מלאכת גוזז – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''מלאכת גוזז''' היא אחת מל"ט מלאכות שבת וגדרה - ניתוק דבר הצומח ממקום חיותו.
+'''מלאכת גוזז''' היא אחת מל"ט מלאכות שבת וגדרה - ניתוק דבר שערות או צפרנים ממקומם, "שכן במשכן היו גוזזין עורות התחשים ואילים".
 ==במשנה==
-{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= הַגּוֹזֵז אֶת הַצֶּמֶר. [[מלאכת מלבן|הַמְלַבְּנוֹ]]. וְהַמְנַפְּצוֹ. וְהַצּוֹבְעוֹ. וְהַטּוֹוֶה|מקור=שבת פרק ז'}}
+{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= הַגּוֹזֵז אֶת הַצֶּמֶר. [[מלאכת מלבן|הַמְלַבְּנוֹ]]. [[מנפץ|וְהַמְנַפְּצוֹ]]. [[צובע|וְהַצּוֹבְעוֹ]]. [[טווה|וְהַטּוֹוֶה]]|מקור=שבת פרק ז'}}
-==גזיזת צפרניים==
+==גדרה==
-[[קובץ:הגוזז.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כלי העשוי לגזיזת צפרנים (איסור מהתורה)]]
+נחלקו הרמב"ן{{הערה|שבת עד ב}} ורש"י{{הערה|שבת קז ב}} בגדר מלאכה זו. הרמב"ן סובר שאפילו הגוזז שער מהמת חייב משום גוזז והחילוק בין גוזז ל[[קוצר]] או שקוצר הוא רק בגידולי קרקע, ורש"י סובר שגדר גוזז שוה למלאכת קוצר בהיותו רק מי שגוזז דבר ממקום חיותו.
-{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הַנּוֹטֵל צִפָּרְנָיו זוֹ בָזוֹ, אוֹ בְשִׁנָּיו, וְכֵן שְׂעָרוֹ, וְכֵן שְׂפָמוֹ, וְכֵן זְקָנוֹ, וְכֵן הַגּוֹדֶלֶת, וְכֵן הַכּוֹחֶלֶת, וְכֵן הַפּוֹקֶסֶת, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין מִשּׁוּם שְׁבוּת. הַתּוֹלֵשׁ מֵעָצִיץ נָקוּב, חַיָּב, וְשֶׁאֵינוֹ נָקוּב, פָּטוּר. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר בָּזֶה וּבָזֶה|מקור=שבת פרק י' משנה ו'}}
+להלכה פוסק [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|סימן שמ סעיף א}}: "הגוזז בין מן החי בין מן המת, בין מן [[בהמה]] וחיה אפילו מן העור המופשט חייב.
+==גזיזת [[צפרניים]]==
+[[קובץ:גוזז.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כלי העשוי לגזיזת צפרנים (איסור מהתורה)]]
-מפרש [[הרמב"ם]] בפירוש המשניות מסכת שבת פרק י משנה ו:
+{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הַנּוֹטֵל צִפָּרְנָיו זוֹ בָזוֹ, אוֹ בְ[[שינים|שִׁנָּיו]], וְכֵן [[שער|שְׂעָרוֹ]], וְכֵן שְׂפָמוֹ, וְכֵן [[זקן|זְקָנוֹ]], וְכֵן הַגּוֹדֶלֶת, וְכֵן הַכּוֹחֶלֶת, וְכֵן הַפּוֹקֶסֶת, [[רבי אליעזר|רַבִּי אֱלִיעֶזֶר]] מְחַיֵּב, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין מִשּׁוּם שְׁבוּת. הַתּוֹלֵשׁ מֵעָצִיץ נָקוּב, חַיָּב, וְשֶׁאֵינוֹ נָקוּב, פָּטוּר. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר בָּזֶה וּבָזֶה|מקור=שבת פרק י' משנה ו'}}
+מפרש [[הרמב"ם]]{{הערה|בפירוש המשניות מסכת שבת פרק י משנה ו}}:
 הנוטל צפרניו זו בזו או בשיניו כו'. התולש מעציץ נקוב חייב כו' - וכן שערו וכן שפמו וכן זקנו, רוצה לומר מי שנטל אלו בידו מעצמו כמו צפרניו בזה הוא המחלוקת שזכר, אבל מי שנטל אחת מהם במספרים ודומה לו מכלי הגלוח, כיון שנטל שתי שערות יתחייב לו לדברי הכל, וכמו כן אם עשה בזה לאדם אחר אפילו ביד שהוא חייב, ודע כי שער הראש כשנפסק או נתלש רובו ונשאר תלוי מן הראש ומצער אותו מותר לו לכרתו בידו בשבת.
 ===חידושי הצמח צדק===
-בגזיזת צפרנים נחלקו הראשונים, שלפי דעת התוספות גזיזת הצפרנים נחשבת "מלאכה שצריכה לגופה", מכיון שהיא נצרכת לבן אדם למרות שהצפרנים עצמם אינן נצרכות, אבל הריב"ש חולק על כך וסובר שגזיזת הצפרנים נחשבת [[מלאכה שאינה צריכה לגופה]], מכיון שאין תועלת בחפץ שבו נעשה המלאכה דהיינו הצפרנים.
+בגזיזת צפרנים נחלקו הראשונים, שלפי דעת התוספות גזיזת הצפרנים נחשבת [[מלאכה שצריכה לגופה]], מכיון שהיא נצרכת לבן אדם למרות שהצפרנים עצמם אינן נצרכות, אבל הריב"ש חולק על כך וסובר שגזיזת הצפרנים נחשבת [[מלאכה שאינה צריכה לגופה]], מכיון שאין תועלת בחפץ שבו נעשה המלאכה דהיינו הצפרנים.
 ==תלישת שערות==
 אדם המפריד את שערותיו אלו מאלו, ובאופן שהשערות דבוקות זו לזו כך שאי אפשר להפרידן מבלי לתלוש, נחשבת פעולה זו פעולה אחת, וגם אם אין לו תועלת בהפרדת השערות, נחשבת הפעולה "צריכה לגופה". שהרי סוף כל סוף, במקרה כזה שהשערות דבוקות זו בזו, יש לאדם צורך מעשי גם בתלישת השערות הדבוקות זו בזו - כדי להפרידם, למרות שהתלישה אינה מטרה אלא אמצעי.
-[[קטגוריה:הלכות שבת]]
+{{לט מלאכות}}
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:מלאכות שבת]]