1,522
עריכות
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – " רוח " ב־" רוח ") |
אין תקציר עריכה |
||
| (14 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט | |||
|כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים כ"ו-ל"ד) | |||
|הסתרה=כן | |||
|מוסתר=כן | |||
|תמונה= | |||
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים כו-לד}}}} | |||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
'''פרק ל' | '''פרק ל' - והוי שפל [[רוח]] בפני כל האדם''' | ||
==מבוא לפרק== | ==מבוא לפרק== | ||
פרק | בהמשך לתרופה לטמטום הלב שב[[תניא - פרק כ"ט|פרק הקודם]]{{הערה|שיתבונן במעמדו ומצבו אליבא דאמת, וכך ישבור את הסטרא אחרא - והיא הנפש הבהמית שבו.}} מוסיף [[אדמו"ר הזקן]] בפרק זה עצה נוספת: עליו להתבונן בפחיתות ערכו לא רק ביחס לעצמו{{הערה|כבפרק הקודם.}} אלא אפילו ביחס ל"[[קל שבקלים]]". | ||
===מקומו של הפרק=== | |||
ב[[תניא - מהדורא קמא|מהדורה קמא של התניא]]{{הערה|בי' כסלו תקנ"ד גמר רבינו הזקן את התניא ונתן להעתיקו (בכתב יד) ולהפיצו. לאחר כשנתיים (כשהתברר שעותקים רבים זוייפו במתכוון ע"י המנגדים לתורת החסידות) ציווה רבינו הזקן להדפיסו באופן רשמי, ואסר הדפסות פרטיות.}} היה תוכנו של פרק זה כלול באגרת התשובה{{הערה|החלק השלישי של התניא. העניין מופיע שם בפרק ג, כהסבר כיצד עוונות שאדם דש בעקביו יכולים להביא לעונש כרת.}}. כשהדפיס רבינו את התניא (בשנת תקנ"ו) הוציא פרק זה משם והעבירו לכאן - כחלק מההתבוננות המביאה לביטוש עצמו{{הערה|שמטרתה לאכפיא לס"א, ראה [[תניא - פרק כ"ט|בפרק הקודם]].}}. ההבדל בין שני הפרקים רמוז בשני המשלים שבפרק ל"א{{הערה|שיחת ש"פ וארא תשכ"ח, מובא ב[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]] להרב קארף, בפרק ל"א}}: | |||
:* המשל "מיניה וביה אבא לישדי ביה נרגא"{{הערה|סנהדרין ל"ט:, ועיין מדרש רבה סוף פרק ה' (הגהת הצ"צ).}} הוא עניינו של [[תניא - פרק כ"ט|הפרק הקודם]]: התבוננות בשפלות של חומריות הגוף{{הערה|הן מצד עצמו והן מה שהוסיף בזה בבחירתו}} - שפלות שעיקרה קליפת נוגה. | |||
:* והמשל "ופגע בו כיוצא בו"{{הערה|שבת קכ"א:.}} הוא עניינו של פרק ל': שפלות הנובעת מאיסורים{{הערה|דברים בטלים, לשון הרע וכו'}} - מירידתו לשלוש קליפות הטמאות. | |||
==גוף הפרק== | ==גוף הפרק== | ||
| שורה 15: | שורה 20: | ||
==סיכום הפרק== | ==סיכום הפרק== | ||
כדי שהאדם יקלוט שהוא אכן '''באמת''' גרוע מהקל שבקלים, עליו להתבונן בדבר בשלושה שלבים: | |||
::# הנסיון שעובר הקל שבקלים גדול משלו, ויתבונן: האם הוא היה עומד בנסיון כזה? נמצא '''שאינו טוב''' מהקל שבקלים. | |||
::# ומבחינת העובדה שאין הוא מתאמץ להתגבר על יצרו יותר מהקל שבקלים - נמצא שהוא '''שווה לו'''. | |||
::# ומאחר והוא יודע ספר, נדרש ממנו יותר - ולכן הוא '''גרוע''' מהקל שבקלים. | |||
==מושגים יסודיים בפרק== | ==מושגים יסודיים בפרק== | ||
*[[מחשבות זרות]] | *[[מחשבות זרות]] | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק כ"ט|פרק כ"ט]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק ל"א|פרק ל"א]]}} | {{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק כ"ט|פרק כ"ט]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק ל"א|פרק ל"א]]}} | ||
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]] | [[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]] | ||