15,922
עריכות
שינויים
הרחבה
רבותינו נשיאנו דיברו רבות במעלתו של החג, שממנו נמשכת ה[[שמחה]] לכל השנה, ולכן יש להזהר לנצל את הזמן ביום זה ככל האפשר לשמחה וריקודים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/782.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ד, אגרת תשפב].}}.
==המקור בתורה=={{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה' פַּר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה, תְּמִימִם. מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם לַפָּר לָאַיִל וְלַכְּבָשִׂים בְּמִסְפָּרָם כַּמִּשְׁפָּט. וּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד, מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכָּהּ.|מקור=[[חומש במדבר]], כ"ט, ל"ה-ל"ח.}}==פז"ר קש"ב==ב[[גמרא]] נכתב ששמיני עצרת נחשב כ[[חג]] בפני עצמו, לעניין "פז"ר קש"ב": פ' - פייס, ז' - זמן, ר' - רגל, ק' - קרבן, ש' - שיר, ב' - ברכה{{הערה|[[מסכת ראש השנה]], דף ד', עמ' ב'.}}. ב[[תורת החסידות]] מבואר את עניינו של הסימן "פז"ר קש"ב" בפנימיות העניינים, שהוא מבטא את כך שע"י "פז"ר" - פיזור וביטול ה[[ישות]], נעשה "קש"ב" - האפשרות להקשיב ולקלוט את ענייני ה[[קדושה]], שזהו ענייני של החג שמיני עצרת - לקלוט את הקדושה{{הערה|[[ליקוטי תורה]], דרושי שמיני עצרת, צ"א, ב.}}.
==מצוות ומנהגי החג==
===ישיבה בסוכה===
[[קובץ:הקפות.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ציור המתאר את ההקפות שערך [[רבי לוי יצחק]], אביו של [[הרבי]], במהלך גלותו ב[[צ'אילי]].]]
{{ערך מורחב|הקפות}}
מנהג ישראל להקיף את בימת [[קריאת התורה]] עם [[ספר תורה|ספרי התורה]] בחג שמחת תורה, ב[[שמחה]], [[שיר|שירים]] ו[[ריקוד|ריקודים]] ולחגוג בדרך זו את סיום קריאת כל התורה. מנהג זה החל בארצות [[יהדות אשכנז|אשכנז]] לפני מאות שנים{{הערה|רבי אייזיק מטירנא] בספר המנהגים - שמיני עצרת. [[לבוש|מרדכי יפה]] ו[[רמ"א]] אורח חיים סימן תרסט.}}, ומשם התפשט לקהילות הספרדים. רבי [[חיים ויטאל]] הביא{{הערה|שער הכוונות קד, א.}} שרבו [[האריז"ל]] נהג במנהג זה, וכן הראה מקור למנהג ב[[ספר הזוהר]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=זוהר חלק ג' רנו, ב|תוכן=
וְנוֹהֲגִין לְמֶעְבַּד יִשְׂרָאֵל עִמָּהּ חֶדְוָה, וְאִתְקְרִיאַת שִׂמְחַת תּוֹרָה. וּמְעַטְּרָן לְסֵפֶר תּוֹרָה בְּכֶתֶר דִּילֵיהּ