1,519
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
{{ניווט
|כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים כ"ו- תניא, ליקוטי אמריםל"ד) |הסתרה=כן |מוסתר=כן |תמונה= |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים כלליכו-לד}}}}
{{תניא}}
'''פרק ל' - והוי שפל [[רוח]] בפני כל האדם'''
===מקומו של הפרק===
ב[[תניא - מהדורא קמא|מהדורה קמא של התניא]] {{הערה|בי' כסלו תקנ"ד גמר רבינו הזקן את התניא ונתן להעתיקו (בכתב יד) ולהפיצו. לאחר כשנתיים (כשהתברר שעותקים רבים זוייפו במתכוון ע"י המנגדים לתורת החסידות) ציווה רבינו הזקן להדפיסו באופן רשמי, ואסר הדפסות פרטיות.}} היה תוכנו של פרק זה כלול באגרת התשובה{{הערה|החלק השלישי של התניא. העניין מופיע שם בפרק ג, כהסבר כיצד עוונות שאדם דש בעקביו יכולים להביא לעונש כרת.}}. ב[[תניא - מהדורא בתרא|מהדורה בתרא]] הוציאו כשהדפיס רבינו את התניא (בשנת תקנ"ו) הוציא פרק זה משם והעבירו לכאן - כחלק מההתבוננות המביאה לביטוש עצמו{{הערה|שמטרתה לאכפיא לס"א, ראה [[תניא - פרק כ"ט|בפרק הקודם]].}}. ההבדל בין שני הפרקים רמוז בשני המשלים שבפרק ל"א{{הערה|שיחת ש"פ וארא תשכ"ח, מובא ב[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]] להרב קארף, בפרק ל"א}}:
:* המשל "מיניה וביה אבא לישדי ביה נרגא"{{הערה|סנהדרין ל"ט:, ועיין מדרש רבה סוף פרק ה' (הגהת הצ"צ).}} הוא עניינו של [[תניא - פרק כ"ט|הפרק הקודם]]: התבוננות בשפלות של חומריות הגוף{{הערה|הן מצד עצמו והן מה שהוסיף בזה בבחירתו}} - שפלות שעיקרה קליפת נוגה.
:* והמשל "ופגע בו כיוצא בו"{{הערה|שבת קכ"א:.}} הוא עניינו של פרק ל': שפלות הנובעת מאיסורים{{הערה|דברים בטלים, לשון הרע וכו'}} - מירידתו לשלוש קליפות הטמאות.
==סיכום הפרק==
כדי שהאדם יקלוט שהוא אכן '''באמת''' גרוע מהקל שבקלים, עליו להתבונן בדבר בשלושה שלבים:
::# הנסיון שעובר הקל שבקלים גדול משלו, ויתבונן: האם הוא היה עומד בנסיון כזה? נמצא '''שאינו טוב''' מהקל שבקלים.
::# ומבחינת העובדה שאין הוא מתאמץ להתגבר על יצרו יותר מהקל שבקלים - נמצא שהוא '''שווה לו'''.