שיחה:המלך בשדה: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 1,934 בתים ,  4 באוקטובר 2021
מ
החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|")
 
(9 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 3: שורה 3:
הוספה לערך:  
הוספה לערך:  


באחד השנים בעקבות דברי חריפים של אחד מגדולי התורה ב[[חודש אלול]], מחה הרבי ואמר: המלך עומד בשדה, מראה לכל [[יהודי]] פנים שוחקות, ועומד לו אדם זה וצועק ומבזה את בן המלך, שומו שמים, והתירוץ - שאינו יודע את משלו של אדמו"ר הזקן, וגם אם היה יודע מי היה יודע אם לא היה אומר איפכא מסתברא...{{הערת שוליים|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=439 וידיאו] הרבי קרא להם "מי שאינ וראוי להוראה ומורה", ואינו יודעים מהכל של דברי חכמים בנחת נשמעים, ומהדין ב[[שו"ע]] הוכח תוכיח את עמית ואל תשא עליו חטא, שיש לדבר באופן יפה, אך חודש אלול הוא חודש הרחמים,ובימים אלו בו נגזרים לעם ישראל שנה טובה ומתוקה ח"ו מלקטרג ומלפתוח פה לשטן.}} --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום ל' באב ה'תש"ע'''  [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 00:43, 10 באוגוסט 2010 (UTC)
באחד השנים בעקבות דברי חריפים של אחד מגדולי התורה ב[[חודש אלול]], מחה הרבי ואמר: המלך עומד בשדה, מראה לכל [[יהודי]] פנים שוחקות, ועומד לו אדם זה וצועק ומבזה את בן המלך, שומו שמים, והתירוץ - שאינו יודע את משלו של אדמו"ר הזקן, וגם אם היה יודע מי היה יודע אם לא היה אומר איפכא מסתברא...{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=439 וידיאו] הרבי קרא להם "מי שאינ וראוי להוראה ומורה", ואינו יודעים מהכל של דברי חכמים בנחת נשמעים, ומהדין ב[[שו"ע]] הוכח תוכיח את עמית ואל תשא עליו חטא, שיש לדבר באופן יפה, אך חודש אלול הוא חודש הרחמים,ובימים אלו בו נגזרים לעם ישראל שנה טובה ומתוקה ח"ו מלקטרג ומלפתוח פה לשטן.}} --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום ל' באב ה'תש"ע'''  [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 00:43, 10 באוגוסט 2010 (UTC)


היה בשיחה היומית או משהו דומה? אתמול השתתפתי בפארבריינגען שם הוזכר העניין בהרחה בשם הרבי. --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|שיחה]]) 01:20, 10 באוגוסט 2010 (UTC)
היה בשיחה היומית או משהו דומה? אתמול השתתפתי בפארבריינגען שם הוזכר העניין בהרחה בשם הרבי. --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|שיחה]]) 01:20, 10 באוגוסט 2010 (UTC)
שורה 27: שורה 27:
== מעלת הירידה (עריכה לפני הכנסה לגוף הערך) ==
== מעלת הירידה (עריכה לפני הכנסה לגוף הערך) ==


מדיוק לשון המשל משמע שהימצאותו של המלך בשדה היא מלכתחילה, שהרי לא כתוב ש"המלך '''יוצא''' לשדה" אלא "קודם בואו לעיר" אף שלכאורה בנמשל הרי המלך נמצא כל העת למעלה (בהיכל מלכותו) ורק בחודש אלול יוצא לשדה?


מלשון המשל משמע שהימצאותו של המלך בשדה היא לכתחילה שאינו כותב ש"המלך '''יוצא''' לשדה" אלא "קודם בואו לעיר" אף שלכאורה בנמשל הרי המלך נמצא כל העת למעלה (בהיכל מלכותו) ורק בחודש אלול יוצא?
:והביאור בזה,
הן אמת שמציאותו של המלך מצד עצמו הוא בהיכל מלכותו - בעולמות עליונים שם מאיר גילוי אורו (שבהיכל מלכותו המלך הוא לבוש בלבושי המלכות ו'מאיר' בכל הדר תפארתו). אולם היות ומצד 'כוונת' ה[[עצמות]] שהוא למעלה מגדר גילוי והעלם ולמעלה מכל תואר (גם מתוארים וגילויים הכי נעלים) עיקר הכוונה והתענוג הוא דווקא במעשה התחתונים ותשובתם. ואדרבה, זו היא הסיבה שעוזב את היכל מלכותו (גילויים) ויורד לשדה כי (מצד העצמות שלמעלה מגילויים) שם עיקר התענוג. (ואם כן אף שמצד ה'גילויים' מצד ה'אור', היציאה לשדה נחשבת והיא ירידה. מצד ה'עצמות' אדרבה שם הוא נמצא כי שם עיקר תענוגו וכוונתו).{{הערה|לקוטי שיחות חלק ד עמוד 1344.}}


:והביאור בזה,
:ולהוסיף
הן אמת שמציאותו של המלך מצד עצמו הוא בהיכל מלכותו - בעולמות עליונים שם מאיר גילוי אורו (שבהיכל מלכותו המלך הוא לבוש ו'מאיר' בכל הדר תפארתו). אולם מצד כוונת ה[[עצמות]] שהוא למעלה מגדר גילוי והעלם ולמעלה מכל תואר (גם מתוארים וגילויים של כתר מלכות ולבושיו והדר יופיו ותפארתו) עיקר הכוונה והתענוג הוא דווקא במעשה התחתונים ותשובתם. ואדרבה, זו היא הסיבה שעוזב את היכל מלכותו ויורד לשדה כי שם עיקר התענוג. (ואם כן אף שמצד ה'גילויים' ה'אור' הרי היציאה לשדה היא ירידה מצד ה'עצמות' אדרבה שם הוא נמצא כי שם עיקר תענוגו וכוונתו).{{הערה|לקוטי שיחות חלק ד עמוד 1344.}}
עפ"י שיחת תשמ"ז ראה
העילוי שפועל עבודת אנשי השדה והמדבר (אני לדודי) ובגילוי המאיר עליהם בשלש הדרגות (ודודי לי)....{{הערה|לקו"ש כ"ו}}
 
== הוספת הרבי מלך המשיח ==
בשיחה למצויני צה"ל אומר הרבי מלך המשיח שה"מלך מקבל את כולם '''בסבלנות''' ובסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם", אולי אפשר להכניס ולציין את ההוספה הזאת מתחת להוספת הרבי הריי"צ או עכ"פ בהערת שוליי.{{אנונימי}}
:לא ברור כ"כ מה 'ההוספה'--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 09:55, 10 בספטמבר 2015 (UTC)
::בציטוט המשל הרבי אומר את המילים הכתובות בליקוטי תורה ובתוך המילים מוסיף את המילה '''"בסבלנות"''', מילה זו אינה כתובה בליקוטי תורה.
:::הבנתי, אבל השאלה האם זה רק תירגום של המושג בסבר פנים יפות או שאתה יכול גם להסביר בזה 'רעיון' חדש (שהרי פשוט שזה שהרבי הפליא את הוספת הרבי הריי"צ 'ויכולים' היא לא רק מפני הוספת המילה (אדרבה זה לא כ"כ מובן מה ההוספה על 'רשאים' שגם 'יכולים') אלא שכפי המבואר, מתחדש בזה 'ענין' חדש, (ולכן בקטע המדבר על הוספה זו מצוטט גם דברי הרבי בזה (אף שטעון עריכה מחדש כי הוא כתוב באופן לא מובן כלל!!)) ופשוט שכל מילה של הרבי מדוייקת ומוסיפה אבל לכתוב שהרבי הוסיף תיבה בלי שיובן מה ההוספה המיוחדת שבזה אין נראה לענ"ד.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:44, 10 בספטמבר 2015 (UTC)


העילוי שפועל עבודת אנשי השדה והמדבר (אני לדודי) ובגילוי המאיר עליהם בשלש הדרגות (ודודי לי)....{{הערה|שם=כ"ו}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}