שמואל חיים פולנר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''שמואל חיים פוּלנר''' היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ומנכבדי קהילת חב"ד ב[[רמת גן]]. | הרב '''שמואל חיים פוּלנר''' ([[תר"ס]] – [[כ' אדר|כ' אדר א']] [[תש"ל]]) היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ומנכבדי קהילת חב"ד ב[[רמת גן]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
היה מהמתפללים בבית הכנסת "סוכת שלום" המיתולגי ברמת גן ומראשי המדברים בהתוועדויות. זכה לשהות אצל הרבי ב-[[770]], בעת שנסע לחתונתו בתו מרת חסיה שפרה עם חתנו ר' יעקב קלמן ווינטער, כשהרבי עצמו סידר להם את הקידושין בשנת [[תשי"ח]]{{הערה|'''מקדש ישראל''' עמ' 243.}}. | היה מהמתפללים בבית הכנסת "סוכת שלום" המיתולגי ברמת גן ומראשי המדברים בהתוועדויות. זכה לשהות אצל הרבי ב-[[770]], בעת שנסע לחתונתו בתו מרת חסיה שפרה עם חתנו ר' יעקב קלמן ווינטער, כשהרבי עצמו סידר להם את הקידושין בשנת [[תשי"ח]]{{הערה|'''מקדש ישראל''' עמ' 243.}}. | ||
נפטר ב[[כ' אדר|כ' אדר ראשון]] [[תש"ל]]. רעייתו האריכה ימים אחריו והמשיכה לנהל את הקיוסק שלהם במרכז רמת גן ליד בניין העירייה. | נפטר ב[[כ' אדר|כ' אדר ראשון]] [[תש"ל]] ונטמן בבית העלמין הדרום חולון. רעייתו האריכה ימים אחריו והמשיכה לנהל את הקיוסק שלהם במרכז רמת גן ליד בניין העירייה. נפטרה ב[[ז' מנחם אב]] [[תשמ"ט]]. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים רוסטוב]] | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים רוסטוב]] | ||
[[קטגוריה:אישים ברמת גן]] | [[קטגוריה:אישים ברמת גן]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ס]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ל]] | |||
גרסה אחרונה מ־00:31, 2 במרץ 2022
הרב שמואל חיים פוּלנר (תר"ס – כ' אדר א' תש"ל) היה מתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש, ומנכבדי קהילת חב"ד ברמת גן.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בעיירה קרלביץ שברוסיה בשנת תר"ס לאביו ר' מנחם מענדיל פולנר ולאמו מרת רחל.
בגיל בר מצווה נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים. בין השנים תרע"ג-תרפ"א למד בתומכי תמימים ליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב ובסניפים בשצעדרין, בחרקוב, בקרמנצ'וג וברוסטוב[1].
התחתן עם רעייתו מרת חיה גישא לובה. ביתם היה ליד שפת נהר, ופעם אחת פרץ לביתם בסערה ר' אברהם פריז וציווה עליהם במפתיע לעזוב את ביתם במהירות, כי הבין מדבריו של הרבי שסכנה קרובה לבוא, והנהר הולך לעלות על גדותיו. לאחר שעזבו את ביתם במהירות הנהר עלה על גדותיו בצורה פתאומית וגרם נזקים כבדים בנפש וברכוש[2].
ר' פולע כהן מתאר את דמותו בספרו ליובאוויטש וחייליה: היה מתמיד ובעל אמונה טהורה. היה בעל עסק ותמים במעשיו. בשנת תרצ"ט עלה לארץ והתיישב ברמת גן. והיה שם הרוח החיה עד יומו האחרון[3].
נטל חלק באסיפה ההיסטורית של ייסוד ישיבת אחי תמימים תל אביב בבית כנסת חב"ד ברחוב מונטיפיורי באדר שני תרח"צ[4]. כמו כן נטל חלק בקרן הבניין של ישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד במסגרת "מגן האלף" בשנת תשכ"ד[5].
היה מהמתפללים בבית הכנסת "סוכת שלום" המיתולגי ברמת גן ומראשי המדברים בהתוועדויות. זכה לשהות אצל הרבי ב-770, בעת שנסע לחתונתו בתו מרת חסיה שפרה עם חתנו ר' יעקב קלמן ווינטער, כשהרבי עצמו סידר להם את הקידושין בשנת תשי"ח[6].
נפטר בכ' אדר ראשון תש"ל ונטמן בבית העלמין הדרום חולון. רעייתו האריכה ימים אחריו והמשיכה לנהל את הקיוסק שלהם במרכז רמת גן ליד בניין העירייה. נפטרה בז' מנחם אב תשמ"ט.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בתו מרת אלטע דבורה אשת הרב ירחמיאל בלומנפלד - רב ואב"ד ריו דה ז'נירו ומראשוני שלוחי הרבי בברזיל
- בתו מרת חסיה שפרה אשת ר' יעקב קלמן הכהן ווינטער - קראון הייטס
- בתו מרת שרה רבקה