שינויים

בתקופת פריחת השירה היהודית בארצות ספרד, התפשט סוג הפיוטים של 'מרשות', שתכנם הוא הקדמה ונטילת רשות שנאמרים על ידי החזן קודם התפילות השונות{{הערה|בדומה לנוסח ה'מרשות' שהכניס אדמו"ר הזקן בסידורו לפני העליות של [[חתן תורה]] ו[[חתן בראשית]] ב[[שמחת תורה]].}}.

על תוכן הפיוט כותב האבן עזרא עצמו בפירושו לפסוק הפותח את הפיוט, שהוא ממשיל את הצמא למים - שביום זה נידונים על המים ומתחילים לבקש על המים - שכפי שכל האנושות צריכה את המים ותלויה בהם, כך יהודי נכסף לקשר עם הקב"ה ותלוי בו{{הערה|"על כן דימה היכספו לבית ה' כהיכסף הצמא על המים ובעבור כי חיי בני אדם תלויים במים על כן לא-ל חי" (תהלים מב, ג).}}.

אף שהפיוט התחבר כהקדמה לתפילה בשמיני עצרת, בימינו נוהגים בקהילות אשכנז לנגן אותו כחלק מזמירות ליל שבת.

==מילות הניגון==