ישראל זוסמן דבורץ – הבדלי גרסאות

שלום (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – "אדמו"ר הריי"צ " ב־"אדמו"ר הריי"צ "
להתראות (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(13 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=חסיד תושב [[כפר חב"ד]]|אחר=בן דודו, עסקן חסידי ועורך כתב העת "תבונה"|ראו=ישראל זיסל דבורץ}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=חסיד תושב [[כפר חב"ד]]|אחר=בן דודו, עסקן חסידי ועורך כתב העת "תבונה"|ראו=ישראל זיסל דבורץ}}
[[קובץ:זושא דבורץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דבורץ בתצלום מ[[חודש סיון]] [[תשכ"ז]], זמן קצר לאחר שחרורו של [[הכותל המערבי]] מהשבי הירדני]]
[[קובץ:זושא דבורץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דבורץ בתצלום מ[[חודש סיון]] [[תשכ"ז]], זמן קצר לאחר שחרורו של [[הכותל המערבי]] מהשבי הירדני]]
הרב '''ישראל זושא (יבזלין) דבורץ''' (מכונה בפי חסידים גם בשם '''זושא טאגאנקער''', [[כ"ז תשרי]] [[תרנ"ד]] - [[י"ח אדר]] [[תשל"ט]]). יליד רוסיה, למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], נמנה על הקבוצה המייסדת של [[תומכי תמימים שצעדרין]] ובהמשך למד בישיבת ר' מאיר שמחה בעל ה'אור שמח' מדווינסק. כשנתיים לאחר נישואיו ב[[תר"פ]] עבר להתגורר ב[[מוסקבה]], לארץ ישראל עלה לאחר [[יציאת רוסיה תש"ו]], את מושבו קבע בכפר חב"ד. היה מוסר שיעורי תורה, וזכה לקבל מ[[הרבי]] עשרות מכתבים.  
הרב '''ישראל זושא (יבזלין) דבורץ''' (מכונה בפי חסידים גם בשם '''זושא טאגאנקער''', [[כ"ז תשרי]] [[תרנ"ד]] - [[י"ח אדר]] [[תשל"ט]]). יליד [[רוסיה]], למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], נמנה על הקבוצה המייסדת של [[תומכי תמימים שצעדרין]] ובהמשך למד בישיבת ר' מאיר שמחה בעל ה'אור שמח' מדווינסק. כשנתיים לאחר נישואיו ב[[תר"פ]] עבר להתגורר ב[[מוסקבה]], לארץ ישראל עלה לאחר [[יציאת רוסיה תש"ו]], את מושבו קבע בכפר חב"ד. היה מוסר שיעורי תורה, וזכה לקבל מ[[הרבי]] עשרות מכתבים.  


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ז תשרי]] [[תרנ"ד]] כבן יחיד לאביו הרב אברהם לייב דבורץ שהיה מוהל במקצועו, ולאמו הינדה לאה. שמו נקרא ישראל זוסמן על שם אביה של אמו, הרב ישראל זוסיא.
נולד ב[[כ"ז תשרי]] [[תרנ"ד]] כבן יחיד לאביו הרב אברהם לייב דבורץ שהיה מוהל במקצועו, ולאמו הינדה לאה. שמו נקרא ישראל זוסמן על שם אביה של אמו, הרב ישראל זוסיא.


בילדותו היה חלוש וחולני, ומשלא רצה להישמע להוראות הרופא ולאכול קודם התפילה, לקחוהו הוריו לרב העיר הרב [[יוסף רוז'ין]] (הרוגוצ'ובר) על מנת שישכנע אותו שהדבר מותר מבחינה הלכתית.
בילדותו היה חלוש וחולני, ומשלא רצה להישמע להוראות הרופא ולאכול קודם התפילה, לקחוהו הוריו לרב העיר הרב [[יוסף רוזין]] (הרוגוצ'ובר) על מנת שישכנע אותו שהדבר מותר מבחינה הלכתית.


בגיל תשע נכנס ללמוד בישיבת וייטענבערג אצל הרב יהושע ארש, ובהגיעו לגיל [[בר מצווה]] נפגש ב[[תמימים|תמים]] אברהם לוינזון ובעקבות המפגש רצה ללכת ללמוד ב[[תומכי תמימים]] אך אמו שהיתה ממשפחה של [[מתנגדים]] סירבה שבנה ילמד בליובאוויטש. בסופו של דבר הוחלט שישאלו את פיו של הרוגוצ'ובר ויעשו כהצעתו, והוא ענה להורים "אל תציקו לא. שיסע לאיפה שהוא נמשך".
בגיל תשע נכנס ללמוד בישיבת וייטענבערג אצל הרב יהושע ארש, ובהגיעו לגיל [[בר מצווה]] נפגש ב[[תמימים|תמים]] אברהם לוינזון ובעקבות המפגש רצה ללכת ללמוד ב[[תומכי תמימים]] אך אמו שהייתה ממשפחה של [[מתנגדים]] סירבה שבנה ילמד בליובאוויטש. בסופו של דבר הוחלט שישאלו את פיו של הרוגוצ'ובר ויעשו כהצעתו, והוא ענה להורים "אל תציקו לא. שיסע לאיפה שהוא נמשך".


בשנת [[תרס"ז]] נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים אצל הרב [[יחיאל קמיסר]], ובראשית שנת [[תר"ע]] נבחר על ידי אדמו"ר הריי"צ להימנות על הקבוצה המייסדת של [[תומכי תמימים שצעדרין]] שם למד אצל ה[[משפיע]] הרב [[שאול דב זיסלין]], ובראש השנה [[תרע"א]] חזר ללמוד בליובאוויטש.
בשנת [[תרס"ז]] נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים אצל הרב [[יחיאל קמיסר]], ובראשית שנת [[תר"ע]] נבחר על ידי אדמו"ר הריי"צ להימנות על הקבוצה המייסדת של [[תומכי תמימים שצעדרין]] שם למד אצל ה[[משפיע]] הרב [[שאול דב זיסלין]], ובראש השנה [[תרע"א]] חזר ללמוד בליובאוויטש.
שורה 22: שורה 22:
בראשית שנת [[תרע"ט]] הוצע לו לבוא בקשרי השידוכין עם מרת חיה ליפשא בתו של הרב [[יחיאל קמיסר]], ולאחר ששאל את חוות דעתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ונענה ש"ר' יחיאל הוא יהודי נאה מאוד", נסגר השידוך במזל טוב, ובנוגע לחתונה הביע [[אדמו"ר הרש"ב]] את רצונו בשנת [[תר"פ]] שתתקיים בחודש ניסן.
בראשית שנת [[תרע"ט]] הוצע לו לבוא בקשרי השידוכין עם מרת חיה ליפשא בתו של הרב [[יחיאל קמיסר]], ולאחר ששאל את חוות דעתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ונענה ש"ר' יחיאל הוא יהודי נאה מאוד", נסגר השידוך במזל טוב, ובנוגע לחתונה הביע [[אדמו"ר הרש"ב]] את רצונו בשנת [[תר"פ]] שתתקיים בחודש ניסן.


בעקבות הסתלקותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] נוצרה מבוכה אצל בני המשפחה האם לקיים את החתונה במועד שנקבע, והם נגשו לשאול את אדמו"ר הריי"צ שהורה "לאבא צריכים לציית", ומיד אחרי סיום ימי האבילות התקיימה החתונה כפי שהורה כשהמסדר [[קידושין ונישואין|קידושין]] היה הרב [[נחום שמריהו ששונקין]].
בעקבות [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הרש"ב]] נוצרה מבוכה אצל בני המשפחה האם לקיים את החתונה במועד שנקבע, והם נגשו לשאול את אדמו"ר הריי"צ שהורה "לאבא צריכים לציית", ומיד אחרי סיום ימי האבילות התקיימה החתונה כפי שהורה כשהמסדר [[קידושין]] היה הרב [[נחום שמריהו ששונקין]].


===תקופת מוסקבה===
===תקופת מוסקבה===
בשנת [[תרפ"ב]] הורה לו אדמו"ר הריי"צ לנסוע אל הוריו למוסקבה, ובדרכו נתפס כשעליו דרכון זר והוא הושם במאסר בעוון ריגול. כאשר נכנס לחדרו של ממונה בית הסוהר, הצליח בנס להשחית את הדרכון הזר מבלי שהלה יבחין בכך ולאחר מכן טעם בפניו שטפלו עליו עלילת שקר, והוא שוחרר להמשיך בדרכו.
בשנת [[תרפ"ב]] הורה לו אדמו"ר הריי"צ לנסוע אל הוריו למוסקבה, ובדרכו נתפס כשעליו דרכון זר והוא הושם במאסר בעוון ריגול. כאשר נכנס לחדרו של ממונה בית הסוהר, הצליח בנס להשחית את הדרכון הזר מבלי שהלה יבחין בכך ולאחר מכן טעם בפניו שטפלו עליו עלילת שקר, והוא שוחרר להמשיך בדרכו.


בתקופת מגוריו במוסקבה התפרנס מחלוקת כרכי האנציקלופדיה הסובייטית, וכך הצליח להימנע מחילול שבת היות והיה באפשרותו לקבוע לעצמו את זמני החלוקה, ובתקופה אחרת הועסק כשומר באחת מהמפקדות הסודיות של המשטרה החשאית, שם הצליח מספר פעמים לשים את ידיו על מסמכים שונים המפלילים את חסידי חב"ד, ו'להעלים' אותם בצורות שונות.
בתקופת מגוריו ב[[מוסקבה]] התפרנס מחלוקת כרכי האנציקלופדיה הסובייטית, וכך הצליח להימנע מחילול שבת היות והיה באפשרותו לקבוע לעצמו את זמני החלוקה, ובתקופה אחרת הועסק כשומר באחת מהמפקדות הסודיות של המשטרה החשאית, שם הצליח מספר פעמים לשים את ידיו על מסמכים שונים המפלילים את חסידי חב"ד, ו'להעלים' אותם בצורות שונות.


בראש [[חודש אדר]] שני [[תש"ו]] הבריח את גבולות רוסיה באמצעות דרכון פולני מזוייף יחד עם חסידים נוספים במבצע שכונה לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]'. לאחר נידודים שונים הגיע בשנת [[תש"ז]] ל[[גרמניה]] שם שב להתעסק בשחיטה במשך שנתיים נוספות עד שקיבל הוראה מאדמו"ר הריי"צ ליצור קשר עם הרב [[בנימין גורודצקי]] שישיג לו אשרת כניסה לארצות הברית, אך בסופו של דבר קיבל מכתב נוסף בו קבע אדמו"ר הריי"צ שיעלה לארץ הקודש ויתיישב ב[[כפר חב"ד]].
בראש [[חודש אדר]] שני [[תש"ו]] הבריח את גבולות רוסיה באמצעות דרכון פולני מזוייף יחד עם חסידים נוספים במבצע שכונה לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]'. לאחר נידודים שונים הגיע בשנת [[תש"ז]] ל[[גרמניה]] שם שב להתעסק בשחיטה במשך שנתיים נוספות עד שקיבל הוראה מאדמו"ר הריי"צ ליצור קשר עם הרב [[בנימין גורודצקי]] שישיג לו אשרת כניסה לארצות הברית, אך בסופו של דבר קיבל מכתב נוסף בו קבע אדמו"ר הריי"צ שיעלה לארץ הקודש ויתיישב ב[[כפר חב"ד]].


===בכפר חב"ד===
===בכפר חב"ד===
בכ"ז סיון [[תש"ט]] הגיע לארץ, ובשנת [[תשי"א]] התבקש על ידי הרב [[שניאור זלמן גרליק]] למלא את מקומו של ר' צבי ליברמן ולהתמנות תחתיו כמגיד שיעור בבית הכנסת המרכזי בכפר, ובהמשך בבית הכנסת [[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית מנחם]].
בכ"ז [[סיוון]] [[תש"ט]] הגיע לארץ, ובשנת [[תשי"א]] התבקש על ידי הרב [[שניאור זלמן גרליק]] למלא את מקומו של ר' צבי ליברמן ולהתמנות תחתיו כמגיד שיעור בבית הכנסת המרכזי בכפר, ובהמשך בבית הכנסת [[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית מנחם]].


לאורך השנים כתב לרבי עשרות מכתבים, ועל פי בקשת הרבי העלה את זכרונותיו מליובאוויטש על גבי הכתב.
לאורך השנים כתב לרבי עשרות מכתבים, ועל פי בקשת הרבי העלה את זכרונותיו מליובאוויטש על גבי הכתב.


בשנת [[תשכ"א]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] לראשונה, ושהה בחצר הרבי במשך כל חודש החגים. בביקורו האחרון אצל הרבי בשנת [[תשל"ז]] התלונן שלפני חתונתו קיבל ברכה מאדמו"ר הריי"צ שיהיה אצלו "ואחריתך ישגה מאוד", אך הוא לא זוכה לראות את זה, והרבי השיב לו בתמיהה: "ללמד תורה במשך עשרים ושש שנים בכפר חב"ד אין זה "ואחריתך ישגה מאוד"?...".
בשנת [[תשכ"א]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] לראשונה, ושהה בחצר הרבי במשך כל חודש החגים. בביקורו האחרון אצל הרבי בשנת [[תשל"ז]] התלונן שלפני חתונתו קיבל ברכה מאדמו"ר הריי"צ שיהיה אצלו "ואחריתך ישגה מאוד", אך הוא לא זוכה לראות את זה, והרבי השיב לו בתמיהה: "ללמד תורה במשך עשרים ושש שנים בכפר חב"ד אין זה "ואחריתך ישגה מאוד"?..."


על אף חלישותו הגופנית והמחלות שתקפו אותו, המשיך את תפקידו במסירת שיעורי לימוד עד לימין האחרונים, ונפטר ב[[י"ח אדר]] [[תשל"ט]].
על אף חלישותו הגופנית והמחלות שתקפו אותו, המשיך את תפקידו במסירת שיעורי לימוד עד לימין האחרונים, ונפטר ב[[י"ח אדר]] [[תשל"ט]].
שורה 44: שורה 44:
*חתנו, ר' דב קווין
*חתנו, ר' דב קווין
*חתנו, ר' צבי קפלן
*חתנו, ר' צבי קפלן
*חתנו, הר' וקס


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
שורה 52: שורה 51:
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים שצעדרין]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים שצעדרין]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ד]]