כולל חב"ד בארץ הקודש

		ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: מועתק, בעיקר החלק השני שהוחלף מפורטת לערך.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

קופת הצדקה של הכולל

כולל חב"ד (מכונה באגרת הקודש צדקת רבי מאיר בעל הנס) הוא שמו של ארגון צדקה שהקים אדמו"ר הזקן במטרה לסייע ליהודי ארץ הקודש שסבלו ממצוקה כלכלית קשה באותו הזמן. כולל חב"ד הוא ארגון הצדקה הוותיק ביותר שקיים כיום^{[דרוש מקור]}.

מקובל לומר שהכולל נוסד על ידי אדמו"ר הזקן בשנת תקמ"ח, אך הרב שלום בער לוין טוען כי רק בשנת תקפ"ז נוסד הכולל בברכת ובנשיאות אדמו"ר האמצעי. הקמת הכולל החב"די נבעה מחילוקי דיעות עם "כולל החסידים" אליו היו שייכים חסידי חב"ד עד אז.

רקע

בשנת תקל"ז לאחר עליית החסידים לארץ הקודש נוסדה קופת מעות ארץ הקודש שמטרתה הייתה להחזיק את פרנסתם של החסידים בישראל, הקופה נוהלה בידי אדמו"ר הזקן שהיה נשיא הקופה באירופה. בשנת תקס"א פרצה מחלוקת בינו לבין רבי אברהם מקאליסק בנוגע לכמה נושאים ביניהם הנהלת הקופה דבר שגרם בשנת תקס"ה לכך שרבי אברהם מקאליסק מינה נשיא חדש לקופת מעות ארץ הקודש והורה להפסיק את ההקצבה לחסידי חב"ד. דבר זה גרם לייסוד קופה מיוחדת לחסידי חב"ד.

בתקופתו של אדמו"ר האמצעי החלו השד"רים של כולל חב"ד להפיץ קופות צדקה ביתיות, כשבמקביל אדמו"ר האמצעי מתקן שכל חסיד יקבע קופות אלו בסמוך לשולחן האוכל שלו, ויקפיד להפריש מטבעות בקופת הצדקה מידי יום לפני שאוכל . קופות אלו היו דבר חידוש, ובעקבות הקופות של כולל חב"ד, נפוצו קופות הצדקה הביתיות בעולם כולו.

הוועד המרכזי

מאז ומתמיד הייתה הנהגת ה"כולל" מחולקת לשנים: א) נשיאות וגבאות הכולל בחו"ל. ב) ממוני ומשגיחי הכולל בארה"ק.

כך היה בימי אדמו"ר הזקן, שהוא היה נשיא מעות ארץ הקודש בחו"ל. הגבאי הראשי היה ר' יעקב מסמיליאן. ואילו בארה"ק היה הממונה בתחלה הרה"ק ר' מנחם מענדל מוויטבסק ולאחרי הסתלקותו - הרה"ק ר' אברהם מקאליסק. אלו האחרונים היו מקבלים את המעות מאת נשיא מעות ארץ הקודש שבחו"ל ומחלקים אותן בין עדת החסידים שבארה"ק ולצרכי הצבור, כפי הבנתם הקדושה.

אחרי יסוד קופה נפרדת לאנשי חב"ד שבארץ הקודש - בשנת תקס"ה, וכן במשך תקופת אדמו"ר אדמו"ר האמצעי, היו נשלחים המעות עם רשימה מיוחדת, שהכין האדמו"ר, ובה היה רשום כמה יקבל כל אחד מאנשי חב"ד שבארה"ק. כיום, לא ידוע אם ומי היה הממונה על קופת מעות חב"ד שבארץ הקודש בימים ההם.

גם לא ידוע אם בזמן הזה היה בחו"ל מי שאפשר לכנותו בשם "גבאי הכללי", בדוגמת ר' יעקב מסמיליאן - בתקופה שעד תקס"ה.

בתקופת אדמו"ר הצמח צדק עזרו על ידו, בניהול מעות כולל חב"ד שבחו"ל, גם דודו הרה"ק ר' חיים אברהם בן כ"ק אדמו"ר הזקן וגיסו הרה"ק ר' מנחם נחום בן כ"ק אדמו"ר האמצעי. כך נראה מתוך אגרות אנ"ש שבחברון אליו בענין מעות התמיכה, שבפניות שבראשן מופיעים גם שמותיהם.

כהונת הגבאים הכלליים בשנים הבאות:

עד תרי"ב: ר' נחמיה מדוברובנה.

תרי"ב-טו: ר' זאב מרעציצא ור' אברהם מרוגוטשוב.

תרט"ו ואילך: ר"א מרוגוטשוב, ר' יצחק אייזיק מביחוב ור' דן תומרקין.

בשנים הבאות התמנה ר' דן תומרקין כ"גבאי כללי" לכולל חב"ד. הוא כיהן במשרה זו יותר משלשים שנה (בית רבי קכז, ב), בתחלה תחת נשיאות אדמו"ר ה"צמח צדק", שהוא אף היה מסדר את רשימת מקבלי התמיכה - כדלעיל שם. ולאחר הסתלקותו בשנת תרכ"ו - תחת נשיאות בניו הקדושים. במשך התקופה הזאת נוסד ה"ועד הרוגוטשובי" לכולל חב"ד, שבראשו עמד ר' דן הנ"ל מרוגוטשוב, ונראים הדברים שבועד זה היו מסדרים מעתה את הרשימה.

בשנת תרמ"ח נעשה נסיון לבטל את הועד הזה ואת התמנותו של ר' דן תומרקין. באותה שעה התארגנו ממוני כולל חב"ד שבירושלים, לבטל את הסדר הישן באסיפת משלוח וחלוקת מעות כולל חב"ד שבארץ הקודש ולסדרו בסדר חדש. הם פרסמו מודעות שבהן מכנים את עצמם בשם "ראשי כולל חב"ד" ובהן מציעים ליושבי חוץ לארץ א) לבטל את התמנותו של ר' דן תומרקין. ב) לבטל את השד"רים שבחו"ל, וכל עיר תשלח את מעות תמיכתה, דרך הדואר, ישר לארה"ק. ג) לבטל את משלוח מעות התמיכה לידי הממונים שבחברון; כיון שהדואר פועל רק בירושלים ולא בחברון, לכן יושלחו המעות לידי "בעל האדרעס" בירושלים, שהוא ימסור אותם לידי הממונים שבירושלים והם יחלקו אותן ליושבי חברון ושאר ערי הקודש.

על אף מחאתם הנמרצת של יושבי חברון ורבים מיושבי ירושלים, בכרוז מיוחד שתצלומו ניתן במגדל עז (ע' תקכו-ט), הצליחו ממוני ירושלים בכל שלושת הפרטים. בהמשך ידובר על העברת המרכז מחברון לירושלים

בכרוז הנ"ל משיבים יושבי חברון:

איש אמונים, מטיבינו ואיש חסדינו, ידי"ע וידי"נ הרה"ג החסיד מוהרד"ת ני"ו, אשר קדש ידידי עתותיו, זה ארבעים שנה, לשים לנו שארית בארץ, ומוסמך ועומד מראשונים כמלאכים, אשר סמכו ידיהם עליו, חלף עבודתו הרצויה ומקובלת, ועסקו באמונה, בדעת ותבונה, הוא המשביר לכל יושבי קודש, ומפרי מעשיו תשבע הארץ.

מסגנון זה נראה שכבר בשנת תר"ח לערך התחיל לעסוק בעניני תמיכת אה"ק, כאשר ראה אדמו"ר הצמח צדק את "עבודתו הרצויה ומקובלת ועסקו באמונה", אזי "סמכו ידיהם עליו" להיות הגבאי הראשי. בענין זה מוסיף באותו כרוז גם רבה של עדת חב"ד בחברון, הרש"מ חייקין, אשר אדמו"ר הצמח צדק "הפקיד עלינו איש נאמן ברוחו ידי"ע וידי"נ הרה"ח הג' הרד"ת נ"י, אשר על ידי יעלה ויבוא אלינו מחית נפשותינו".

מ"מ אין אנו מוצאים את שמו נזכר על הועד הרוגוטשובי משנה זו ואילך.

מסגנון לשונו של בעל ה"בית רבי" (קכז, ב) "בשנת תרט"ו שם רבינו עליו המשרה להיות גבאי הכולל, והתעסק בזה יותר משלשים שנה" נראה, שלא המשיך במשרה זו אחרי שנת תרמ"ח. באותה שעה כבר היה בא בימים. בספר "בית רבי", שנכתב לערך בשנת תר"ס, מזכירהו בברכת המתים, אם כן נפטר בין השנים תרמ"ח-תר"ס.

מ"מ לא התבטל לגמרי ה"ועד הרוגוטשובי". בשנים הבאות עמדו בראשו ר' חיים אליעזר ביכובסקי ור' חיים באגין. בפניה שבראש אגרות מו"מ כולל חב"ד שבארה"ק עליהם, הם היו נקראים "ועד מסדרי הרשימה". הרחא"ב כותב באחד הכרוזים בשם "תשובה לדורשי האדרעס" - "אנכי נכנסתי לשמש בעסק מסחר האתרוגים [הסוואה למעות אה"ק] דכולל חב"ד בשנת תרנ"א", ונראה שגם ר' חיים באגין נכנס למשרה זו בשנים הסמוכות.

הם נשארו לעמוד בראש הועד הזה עד שנת תרע"ג.

ממוני "כולל חב"ד" בחברון

בדרך כלל היו שלשה ממונים ומשגיחים, או מנהיגים ומנהלים [מו"מ] בכולל חב"ד. עליהם היה מצורף נאמן, שהוא הגזבר הקופאי ומנהל החשבונות, וסופר, ולפעמים היה גם הוא אחד מהממונים.

הממונים הראשונים ל"כולל חב"ד" שבחברון, הנזכרים בשמם, הם ר' צבי הירש ליפשיץ, ר' אפרים יפה ור' משה מייזליש. הם חותמים בתור ממונים בכתבי השד"רות משנת תקפ"ז, שהיא השנה הראשונה שנוסד הכולל בצורתו הסופית, כדלעיל פ"ז. לצדם התמנה ר' ליב [חיטריק] מסענא כנאמן, שפירושו גזבר.

שמות הממונים האלו ידועים לנו מתוך סגנון חתימתם "ממוני דק"ק אשכנזים הנקראים חב"ד דפה עיה"ק חברון ת"ו", או מהתואר שהוסיף כל אחד מהם בחתימתו.

על אחד מכתבי השד"רות של אותה שנה חתמו אתם עוד כמה מיחידי סגולה שבעדת חב"ד שבחברון. גם על רוב כתבי השד"רות של 20 השנים הבאות, וכן על ההסכמות ומכתבים של התקופה הזאת, חתמו יחד עם הממונים גם כמה מיחידי הסגולה, ולא תמיד נתפרש בכתבים אלו מיהו הממונה ומיהו יחיד הסגולה. כולם היו נכללים בתואר הכללי שבחתימת הכתב "ממוני ומשגיחי כוללינו ק' אשכנזים הי"ו עם עוד יח"ס החותמים פה עה"ק חברון ת"ו" וכיוצא בזה.

סדר הממונים במשך השנים תקפ"ז עד תרל"ה:

תקפ"ז-ט: רצ"ה ליפשיץ, ר"מ מייזליש ור"א יפה.

תק"צ-תר"ב: ר"ש סגל ורי"ל חיטריק מסענא.

תר"ג-ו: נוסף עליהם ר"א יפה הנ"ל.

תר"ז: ר"ש סגל, רש"מ חייקין ור"מ שמערלינג.

תר"ח: ר"ש סגל ורש"מ חייקין.

תר"ט: שנים הנ"ל, ר' אביגדור, ר"מ ארי' סגל ורא"ב חיטריק.

תר"י: רש"מ, ר' אביגדור ור' אורי.

תרי"א-ג: רש"מ ר' אורי ור"מ ארי' סגל.

תרי"ד: רש"מ רמ"א ורש"ז עפשטיין.

תרט"ו: נוסף גם רש"ז שניאורסאהן [שזבני ישראל].

תרכ"ו: רש"מ רש"ז [עפשטיין או פונדאמינסקי] ור' דובער ב"ר נפתלי הירש.

תרכ"ח: רש"מ רלוי"צ סלונים ורש"ז פונדמינסקי.

תרל"ב-ה: הנ"ל ורי"ל סלונים.

מכל הנ"ל למדנו, שמשנת תר"ז ואילך היה הרש"מ חייקין בין הממונים, בתחלה בתור אחד מהממונים ולבסוף כממונה הראשי. עוזריו השתנו מזמן לזמן והוא נשאר תמיד הממונה הראשי (בנוסף להיותו רב הקהלה, כדלעיל פי"ד).

בשנים המאוחרות, כאשר הרלוי"צ סלונים התמנה על הכולל, נשא הוא את עול הנהלת הכולל. בהסכם תרל"ב מבואר אשר "כל דבר מסויים לא נוכל לגמור מבלעדי ה"ר לוי יצחק הנ"ל כל הימים אשר הוא הנבחר מכו' חב"ד". גם בפסק בוררים משנת תרמ"ז הנעתק לעיל פי"ח מבואר אשר "מצד כולל חב"ד מעלת הרב וכו' מו"ה לוי יצחק סלאנים הי"ו הממונה מכולל הנ"ל". ובאשר לרש"מ כותבים "לתת יקר וכבוד להישיש ונכבד בעדתו ה"ה הרה"ג החסיד מו"ה שמעון מנשה הי"ו", כלומר הוא כיהן אז רק כנשיא הכבוד, מפני זקנותו המופלגת, והיו"ר בפועל היה ר' לוי יצחק סלונים (ראה לעיל פי"ד, שכך היה גם בקשר לרבנותו, שהוא נשאר הרב גם בשנות זקנותו, אך עם זאת נבחר רב נוסף, להתעסק בעניני הרבנות בפועל).

בס' "תולדות משפחת הרב מלאדי" ע' 70 כותב על רלוי"צ סלונים "היה בעל השפעה גדולה ובלעדו לא נעשה דבר בחברון מקום מגורו כל ימי חייו. היה ראש העדה ומנהל כל עסקי הכולל חב"ד".

הרש"מ והרי"ל סלונים נפטרו בשנת תרנ"ג והרלוי"צ נפטר בשנת תרנ"ה.

באותה שעה בא לחברון הרב דובער אפרת, שנתמנה לרב עדת חב"ד ואף הנהלת הכולל עברה לידיו. אליו הצטרפו ר' מרדכי דובער סלונים וגיסו ר' בנימין ריבלין.

בשלהי שנת תרס"ב עבר הרד"א לגור בירושלים ואת מקומו ברבנות חברון וניהול הכולל מילא הרב שיל"א. שלשה אלו ניהלו את הכולל בחברון עד שנת תרד"ע, כשהתחילה מלחמת העולם הראשונה והיישוב החב"די בחברון שבת.

ממוני "כולל חב"ד" בירושלים

היישוב החב"די בירושלים נוסד בשנת תר"ז. במפקד תר"ט רשומים הממונים: הרב הג' מו"ה אלי' יוסף [ריבלין] נ"י. הרב מו"ה אורי' [אורנשטיין] נ"י. שני אלו חתומים בתור ממוני כולל חב"ד בירושלים גם באגרת תר"ט למונטיפיורי. במפקד תרכ"ו רשומים הממונים ר' יהושע [נאטקין] מיעקבשטאט ור' זלמן עפשטיין. ובמפקד תרל"ה - ר' אברהם סטצערעס, ר' אהרן ליפקין ור' ישעי' אורנשטיין הסופר.

הראשון רשום שם שנולד בנאווארדאק בשנת תקס"ה ועלה לארץ הקודש בשנת תרכ"א, השני - שנולד בטאליצין בשנת תקצ"ג ועלה לארץ הקודש בשנת תר"ז והשלישי שנולד בארץ הקודש בשנת תקצ"ה.

אין לנו ידיעות מפורטות מהממונים שבין השנים האלו. להלן פרטים בודדים ממקורות אחרים:

ב"יהודה וירושלים" תרל"ח (מהדורת קרסל, ירושלים תשט"ו, ע' 145 מספר ר' יואל משה סלומון על אופן חלוקת המעות שנתקבלו מאנגליה לידי הועד הכללי של הכוללות בירושלים "וחלק חב"ד.. נמסר פה לידי ה"ר אהרן ליפקין..

הממונה שלהם".

בס' ה"זכרונות" (ירושלים תש"ג, ע' 70) מספר ר' יצחק שריון:

בבואי ירושלימה בשנת תרמ"ט היו שני ממונים בכולל חב"ד פה. הממונה הראשי היה יהודי מעיר חרסון שבנגב רוסיה והיה נקרא בפי בני הכולל בשם "החרסונאי" (את שמו הפרטי איני זוכר). הוא שמש בתור ממונה כבר מכמה שנים.

גם את שמו של הממונה השני של אותה שעה אינו מזכיר, אמנם השם של שניהם נודע לנו מתוך חתימתם במודעה שהתפרסמה בכ"ג שבט תרמ"ט בהוספה להחבצלת גליון 19, "נאם יצחק יעקב שבתי ונאם ב. מ. רייזעס, ממוני כולל חב"ד פעה"ק ת"ו".

על התקופה שלאח"ז ממשיך ר' יצחק שריון לספר ב"זכרונות" שלו (שם ע' 71):

אחריו נתמנה לממונה ראשון ר' מיכאל ברוך רייזעס וממונה שני ר' מרדכי שלאנק. ר' מיכאל ברוך בא לירושלם מעיר פולטאווא שבאוקריינה הרוסית.

מסגנון דבריו נראה שהרמ"ב והרמ"ש התמנו אחרי שנת תרמ"ט; אמנם בקונטרס "תומת ישרים" (ירושלים תרע"ג, ע' 17) כותב הרמ"ש:

אני הח"מ משרת בכולל חב"ד פעיה"ק ירושלם ת"ו זה עשרים וששה שנים.

עוד בש' תרמ"ז נתמניתי למו"מ בהכולל על פי פקודת דו"ז אדמו"ר מקאפוסק נבג"מ.. עם הרמ"ב רייזעס.

ב"אבני זכרון" חלק י"ב ביום ד' ניסן תרס"ו רשום שנפטר "ר' מיכאל ברוך ב"ר דוד רייזיס ממונה כולל חב"ד", ובאגרת מו"מ ירושלים מד' ניסן תרס"ג (פנקס אגרות כולל חב"ד) נזכר "מימי הרמ"ב רייזעס", נראה שזה משך זמן שהפסיק להיות ממונה. מתחיל משנת תרמ"ח מונה בירושלים, בנוסף לשני הממונים, גם אחד "בעל האדרעס" (ראה תוכנו לקמן). ב"זכרונות" של שריון הנ"ל מספר:

בשנת תרמ"ח, הציעו ה"רבי'ים" וחשובי גבאי רמבעה"נ בחו"ל להגביר ר' משה ויטנברג, שעלה בשנת תרמ"ב לירושלם מעיר מולדתו ויטבסק שברוסיה הלבנה, ושהיה ידוע בתור איש ישר ונאמן ותלמיד חכם הגון ומחשובי חסידי חב"ד, לקבל עליו את נשיאות הכולל באה"ק.. מאז התחילו הגבאים של רוב הקהלות לשלוח את הכספים ישר לירושלם על שמו של ר' משה.. בהתקבץ סכום כדי חלוקה, על פי הרשימה של הכולל, היה ר' משה מוסר את הכסף לממוני הכולל.

בכרוז "תשובה לדורשי האדרעס" כותב הרח"א ביכאווסקי (גבאי מעות הכולל בחו"ל):

אנכי נכנסתי לשמש.. בשנת תרנ"א ואז היה האדרעס ע"ש הג' ר' משה וויטענבערג, ואחרי פטירתו נתמנה ה"ר מאניס ווערעוולעאנסקי ור' מרדכי שלאנק יחד ואחרי פטירת ה"ר מאנוס מינו בתמן במקומו את הרב ר' דובער אפרת.

כך כותב גם הרמ"ש בקונ' תומת ישרים שם:

אחרי פטירת הג' הר"מ וויטענבערג נבחרתי לאדרעסאנט יחד עם הר"ר מאניש וויראווליאנסקי מלאזנא, על פי פקודת הצדיקים אדמו"ר מקאפוסט ואדמו"ר מליאדי נבג"מ והסכמת הקהל הי"ו.

ב"החבצלת" מיום כ"ז ניסן תרנ"ט נמסר על פטירתו של ר"מ וויטנברג "ביום השלישי לחומה"פ גוע וימת וילך ערירי הגביר המצוין הנודע לשם, ר' משה ב"ר ראובן וויטענבערג, מילידי ותושבי וויטעבסק אשר ברוסיא, אשר זה כשמנה עשרה שנה אוה את ירושלם למושב לו".

ר' מאניס וויראווליאנסקי היה בעל האדרעס בכולל רק שלוש שנים, הוא נבחר בשנת תר"ס על פי הוראת אדמו"ר הרש"ב ונפטר בכ"א מ"ח תרס"ג.

בג' מנ"א תר"ס כותב אדמו"ר הרש"ב אל הרמ"ד סלונים (אגרות קודש שלו חלק א' אגרת קא) "אני מצדי רצוני שיושלח המעות להר"מ וויראווליאנסקי, שלפ"ד על ידי זה יהיו הענינים שמה בסדר נכון". בקונ' בעניני כולל חב"ד (ע' ז) "ר' מאניס וויראווליאנסקי אשר היה על פי בחירתי". על פטירתו ומינוי הרד"א במקומו כותבים ממוני הכולל בשוה"ג לאגרת טו"ב מ"ח (פנקס אגרות מו"מ כולל חב"ד תרס"ג):

נתעכב המכתב, וביום כ"א חשון נפטר סוכן כוללינו המנוח ר' מאניש וויראווליאנסקי, ונתמנה במקומו הרה"ג החסיד המפורסם מו"ה דובער אפרת יחי' והאדרעססא עתה ע"ש הרב דובער אפרת והר"מ שלאנק נ"י.

ביום פטירתו כותב רואה החשבונות בכולל - ר' יהודה ליב מנוחין אל ר' חיים באגין (שם): "דע כת"ר אשר ההתמנות להרד"א שי' היה בהסכם כולם בלי שום פירוד לבבות". ובכ"ה מ"ח כותב לו סופר הכולל - ר' יעקב אורנשטיין:

כבר הודענו לרומע"כ מפטירת הרב מאניש וויראווליאנסקי אשר שבק חיים לכ"ח אור ליום ועש"ק כ"א חשוון.. ביום ועש"ק נאספו כל בני הכולל לבית הוועד ויחליטו כולם פה אחד למנות את הרה"ג ר' דובער אפרת במקום הרמ"ו.. אולם לאשר זה דרכינו מני אז שלא לעשות קטנה או גדולה מבלי הסכמת סוה"ג [סוכנים והגבאים] שליט"א לא יכולנו להדפיס קאנווערט ולפזרו עד יבא הסכמה סוה"ג (זולת למקומות מועטים אשר שלחנו לשם מיד תשובה הודענו לשם מפטירתו של הרמ"ו ומהתמנות הרד"א יחי').. בקשתינו מכתר"ה להודעינו על ידי דילוג רב הסכמת הסוה"ג על ידי דעפעשע בזה"ל "איינגעשטימט אפרת".

מ"ש לעיל שהרי"ל מנוחין היה רואה החשבון בכולל הוא על פי אגרת שכתב אדמו"ר הרש"ב בט"ז כסלו תרס"ג (אגרות קודש חלק ג' אגרת תתז) "ר' ליב מנוחין.. הוא עתה רואה חשבון בכוללינו". מעתה ואילך חתומים על אגרות הכולל הרמ"ש הרד"א הריל"מ והרי"א הנ"ל, ועליהם נצטרף מפני הכבוד גם ר' דובער פראדקין בן הרה"ג בעל ה"תורת חסד".

כך כותב הרי"ל מנוחין אל אדמו"ר הרש"ב בכ"ט סיוון תרס"ב (פנקס אגרות כולל חב"ד):

בנו של הרה"ג נחשב גם כן מהממונים. אבל אינו שייך להעסק, רק אולי אשר שמו נחתם על המכתבים בן הרה"ג, יש איזה טובת העסק.

בשלהי קיץ תרס"ג נדפס בירושלים "ספר חקי חברת בנין יהודה והגליל..

כולל חב"ד בעה"ק ירושלם וחברון" ועל החתום באים חמשת ממוני ירושלים האמורים כאן ושלשת ממוני חברון האמורים לעיל. כמו כן חתומים אלו על שאר אגרות הכולל מאותה תקופה.

מתוך ההזכרות האלו נראה שמעתה היה בעל האדרעס גם ממונה, לכן היו שני בעלי אדרעס, שהם גם היו הממונים. ומלשון החתימה בספר החקים הנ"ל נראה, שגם רואה החשבון רי"ל מנוחין וגם הסופר ר"י אורנשטיין, נתמנו מעתה כממונים. בתחלת שנת תרס"ו הפסיק רי"ל מנוחין לשמש כרואה חשבון, ובמקומו נתמנה הרמ"מ נאה כרואה חשבון, כמבואר באגרת אדמו"ר הרש"ב אליו מיום ו' כסלו תרס"ו:

כאשר כבודו נתמנה למנהל החשבונות בהכולל, ייטיב לבקש מהרל"מ [רי"ל מנוחין הנ"ל] שי את מכתב בני שי' אליו וימלא בדבר שילוח החשבונות לפה ע"ש בני שיחי', בכל עת ששולחים החשבונות לחברי הועד [הרוגוטשובי הנ"ל] להרח"ב [לה"ר חיים באגין, יו"ר הועד הנ"ל] או לאחר.

ר' דובער פראדקין נפטר בי"ז הרבי תרס"ה (אבני זכרון חי"ב) ורי"ל מנוחין נפטר בי' מנ"א תרס"ז (שם). מעתה ואילך נשארו בועד הכולל בירושלים רק הרמ"ש הרד"א, שהם היו בעלי האדרעס, הסופר - הרי"א, ומנהל החשבונות - הרמ"מ נאה.

ר' יעקב אורנשטיין נפטר בכ"ב סיוון תרס"ח (אבני זכרון לגרייבסקי חי"ב) ואת מקומו מילא ר' משה אורנשטיין. את חתימתו ראיתי לראשונה על גבי מכתב מהכולל מי"ד מנ"א תרס"ט, יחד עם הרד"א והרמ"ש.

כולל חב"ד המיוחד

כולל חב"ד המיוחד התפלג מכולל חב"ד בשנת תרע"ב עקב חילוקי דעות בעניין העברת הכספים. מי שעמד בנשיאות הכולל היה האדמו"ר רבי שמריה נח שניאורסון מבברויסק. יו"ר הכולל היה ר' חיים אליעזר ביכובסקי והמנהלים היו הרבנים גרשון ליפשיץ ומשה קזרנובסקי.

תקופת אדמו"ר הריי"צ

בשנת תרפ"ד אוחד 'כולל חב"ד המיוחד' עם כולל חב"ד תחת נשיאות אדמו"ר הריי"צ.

מעת קבלת אדמו"ר הריי"צ נשיאות הכולל, נקבע ועד נשיאות: אדמו"ר הריי"צ, הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב, הרב מנחם מענדל נאה, הרב מרדכי ראובן רוקח והרב ישראל אשר ליבא.

וועד הפועל נוהל על ידי הרבנים דוב לבנון, מענדל לנדא, יהודה לייב סלונים ויצחק אביגדור אורנשטיין.

בשלהי שנת תש"ט מינה אדמו"ר הריי"צ את הרב עזריאל זליג סלונים והרב אברהם חיים נאה למנהלי כולל חב"ד.

תקופת הרבי

מאז קבלת הנשיאות, החל הרבי לנהוג באופן קבע להעביר סכומי כסף גדולים לכולל חב"ד לקראת חגים ומועדים חסידיים, בנוסף לכספי קופת כולל חב"ד שהועברו דרכו. סכומים אלו הסתכמו בדרך כלל במאות דולרים.

החל משנות המ"מים, החל הרבי להגביר את תדירות העברת הכספים, עד שהגיעו זמנים שהעביר כספים לא רק בימי חג ומועד, אלא גם סתם בימות החול ולעיתים שיגר כספים אפילו פעמיים בשבוע.

בנוסף לכספים אלו, נהג הרבי מידי פעם לייעד סכומי כסף גדולים שהגיעו אליו עבור כולל חב"ד.

בהוראתו של הרבי, כולל חב"ד הפך בדור זה לארגון כללי המסייע לכל עם ישראל, ולא רק למשפחות חב"דיות. הארגון הקים, רשת של מעונות, סופרים מוזלים שנקראים 'כולל סטור', וכן רשת של בתי תמחוי בכל הארץ. כמו כן נפתחה קרן חדשה בשם קרן "חסד מנחם מענדל" שמלווה ומסייעת במשך השנה כולה למשפחות של יתומים ואלמנות מכל חלקי העם, האגף מקיים בכל שנה בר מצווה גדולה ליתומים בהשתתפות אח"מים ואישי ציבור.

קופת הצדקה היחידה המונחת על שולחן העבודה בחדרו של הרבי באופן קבוע הינה הקופה של כולל חב"ד.

בשנת תשפ"א זכה הכולל במכרז לניהול 'המיזם הלאומי לבטחון תזונתי' של ממשלת ישראל, ופיקח על חלוקת כרטיסי מזון בהיקפים של מאות מליוני שקלים למשפחות בכל רחבי הארץ.

לוח כולל חב"ד

ערך מורחב – לוח כולל חב"ד

לוח כולל חב"ד הינו הלוח הראשון המרכז את כל מנהגי חב"ד בכל ימות השנה. הלוח יצא בעקבות כך שראה הרב אברהם חיים נאה שאנ"ש משתמשים בלוח לא חב"די, אז גמלה בליבו ההחלטה להוציא לוח חב"די באמצעות כולל חב"ד שהוא היה מנהלו.

לאחר פטירתו, הוציא את הלוח בנו הרב ברוך נאה וכיום מוציאים את הלוח בני ר' ברוך נאה.

לקריאה נוספת

• אגרות קודש אדמו"ר הזקן במבוא.
• שלום דובער לוין, תולדות חב"ד בארץ הקודש, תשמ"ח.
• מסייעים בכל הזירות, בתוך מוסף 'המהפכנים' שבועון כפר חב"ד חג הסוכות תש"פ, עמוד 12

לעריכה

חברי הכולל

עזריאל זעליג סלונים | דן תומרקין | חיים אליעזר ביכובסקי | אליעזר ננס | שניאור פינסקי | מרדכי שלאנק | שלמה יוסף זווין | שמריה נחום ששונקין | חיים באגין | נחמיה מדוברובנה | שניאור זלמן פראדקין | זאב מרעציצא | אברהם מרוגטשוב | דן מרוגטשוב | יעקב מסמליאן | יצחק אייזיק מביחוב | שלום דוכמן | שמואל מנחם מענדל שניאורסון | נפתלי גוטליב | אברהם חיים נאה | שלמה יהודה לייב אליעזרוב | יוסף יהודה לייב משיוף | יצחק אביגדור אורנשטיין | צבי הירש ליפשיץ | משה מייזליש | לייב חיטריק | אפרים יפה | שמואל סגל | שמעון מנשה חייקין | משה שמערלינג | שלמה זלמן קובלקין | יוסף יהודה לייב שמערלינג | אורי אורנשטיין | אפריים עפשטיין | לוי יצחק סלונים | שלמה זלמן פונדמינסקי | דובער הירש | שניאור זלמן שניאורסון | מרדכי דובער סלונים | בנימין ריבלין | ישעיה אורנשטיין | אהרון ליפקין | מאניס וירולינסקי | יהודה לייב מנוחין | דובער פראדקין | יעקב אורנשטיין | ישראל אשר ליבא | מנחם מענדל נאה | יצחק אביגדור אורנשטין | ברוך נאה | דוב לבנון | שמואל אלעזר הלפרין

מוסדות שעל ידי כולל חב"ד

ישיבת צמח צדק | חסד מנחם מענדל | בעל התניא (ביכנ"ס)

מוסדות הקשורים לכולל חב"ד

כולל חב"ד המיוחד | כולל חב"ד בארצות הברית | ישיבת צמח צדק

הוצאה לאור של הכולל

לוח כולל חב"ד | הגאון מלובלין

לקריאה נוספת

• מ'פושקע' לתרומה דיגיטלית, שבועון בית משיח כ"ד טבת תשפ"א עמוד 30
• פסגת החסד, בתוך מוסף 'המהפכנים' שבועון כפר חב"ד חג הסוכות תשפ"ב עמוד 14