משתמש:שלום/גדולי ישראל – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|" |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
בהזדמנויות רבות מדבר הרבי מסדיגורה בהערצה רבה על בית ליובאויטש בכלל, ועל הרבי בפרט. מפורסם בזכרונו הנדיר, ובהיותו אחד המקורות החשובים לתולדות רוז'ין, מרבה לתאר את הקשרים הרבים לאורך כל הדורות בין בית סבו, הסבא קדישא מרוז'ין לאדמור"י חב"ד לדורותיהם, החל מהרה"ק בעל התניא, דרך כ"ק האדמו"ר ה"צמח צדק" ועד לדורנו אנו. | בהזדמנויות רבות מדבר הרבי מסדיגורה בהערצה רבה על בית ליובאויטש בכלל, ועל הרבי בפרט. מפורסם בזכרונו הנדיר, ובהיותו אחד המקורות החשובים לתולדות רוז'ין, מרבה לתאר את הקשרים הרבים לאורך כל הדורות בין בית סבו, הסבא קדישא מרוז'ין לאדמור"י חב"ד לדורותיהם, החל מהרה"ק בעל התניא, דרך כ"ק האדמו"ר ה"צמח צדק" ועד לדורנו אנו. | ||
האדמו"ר מפאר בנוכחותו את [[סיומי הרמב"ם]] ונוטל חלק באירועים תורנים שונים של חב"ד. באלבום חגיגות הרמב"ם בסיום המחזור הראשון השמיע דברי ברכה והתעוררות ללימוד הרמב"ם, ושיבח את פועל הרבי בענין, כמו בכל הענינים הרבים בהם הוא מזכה את כלל ישראל. הוא הביע את ברכתו ליום הולדת הרבי לאורך ימים ושנים טובות. | האדמו"ר מפאר בנוכחותו את [[סיומי הרמב"ם]] ונוטל חלק באירועים תורנים שונים של חב"ד. באלבום חגיגות הרמב"ם בסיום המחזור הראשון השמיע דברי ברכה והתעוררות ללימוד הרמב"ם, ושיבח את פועל הרבי בענין, כמו בכל הענינים הרבים בהם הוא מזכה את כלל ישראל. הוא הביע את ברכתו ליום הולדת הרבי לאורך ימים ושנים טובות. עמד על כך שלימוד הרמב"ם כולו שייך לכל אחד ואחד, כפי שהרמב"ם עצמו אומר בהקדמתו. האדמו"ר הזכיר כי אביו עודד את הדפסת והפצת הרמב"ם להמונים, וכי רבי [[איסר זלמן מלצר]] נתן הסכמה להוצאת הרמב"ם לעם". | ||
==הפגישות עם הרבי== | ==הפגישות עם הרבי== | ||
בימי חייו של אביו התגורר תקופה ממושכת ב[[ארה"ב]], ואז נהג לפקוד מידי פעם את מעון הרבי שהיה מקדמו תמיד בחביבות | בימי חייו של אביו התגורר תקופה ממושכת ב[[ארה"ב]], ואז נהג לפקוד מידי פעם את מעון הרבי שהיה מקדמו תמיד בחביבות | ||
ובכבוד רב, ומספר פעמים ביצע שליחויות בשם אביו אל הרבי. לאחר שהתעטר בכתר האדמורו"ת, הגיע פעמיים ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]]{{ | ובכבוד רב, ומספר פעמים ביצע שליחויות בשם אביו אל הרבי. לאחר שהתעטר בכתר האדמורו"ת, הגיע פעמיים ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]]{{הערה|ראה בספר "בצל החכמה" רשימת השיחה ביחידות מיום ד' תמוז תש"מ.}} דובר בין השאר אודות: פגישת הרבי הריי"צ עם הרה"צ רבי אברהם יעקב זצ"ל דודו של האדמו"ר מסדיגורה. ענין [[הגניזה החרסונית]]. | ||
ביאור מאמר [[הבעש"ט]] ש[[מלאך מיכאל]] היה נותן כל עבודתו רק עבור [[ציצית]] אחת". ביאור עפ"י ה[[חסידות]] ל[[הלכה]] שארבע אמות של אדם קונות לו. הצורך בפעולות למניעת ביצוע הפלות ב[[ארה"ק]], אשר כדברי הרבי הדבר נעשה שם בעידוד עובדות סוציאליות המדריכות את הנשים הצעירות שימנעו עצמן מריבוי ילדים. הגדלת הקצבאות למשפחות ברוכות ילדים. האיסור עפ"י [[שו"ע]] למסירת שטחים מ[[א"י]] לערבים. ריבוי מקרי החבלה ב[[ארה"ק]] בגלל שיחות השלום. הסכנה שב"תכנית אלון" המבתרת את [[ארץ ישראל]] לשני חלקים. שלילת ההגדרה של [[אתחלתא דגאולה]] לתקופתנו. ג' שבועות. כתבי יד מהרב [[המגיד ממעזריטש]] ומהרה"ק ר"י מרוז'ין. באותה פגישה עודד הרבי מאד את האדמו"ר מסדיגורה שימשיך להיות בעיר [[תל אביב]], ולא יעבור למקום אחר. | ביאור מאמר [[הבעש"ט]] ש[[מלאך מיכאל]] היה נותן כל עבודתו רק עבור [[ציצית]] אחת". ביאור עפ"י ה[[חסידות]] ל[[הלכה]] שארבע אמות של אדם קונות לו. הצורך בפעולות למניעת ביצוע הפלות ב[[ארה"ק]], אשר כדברי הרבי הדבר נעשה שם בעידוד עובדות סוציאליות המדריכות את הנשים הצעירות שימנעו עצמן מריבוי ילדים. הגדלת הקצבאות למשפחות ברוכות ילדים. האיסור עפ"י [[שו"ע]] למסירת שטחים מ[[א"י]] לערבים. ריבוי מקרי החבלה ב[[ארה"ק]] בגלל שיחות השלום. הסכנה שב"תכנית אלון" המבתרת את [[ארץ ישראל]] לשני חלקים. שלילת ההגדרה של [[אתחלתא דגאולה]] לתקופתנו. ג' שבועות. כתבי יד מהרב [[המגיד ממעזריטש]] ומהרה"ק ר"י מרוז'ין. באותה פגישה עודד הרבי מאד את האדמו"ר מסדיגורה שימשיך להיות בעיר [[תל אביב]], ולא יעבור למקום אחר. | ||