פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 787 בתים ,  06:14, 10 בפברואר 2022
שחזור לעברית, השארת תיקונים, הסרת קישורים עודפים
[[קובץ:מאיר ליבער קעלערליבר קלר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאיר ליבער קעלערליבר קלר]]הרב '''מאיר ליבער קעלערליבר קלר''' ([[ט״ו מרחשוןט"ו חשוון]] [[תרע"ה]]-[[ל' שבט]] [[תשס"ד]]) עבד במשרדי ה[[מרכז לעניני חינוך]] בראשיתו וזכה לשמש את הרבי כ[[מזכיר]].
==תולדות חיים==
=== משפחתו ===
אביו נולד ב[[חודש שבט]] [[תרכ"ח]] בגאליציא בגליציה לאביו ר' זאב וואלף, וב[[ט"ו אלול]] [[תרנ"א]] נשא לאשה את מרת חנה לבית פארטגאנג (נולדה בשנת [[תרל"א]] בעיר מעליץמיעלץ). ה[[נישואין]] התקיימו בעיר מעליץ מיעלץ מקום מגורי אבי הכלה (ר' משה יוסף פארטגאנג).
לאחר שעברו שנים לנישואיהם ועדיין לא נולדו להם ילדים, נסע ר' יהודה קעלער קלר לאדמו"ר הרה״ק הרב ר' יחזקאל הלברשטאם משינאווא (בנו בכורו של האדמו"ר ר' חיים מ[[צאנז]]), והאדמו"ר נתן לו ברכה שיוולד לו ילד. כשסיפר לאדמו"ר שרופא ה[[עיירה]] אמר שלא שייך שיוולדו להם ילדים, נענה האדמו"ר ואמר "דער דאקטאר איז משוגע" ["הדוקטור הוא משוגע"]...
זוגתו מרת חנה התפללה שרצונה רק בבנים זכרים, ואכן, כעבור תשעה חדשים, בשנת [[תרנ"ה]], נולד להם בנם בכורם: אליעזר (וביום ההוא נלקח הדאקטאר לבית המשוגעים). בהמשך נולדו להם עוד שני בנים: חיים יעקב ומרדכי, והתיישבו ברודניק, שם כיהן ברבנות הרה״ק הרב צבי הירש בנו של הרה״ק הרב ברוך מגארליץמגורליץ.
בשנת [[תרס"ט]] נסעה מרת חנה ל[[ארצות הברית]] לצרכי מסחר ולאחר שהתיישבה שם שלחה כרטיסים לבניה. ב[[חודש חשון]] [[תער"ב]] הגיע בנה אליעזר בהיותו בן 16 שנה. ובשנת [[עדר"ת]], קודם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]], הגיע בעלה ר' יהודה. ב[[ט״ו ט"ו בחשוון]] [[תרע"ה]] נולד בנם מאיר ליבערליבר.
=== בחירתו ועבודתו כמזכיר הרבי ===
אביו ר' יהודה קעלער קלר נפטר ב[[כ"ו סיון]] [[תש"א]]. כעבור יומיים, ב[[כ"ח סיון תש"א]] הגיע [[הרבי]] עם זוגתו הרבנית ל[[ארצות הברית]], שם התגוררו באופן זמני בהקאבינעט (היכן שכ״ק אדמו״ר הריי״צ אמר כמה מאמרי חסידות בשנת תש״א). כבתוך כמה חדשים עברו להדירה בפינת פרעזידענט וניו יארק. מנהל ישיבת אחי תמימים ב770, הרבבאחד הימים סיפר ר' [[שניאור זלמן גוראריה]] סח לחותנו האדמו"ר מקאפישניץ (שהתגורר ב״איסט סייד״ במנהטן) של[[אדמו"ר הריי"צ]] דרוש [[מזכיר]] עבור חתנו ([[הרבי]]). האדמו"ר מקאפישניץ שהכיר את ר' מאיר קעלערקלר, הציע לו לבחור בו לתפקיד. ר' זלמן אכן הביא את ההצעה בפני הרבי, ולאחר ימים ספורים הוא התקבל לעבוד בתור המזכיר כמזכיר הראשון של הרבי (במרכז לעניני חינוך ומחנה ישראל).
הוא עבד בתחילה היה עובד ב"חצי משרה". בהתחלה היו שעות עבודתו , מהשעה חמש שבע עד השעה תשע עשר בלילה. תפקידו היה להקליד את המכתבים שהרבי כתב. מאוחר יותר, נקבעו שעות העבודה הרחיב הרבי את תפקידו ל"משרה מלאה". מאז היה עובד כל יום מהשעה שלש בצהרים תשע בבוקר עד השעה שבע בערבחמש אחר הצהריים. הרבי הקפיד מאוד על כך שיגיע בזמן ולא יצא באמצע העבודה. כך גם כשנסתיימה העבודה בשעה שבעחמש, הקפיד הרבי שיעזוב את העבודה בדיוק בשעה שבע, ואפילו לא שניה אחת יותר מאוחר, אפילו אם הוא עסוק באותהשעה באמצע הקלדת מכתב, משפט או תיבההיה פונה אליו ומזכיר לו שהעבודה הסתיימה. בראיון ל[[שבועון בית משיח]]{{הערה|א. אברהם, "'''המזכיר הראשון של הרבי'''" - שבועון בית משיח, גליון [[ערב ראש השנה]] שנת [[תשנ"ו]].}} סיפר, כי כאשר בחדר היה נוכח אדם נוסף, הרבי לא היה אומר זאת מפורשות, אלא קורא לו ואומר, "ר' מאיר, קום זאָג לחיים" [="ר' מאיר, בא תגיד לחיים"]... וזה היה הרמז שהוא צריך לסיים את העבודה ביום ההוא.
במשך כשנתיים, בשנים [[תש"ב]]-[[תש"ג]], עבד אצל הרבי. בסוף תש״ג תש"ג נהיה מלמד בספרינג וואלי, ובשנת תש״ה תש"ה נתמנה למלמד בחדר [[אחי תמימים]] בוואוסטערבוואסטער, שם עבד במשך השנים תש״הבמשנים [[תש"ה]]-תש״ט[[תש"ט]].
גם לאחר שעזב את עבודתו כמזכיר הרבי, המשיך את הקשר עם [[חב"ד]], ואף ארגן - בעקבות ספר [[תניא]] שהרבי העניק לו במהלך עבודתו - שיעור תניא ב[[תניאויליאמסבורג]] בוויליאמסבורג, הרבי עודד וחיזקוהרבי עודדו{{הערה|במכתבים אליו מיום [[ח' טבת]] [[תשי"ב]], [[י' אייר]] [[תשי"ב]] ו[[כ"ב כסלו]] [[תשי"ד]].}}. כמו כן היה מגיע להתוועדויות של הרבי. במהלך ה[[התוועדות]] הרבי היה פונה אליו ומורה לו לומר '[[לחיים]]'.
ר' מאיר ליבער ליבר היה ממייסדי ה[[חברא קדישא]] וביקור חולים [[בורו פארק]], ומהמתעסקים בחלקת 'אגודת ישראל' בבית החיים "וועלוואוד" שבלונג איילנד, שם נטמנו הוא וזוגתו, הוריו והורי זוגתו.
בשנת תש"ז החל לעסוק בגמילות חסד של אמת במסגרת אגודת החברא קדישא, ובעשור הרביעי למאה השמינית עמד ועמד בראש העוסקים לבניית בית הלוויות 'שומרי הדת' בבארא פארק המשמש עד היום את כל תושבי השכונות הסמוכות. כאשר הסתיימה בניית הבניין המפואר בשנת [[תשל"ז]], התפרסמה בבטאון 'המאור' של היהדות התורנית מאמר הערכה שייקר את פעולותיו הברוכות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=27953&pgnum=40 המאור שנה כט חוברת ב'].}}.
בנוסף, עסק רבות בשיקום ושימור בתי עלמין יחד עם ידידו ושותפו לעסקנות הכלל ר' יצחק יהודה וייס.
{{נאמני בית רבינו}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קלר מאיר ליבר}}[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א|קעלער מאיר ליבער]][[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר שליט"א|קעלער מאיר ליבער]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ד]]