יעקב יצחק מפשיסחה: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(12 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
רבי '''יעקב יצחק רבינוביץ'''' ([[תקכ"ו]] – [[י"ט בתשרי]] [[ה'תקע"ד]]) המכונה '''"היהודי הקדוש"''' או '''הרבי מפשיסחא'''{{הערה|בעיקר בחסידויות פולין.}}, הוא מייסד חסידות פשיסחה המאופיינת בחריפות, למדנות, המעטת העיסוק במופתים, התרחקות משטחיות והתעמקות בפנימיות החסידות. ממשיכי דרכו היו רבי שמחה בונים מפשיסחא ו[[רבי מנחם מנדל מקוצק]].
רבי '''יעקב יצחק רבינוביץ'''' ([[תקכ"ו]] – [[י"ט בתשרי]] [[ה'תקע"ד]]) המכונה '''"היהודי הקדוש"''' או '''הרבי מפשיסחא'''{{הערה|בעיקר בחסידויות פולין.}}, הוא מייסד חסידות פשיסחה המאופיינת בחריפות, למדנות, המעטת העיסוק במופתים, התרחקות משטחיות והתעמקות בפנימיות החסידות. ממשיכי דרכו היו רבי שמחה בונים מפשיסחא ורבי [[מנחם מנדל מקוצק]].


==קורות חייו==
==תולדות חיים==
רבי יעקב יצחק נולד לרבי אשר רבינוביץ, ששימש כ[[דרשן]] בעיירה פשדבודז'. בצעירותו היה למדן ואף עמד בראש הישיבה באפטא. נתפס ל[[חסידות]] בהשפעת רבי משה לייב מסאסוב. רבי דוד מללוב צירפו לחוג תלמידיו של החוזה מלובלין. לפי אחת המסורות כונה "היהודי" משום שתלמידי החוזה לא רצו לקרוא בשמו הפרטי, הזהה לשמו של רבם, ולכן בחרו בכינוי זה משום "שנתעלה בכל יום כמו מאינו יהודי ליהודי"{{הערה|1=שפת אמת לפרשת במדבר.}}.  
רבי יעקב יצחק נולד לרבי אשר רבינוביץ, ששימש כ[[דרשן]] בעיירה פשדבודז'. בצעירותו היה למדן ואף עמד בראש הישיבה באפטא. נתפס ל[[חסידות]] בהשפעת רבי [[משה לייב מסאסוב]]. רבי דוד מללוב צירפו לחוג תלמידיו של [[החוזה מלובלין]]. לפי אחת המסורות כונה "היהודי" משום שתלמידי החוזה לא רצו לקרוא בשמו הפרטי, הזהה לשמו של רבם, ולכן בחרו בכינוי זה משום "שנתעלה בכל יום כמו מאינו יהודי ליהודי"{{הערה|1=שפת אמת לפרשת במדבר.}}.  


עם צמיחתו בתורה ובחסידות הקים חצר בעיירה פשיסחה, דבר שהביא לנתק עם רבו "החוזה". בניגוד לאופי העממי וההמוני של הנהגת רבו, העדיף "היהודי" חוג מצומצם ואיכותי של למדנים בעלי מדרגה גבוהה. על דרכו החדשה והשונה קמו עוררים בקרב החסידים, ורבים מחסידי החוזה לחמו נגדו בחריפות. נפטר ב[[י"ט בתשרי]] [[ה'תקע"ד]] ונקבר בפשיסחה. את מקומו בהנהגת העדה מילא תלמידו רבי שמחה בונים מפשיסחא.
עם צמיחתו בתורה ובחסידות הקים חצר בעיירה פשיסחה, דבר שהביא לנתק עם רבו "החוזה". בניגוד לאופי העממי וההמוני של הנהגת רבו, העדיף "היהודי" חוג מצומצם ואיכותי של למדנים בעלי מדרגה גבוהה. על דרכו החדשה והשונה קמו עוררים בקרב החסידים, ורבים מחסידי החוזה לחמו נגדו בחריפות. נפטר ב[[י"ט בתשרי]] [[ה'תקע"ד]] ונקבר בפשיסחה. את מקומו בהנהגת העדה מילא תלמידו רבי שמחה בונים מפשיסחא.


==מתלמידיו==
==מתלמידיו==
* רבי שמחה בונים מפשיסחה - ממלא מקומו בהנהגת רוב החסידים.  
* רבי [[שמחה בונים מפשיסחה]] - ממלא מקומו בהנהגת רוב החסידים.  
* בנו רבי ירחמיאל מפשיסחה - אדמו"ר לחלק מחסידי אביו.
* בנו רבי ירחמיאל מפשיסחה - אדמו"ר לחלק מחסידי אביו.
* [[רבי מנחם מנדל מקוצק]].
* רבי מנחם מנדל מקוצק.
* רבי יצחק מוורקא.
* רבי יצחק מוורקא.
* רבי חנוך הניך הכהן מאלכסנדר.
* רבי חנוך הניך הכהן מאלכסנדר.
* רבי ישכר בר מרדושיץ.
* רבי יששכר בר מרדושיץ.
* רבי שלמה לייב מלעטנשע.
* רבי שלמה לייב מלעטנשע.
* רבי יעקב אריה מרדזימין.
* רבי יעקב אריה מרדזימין.
שורה 20: שורה 20:


בספרי היהודי הקדוש ישנם חידושים הלכתיים, בין השאר בדיני [[תפילת הדרך]]{{הערה|מובא בספר "נפלאות היהודי".}}, הבטה{{הערה|ראה חידושו המובא בערך.}} וברירה{{הערה|מובא בספר "כתבי קודש" בחידושים על פרק המפקיד במסכת בבא מציעא.}}. כמה מחידושיו מובאים בספר 'שואל ומשיב'.  
בספרי היהודי הקדוש ישנם חידושים הלכתיים, בין השאר בדיני [[תפילת הדרך]]{{הערה|מובא בספר "נפלאות היהודי".}}, הבטה{{הערה|ראה חידושו המובא בערך.}} וברירה{{הערה|מובא בספר "כתבי קודש" בחידושים על פרק המפקיד במסכת בבא מציעא.}}. כמה מחידושיו מובאים בספר 'שואל ומשיב'.  
מרטין בובר הפך את היהודי הקדוש לגיבור הרומן ההיסטורי שלו, 'גוג ומגוג'. יצירה זו מתמקדת ביחסיו הנפתלים של 'היהודי' עם רבו, החוזה מלובלין, ובייחוד בשאלת היחס החסידי למלחמת נפוליאון ברוסיה, מלחמה שעוררה תקוות משיחיות עזות בקרב כמה ממנהיגיה של יהדות מזרח אירופה.


==צאצאיו==
==צאצאיו==
שורה 31: שורה 29:


צאצאיהם של שלושת בניו של "היהודי הקדוש" כיהנו ברבנות ובאדמו"רות בפולין עד ל[[השואה|שואה]] שבה נספו רבים מהם ומחסידיהם. נכדו של רבי ירחמיאל, רבי יצחק יעקב רבינוביץ, הוא מייסדה של חסידות ביאלה הממשיכה להתקיים בדורנו.
צאצאיהם של שלושת בניו של "היהודי הקדוש" כיהנו ברבנות ובאדמו"רות בפולין עד ל[[השואה|שואה]] שבה נספו רבים מהם ומחסידיהם. נכדו של רבי ירחמיאל, רבי יצחק יעקב רבינוביץ, הוא מייסדה של חסידות ביאלה הממשיכה להתקיים בדורנו.
כיום, צאצאים רבים מצאצאיו של היהודי הקדוש משתייכים ל[[חסידות חב"ד]]{{הערה|לדוגמא משפחת [[משה אליהו גערליצקי|גערליצקי]].}}.


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
* 'יועץ קים קדיש ראקאץ', [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=82 תפארת היהודי], [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=136 נפלאות היהודי]
* הרב 'יועץ קים קדיש ראקאץ', [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=82 תפארת היהודי], [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=136 נפלאות היהודי]
* [http://www.rambish.org.il/journals/nezer_hatora/vol018/nezer01801.pdf חידושיו על סוגיית "היא אומרת בתולה נשאתני"]
* [http://rambish.org.il/journals/n/nezer_hatora/vol018/nezer01801.pdf חידושיו על סוגיית "היא אומרת בתולה נשאתני"] בקובץ נזר התורה
* [http://www.zadikim.org/index.asp?catID=17590&siteLang=3 רבי יעקב יצחק - היהודי הקדוש מפשיסחא] באתר [http://www.zadikim.org אהלי צדיקים]  
* [http://www.zadikim.org/index.asp?catID=17590&siteLang=3 רבי יעקב יצחק - היהודי הקדוש מפשיסחא] באתר [http://www.zadikim.org אהלי צדיקים]  


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"רים]]
[[קטגוריה:אדמו"רים]]