מלאכת לש – הבדלי גרסאות
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) |
|||
| (8 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה|העתקה ללא עריכה}} | |||
[[קובץ:לש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לישה]] | |||
'''מלאכת לש''' היא אחת ממלאכות שבת, ומהותה גיבול שני גופים דהיינו קמח ומים או עפר ומים באופן שנעשים לגוף אחד. | '''מלאכת לש''' היא אחת ממלאכות שבת, ומהותה גיבול שני גופים דהיינו קמח ומים או עפר ומים באופן שנעשים לגוף אחד. | ||
==בברייתא== | ==בברייתא== | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[ברייתא|תניא]] אחד נותן את הקמח ואחד נותן לתוכו [[מים]] האחרון חייב דברי רבי, [[רבי יוסי בר יהודה]] אומר אינו חייב עד שיגבל|מקור=שבת קנה, ב}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[ברייתא|תניא]] אחד נותן את הקמח ואחד נותן לתוכו [[מים]] האחרון חייב דברי רבי, [[רבי יוסי בר יהודה]] אומר אינו חייב עד שיגבל|מקור=שבת קנה, ב}} | ||
פירוש דברי הברייתא הוא כי שני שלבים יש במלאכת הלישה: א נתינת [[מים]] לקמח ב גיבול הקמח והמים. ונחלקו בגמרא ובפוסקים מאימתי הוא חייב, האם משעת נתינת המים או שאינו חייב עד שיגבל - בדבר בר גיבול כגון קמח ועפר. ל[[רבי יהודה הנשיא|רבי]] חייב משעת נתינת המים בקמח, לפי שמה שמתערבים הקמח והמים היא המלאכה, כי על ידי זה נעשים לגוף אחד, ואילו ל[[רבי יוסי בן רבי יהודה]] אינו חייב עד שיגבל, לפי שהגיבול עצמו הוא המלאכה, | פירוש דברי הברייתא הוא כי שני שלבים יש במלאכת הלישה: א נתינת [[מים]] לקמח ב גיבול הקמח והמים. ונחלקו בגמרא ובפוסקים מאימתי הוא חייב, האם משעת נתינת המים או שאינו חייב עד שיגבל - בדבר בר גיבול כגון קמח ועפר. ל[[רבי יהודה הנשיא|רבי]] חייב משעת נתינת המים בקמח, לפי שמה שמתערבים הקמח והמים היא המלאכה, כי על ידי זה נעשים לגוף אחד, ואילו ל[[רבי יוסי בן רבי יהודה]] אינו חייב עד שיגבל, לפי שהגיבול עצמו הוא המלאכה, שעל ידי זה נעשה לעיסה. | ||
להלכה דעת רוב פוסקים שהלכה כרבי יוסי בר יהודה שאינו חייב עד שיגבל. ומכל מקום גם לדבריו אסורה נתינת המים מדרבנן. | להלכה דעת רוב פוסקים שהלכה כרבי יוסי בר יהודה שאינו חייב עד שיגבל. ומכל מקום גם לדבריו אסורה נתינת המים מדרבנן. | ||
| שורה 28: | שורה 30: | ||
הצמח צדק{{הערה|בחידושיו למסכת שבת פרק כ' ע' 114}} מבאר כי כל זה רק לדעת המקילים ופוסקים כרבי יהודה ברבי יוסי, אך לפי דעת [[רש"י]] שההלכה היא כרבי, אם כן ברור שאין תועלת באופן השינוי בגיבול שהרי העבירה הוא בעצם יציקת המים, ולכן חייב לעשות את השינוי בעצם יציקת המים דהיינו שתהיה בלילה רכה, או באופן שכבר יצק בו משקים מערב שבת (בהדגשת הצ"מ שמדובר באופן שכבר התחילה הבלילה ולא רק כמה טיפות). | הצמח צדק{{הערה|בחידושיו למסכת שבת פרק כ' ע' 114}} מבאר כי כל זה רק לדעת המקילים ופוסקים כרבי יהודה ברבי יוסי, אך לפי דעת [[רש"י]] שההלכה היא כרבי, אם כן ברור שאין תועלת באופן השינוי בגיבול שהרי העבירה הוא בעצם יציקת המים, ולכן חייב לעשות את השינוי בעצם יציקת המים דהיינו שתהיה בלילה רכה, או באופן שכבר יצק בו משקים מערב שבת (בהדגשת הצ"מ שמדובר באופן שכבר התחילה הבלילה ולא רק כמה טיפות). | ||
==בחסידות== | ==בחסידות== | ||
עבודת הלישה בחסידות נמשלה בענין [[לימוד התורה]] שבה כתיב גרסה נפשי, וגם לשון הגמרא הוא "גרסינן" - מלשון ריחיים של גרוסות | עבודת הלישה בחסידות נמשלה בענין [[לימוד התורה]] שבה כתיב גרסה נפשי בבחינת [[מלאכת טוחן|טחינה]], וגם לשון הגמרא הוא "גרסינן" - מלשון ריחיים של גרוסות, שאח"כ היא בחינת הלישה, שכמו שנותן מים בקמח לחברם לעשות גוף אחד ועיסה אחת, כך לאחר בירור דברי הגמרא האדם מסכם בקרבו את דברי הגמרא עד שמתבארים בו בבירור. וכך צריך לעורר את ה[[אהבה]] לדבקה בו יתברך ולהיות משוך אחריו כמים שלא יהיה בבחינת פירוד ח"ו{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/12/40c&search=%D7%98%D7%95%D7%97%D7%9F ליקוטי תורה בהר]}}. | ||
{{לט מלאכות|}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מלאכות שבת]] | [[קטגוריה:מלאכות שבת]] | ||