פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 2 בתים ,  05:46, 3 באפריל 2022
נולד בשנת [[תקכ"ז]] לר' יוסף בעיירה [[סמרגון]] שב[[רוסיה]]. כבר מגיל צעיר הוכר כעילוי גדול. בשנת [[תקמ"ב]] נישא עם אישה, אולם לאחר זמן קצר, בשל חילוקי דעות בין השניים הוא התגרש ממנה, ונישא בשנית בשנת [[תקמ"ד]] עם אישה בשם שרה. לאחר נישואיו התיישב בעיירה איליה ליד חותנו.
לצד בקיאותו הרבה ב[[תורה]], היה גם בקי ב[[חכמות חיצוניות]] והוא כתב ספרי מדע ומתמטיקה, ואף המציא מספר המצאות חקלאיות.
בבחרותו הוא התקרב ל[[גר"א]] ונמנה על גדולי תלמידיו. כאשר הוצע להטיל עליו [[חרם]] על ידי ר' יעקב לנדא, מאחר שחלק על פירוש [[רש"י]] באחד מספריו, התנגדו לכך קרובי משפחתו ומנעו זאת. כאשר בא להדפיס את ספרו "אלפי מנשה", גילה המדפיס כי הוא מכיל חידושים לא קבילים, והוא שרף אותו. בשל כנראה נאלץ ר' מנשה לכתוב את הספר מחדש.
בשנת [[תקס"ז]] פרסם את הקונטרס "פשר דבר" הקורא לשלום בין החסידים ל[[מתנגדים]]. יש המספרים, כי עם פרוץ ההתנגדות הוא החליט לפגוש את [[אדמו"ר הזקן]], ולאחר שנפגש עמו הוא נוכח באמיתות דרכו. לאחר שנודע על כך לרבו הגר"א, סירב הגר"א לדבר עמו, ור' מנשה החל להתקרב לאדמו"ר הזקן, והיה נוסע אליו מידי פעם{{הערה|בן פורת, עמ' 13.}}. עם זאת היו שהסתפקו באמיתות הדברים{{הערה|ישורון, חלק כ', עמ' תשכ"ט ואילך.}}. [[יהושע מונדשיין]] הביא את עדותו של ר' בערל יפה בשם ר' [[חיים מאיר הילמאן]] שראה פנקס מוילנא המספר על ביקוריו של ר' מנשה אצל אדמו"ר הזקן{{הערה|[[כרם חב"ד]]{{הבהרהמקור|איפה בדיוק?}}.}}. ה[[פני מנחם]] באחד ממכתביו ל{{ה|רבי}} כתב כי ישנה שמועה בשם [[אדמו"ר הצמח צדק]] ש[[אדמו"ר הזקן]] אמר שכדאי להשתדך עם צאצאיו{{הערה|[[מעיינותיך (גליון)|מעיינותיך]], [[תמוז]] [[תשע"ד]], עמ' 30.}}.
בשנת [[תקפ"ז]] מונה כרב העיר סמרגון. נפטר ב[[ד' אב]] [[תקצ"א]].
 
==תלמידיו==
*רבי [[אליהו יוסף ריבלין]] - מגדולי חסידי [[אדמו"ר הזקן]], רבה של דריבין.