפורט, כל כסא עליו ישבו גדולי עולם כמו [[השל"ה]] הקדוש ו[[הפני יהושע]]. הרבי מביא באגרות קודש, את הנהגתו להתפלל ב[[נוסח ספרד]], כמנהג החסידים, אף שבבתי כנסיות התפללו ב[[נוסח אשכנז]], ומציין שיש בספרו הרבה עניני נגלה, פשט, רמזים וסודות, והורה מרבי לחדש הלכות מדברי הפוסקים{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/_Uploads/2561hit1375p.pdf השמטות מהיחידות הראשונה של הרב מרדכי אליהו אצל הרבי בשנת תשד"מ], שבועון התקשרות גליון 1375 עמוד 8.}}.

למרות שהיה תלמיד [[המגידממזריטש]], אין מוזכר שמו של המגיד בספריו, מאחר שהמעתיק השמיט זאת במכוון, ומסיבה זו רבי [[חיים מצאנז]] הקפיד על מעתיק הספר{{הערת שולייםהערה|שמן הטוב, קונטרס צפחת השמן להגרצ"י מיכלזון הי"ד, ע"ו, ב.}}. מסורת זו מאושרת במשפחתו של בעל ההפלאה {{הערת שולייםהערה|שם=אוז'רוב|מפי הגההאדמו"ק ר מאוז'רוב זי"ע מקרובי המשפחה. אור יקרות ח"חלק א ' עמ' שצ"א.}}, ואף ראיה ניצחת לכך: בפרשת בשלח הביא רבינו דבר תורה בשם רבו המגיד "ושמעתי לפרש בשם הרה"מ ז"ל", וכפי הנראה לא השמיטה המעתיק משום שסבר שהכוונה לבעל המגיד משנה..{{הערה|שם=אוז'רוב}}. אך סיפר [[אדמו"ר הריי"ץ]]{{הערת שולייםהערה|הנ[[י"ד אב]] [[תש"לא]], רשימת היומן עמוד תה.}}שלא היה קורא להרב המגיד "רבי", משא"כ שאר התלמידים.

[[אדמו"ר הזקן]] כותב אליו אגרת<REF>{{הערה|1=נדפס ב[[ספר בית רבי]] פי"ח.</REF> }} על התלאות של המחלוקת ומאסרו בטרבורג בפטרבורג: "[[אור]] ישראל וקדושו, בוצינא קדישו קדישא [[חסיד|חסידא]] א ופרישא, [[הרב]] הגאון המפורסם מופת הדור זיוו והדרו, [[איש אלוקים]] קדוש יאמר לו". בהמשך הדברים הוא כותב "מי אנכי כי באתי עד הלום, ואין הלום אלא [[מלכות]]<REF> {{הערה|1= [[זבחים]] קב א.</REF> }} מאן [[מלך|מלכי]] רבנן".

[[אדמו"ר הזקן ]] מתנצל במכתבו על שכותב אליו: ונפשי יודעת מיעוט ערך נפשי עלי, להתייצב במקום גדולים כמותו ירבו בישראל".

אך [[אדמו"ר הזקן ]] מעלה על נס את הקירוב המיוחד שזכה מבעל ההפלאה, ובזאת מרהיב עוז לכתוב אליו: "אך מקום גדולתו שם עננותנותו ועננתו ענוותנותו וענוותו תרבני, ורחב לבי בעלותי על לבי חיבה יתירה הנודעת לי ממר שהוא רבה דעמיה שי' מימי קדם בק"ק מיעזריטש וק"ק ראונא<REF>{{הערה|1=הכוונה לקירוב שזכה בהיותם יחד אצל [[המגיד ממזריטש]].</REF> ונמתניתי }} ונתמניתי במנין שלו וזכיתי לקבל [[ברכה|ברכתו]] סלה מדי [[שבת]] בשבתו".

באגרת עצמה מדווח אדהאדמו"ז ר הזקן לבעל ההפלאה ובחתימתו הוא מזכיר את עצמו לפניו בשמו ובשם אמו "שניאור זלמן בן רבקה" בציינו "ומבקש ברכתו סלה".

== מחזק את אדמו"ר הזקן = עידודו לסיים את השולחן ערוך ===בני אדהאדמו"ז ר הזקן מעידים בהקדמה ל[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]: כי טרם נסיעתו של רבינו לכסא הרבנות בפרקנפורט ורבי שמעלקא לכסא הרבנות בניקלשוברג, ראו הם את כתבי אדמו"ר הזקן, "וקלסוהו ושבחוהו עד למאוד, ואמרו לו חזק והתחזק לברך על המוגמר, לך נאה ויאה וזכות התורה תעמוד לזרעך ולכל ישראל".

נפטר ביום ב'שני, [[ד' [[תמוז]] [[תקס"ה]], (ביום ההילולא של [[רבינו תם]]) בשנת הע"ד לחייו. בנו ממלא מקומו היה רבי צבי הירש בעל "לחמי תודה".( דרשות). מחנה לוי (על הש"ס)

*[[פנים יפות]] על התורה.*פנים יפות על התורהתהלים ופרקי אבות ליקוט מספריו על תהלים ופרקי אבות ( י"ל מחדש - מישור ב"ב תשע"ו).