חסידות איזביצא ראדזין: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
חלוקת קונטרסים העביר את הדף חסידות איזביצא-רדזין לשם חסידות איזביצא ראדזין: כשאר הערכים על ראדזין
מ (החלפת טקסט – "כ"ק " ב־"")
מ (חלוקת קונטרסים העביר את הדף חסידות איזביצא-רדזין לשם חסידות איזביצא ראדזין: כשאר הערכים על ראדזין)
 
(13 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:בעל התכלת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי מרדכי יוסף אלעזר מרדזין, בעל התפארת יוסף]]
[[קובץ:בעל התכלת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי מרדכי יוסף אלעזר מרדזין, בעל התפארת יוסף]]
[[קובץ:ראדזין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אברהם ישכר אנגלרד מראדזין בעת הבדלה בעריכת השולחן הטהור לכבוד ההילולא של גיסו הרה"ק רבי שמואל שלמה ליינער מראדזין - כ"ט [[אייר]] תשנ"ו - בביהמ"ד המרכזי של חסידי ראדזין בבני ברק]]
[[קובץ:ראדזין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אברהם ישכר אנגלרד מראדזין בעת הבדלה בעריכת השולחן הטהור לכבוד ההילולא של גיסו הרה"ק רבי שמואל שלמה ליינער מראדזין - כ"ט [[אייר]] תשנ"ו - בביהמ"ד המרכזי של חסידי ראדזין בבני ברק]]
'''חסידות איזביצא-ראדזין''' היא שושלת חסידית שנחשבת כאחת מהשושלות שהתפצלו מהחסידויות [[פשיסחא]] ו[[קוצק]], ונודעה בשיטתה המיוחדת בעבודת ה' ובמנהגיה היחודיים.
'''חסידות איזביצא-ראדזין''' היא שושלת חסידית שנחשבת כאחת מהשושלות שהתפצלו מהחסידויות [[פשיסחא]] ו[[קוצק]], ונודעה בשיטתה המיוחדת בעבודת ה' ובמנהגיה היחודיים.


אותה יסד רבי מרדכי יוסף מאיזביצא (תק"ס - ז' ב[[טבת]] תרי"ד) מח"ס מי השילוח על התורה, תלמידו של רבי [[מנחם מנדל מקוצק]]. רבי מנחם מנדל מקוצק היה ממשיכו של רבי שמחה בונים מפשיסחא. אך לאחר שבמשך שנות הנהגתו, הוא הסתגר לפתע תקופה ארוכה שנמשכה כעשר [[שנה|שנים]], פרשו קבוצה נכבדת מהחסידים, ומינו לעצמם את האדמו"ר מאזיביצא לרבם.  
מיסד השושלת היה רבי מרדכי יוסף מאיזביצא (תק"ס - ז' ב[[טבת]] תרי"ד) מח"ס מי השילוח על התורה, תלמידו של רבי [[מנחם מנדל מקוצק]]. רבי מנחם מנדל מקוצק היה ממשיכו של רבי שמחה בונים מפשיסחא. אך לאחר שבמשך שנות הנהגתו, הוא הסתגר לפתע תקופה ארוכה שנמשכה כעשר [[שנה|שנים]], פרשו קבוצה נכבדת מהחסידים (ביניהם נמנה רבי לייבל איגר, נכד רעק"א), ומינו לעצמם את האדמו"ר מאזיביצא לרבם.  


בנו היה רבי יעקב מאיזביצא (תקע"ח - ט"ו [[מנחם אב]] [[תרל"ח]]) מח"ס בית יעקב על התורה "ספר הזמנים". הוא הנהיג בחסידות את התפילה בנוסח [[סידור אדמו"ר הזקן]].
בנו היה רבי יעקב מאיזביצא (תקע"ח - ט"ו [[מנחם אב]] [[תרל"ח]]) מח"ס בית יעקב על התורה "ספר הזמנים". הוא הנהיג בחסידות את התפילה בנוסח [[סידור אדמו"ר הזקן]].
שורה 14: שורה 13:
ממשיכו בקודש היה בנו רבי [[מרדכי יוסף אלעזר ליינר]] מראדזין בעל התפארת יוסף, אשר שינה מדרכי אביו וניהל את עדת החסידים ברוך ובחמלה, ובימיו נתרבו ספסלי ביהמ"ד בצורה מאוד נרחבת. בימיו התערבה חסידות ראדזין בקרב החסידויות בפולין, לעומת ההרחקה היחסית של החסידות בימי אביו.  
ממשיכו בקודש היה בנו רבי [[מרדכי יוסף אלעזר ליינר]] מראדזין בעל התפארת יוסף, אשר שינה מדרכי אביו וניהל את עדת החסידים ברוך ובחמלה, ובימיו נתרבו ספסלי ביהמ"ד בצורה מאוד נרחבת. בימיו התערבה חסידות ראדזין בקרב החסידויות בפולין, לעומת ההרחקה היחסית של החסידות בימי אביו.  


אחרי פטירתו עברה ההנהגה לבנו רבי [[שמואל שלמה ליינר]] מראדזין, אשר נהרג בשואה האיומה. הנהגתו היתה דומה להפליא לזה של סבו בעל ההילולא, דרך של תקיפות וחריפות. בימיו הורחקו חסידים רבים, וכמו כן נסגרו כמה שטיבלך על ידי הרבי בעצמו, שהרחיק חסידים רבים מהחסידות מכיון שסבר כי אינם מתאימים להנהגתו.
אחרי פטירתו עברה ההנהגה לבנו רבי [[שמואל שלמה ליינר]] מראדזין, אשר נהרג בשואה האיומה. הנהגתו הייתה דומה להפליא לזה של סבו בעל ההילולא, דרך של תקיפות וחריפות. בימיו הורחקו חסידים רבים, וכמו כן נסגרו כמה שטיבלך על ידי הרבי בעצמו, שהרחיק חסידים רבים מהחסידות מכיון שסבר כי אינם מתאימים להנהגתו.


אחרי [[השואה]] הכתירו חסידי איזביצא-ראדזין את האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר מראדזין]], חתנו של התפארת יוסף, וגיסו של רבי שמואל שלמה. ניהל את העדה לפני [[השואה]] עם גיסו האדמו"ר, ושימש כנשיא וראש רשת הישיבות של ראדזין, שמנתה כשבע סניפים בעיירות שונות בפולין. לפי מסורתם של ותיקי החסידים, רבי שמואל שלמה הוא זה שמסר לידי רבי אברהם ישכר את שרביט ההנהגה, לפני רציחתו עקד"ה, ולכן הוכתר על אף שלאחר [[השואה]] כבר לא היה חתן בבית ראדזין, כיון שאשתו בזוו"ר נרצחה עקד"ה.{{הערה|1=מיוזמי ההכתרה ר' [[נחום גולדשמיד]] וזוגתו מרת [[חיה דבורה גולדשמיד גוראריה]], היחידים שנותרו מצאצאי 'בעל התכלת' ובנו ה'תפארת יוסף'.}} נפטר ב[[חול המועד סוכות]] [[תשס"ו]].
אחרי [[השואה]] הכתירו חסידי איזביצא-ראדזין את האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר מראדזין]], חתנו של התפארת יוסף, וגיסו של רבי שמואל שלמה. ניהל את העדה לפני [[השואה]] עם גיסו האדמו"ר, ושימש כנשיא וראש רשת הישיבות של ראדזין, שמנתה כשבע סניפים בעיירות שונות בפולין. לפי מסורתם של ותיקי החסידים, רבי שמואל שלמה הוא זה שמסר לידי רבי אברהם ישכר את שרביט ההנהגה, לפני רציחתו עקד"ה, ולכן הוכתר על אף שלאחר [[השואה]] כבר לא היה חתן בבית ראדזין, כיון שאשתו בזוו"ר נרצחה עקד"ה.נפטר ב[[חול המועד סוכות]] [[תשס"ו]].


אחרי פטירתו הכתירו חסידי ראדזין את בנו רבי [[שמואל שלמה אנגלרד מראדזין]] לממשיך שושלת הזהב של איזביצא - ראדזין. {{הערה|1=מיוזמי ההכתרה היה נינו של ה'תפארת יוסף', רבי [[מרדכי יוסף אלעזר גולדשמיד]]}}
אחרי פטירתו הכתירו חסידי ראדזין את בנו רבי [[ שלמה אנגלרד מראדזין]] לממשיך שושלת איזביצא - ראדזין.


===חלם ורדזין ארה"ב===
===חלם ורדזין ארצות הברית===
לאחר פטירתו של בעל התכלת היו חסדים שמינו את אחיו רבי אברהם יהושוע העשיל ליינר מ[[חלם]] לאדמו"ר בעירתו.
לאחר פטירתו של בעל התכלת היו חסידים שמינו את אחיו רבי אברהם יהושוע העשיל ליינר מ[[חלם]] לאדמו"ר בעירו.


לאחר [[השואה]] מינו חסידי רדזין בארה"ב את בנו רבי [[ירוחם ליינר]] לאדמו"ר מרדזין ארה"ב. הוא עמד בקשרים חמים מאוד עם הרבי.
לאחר [[השואה]] מינו חסידי רדזין בארצות הברית את בנו רבי [[ירוחם ליינר]] לאדמו"ר מרדזין ארצות הברית. הוא עמד בקשרים חמים מאוד עם הרבי.


לאחר פטירתו מונו שני בניו לדמו"רים אחד לאדמו"ר מרדזין ארה"ב ואחד לאדמו"ר מרדזין בית וגן (בית וגן היא שוכנה ב[[ירושלים]]).
לאחר פטירתו מונו שני בניו לאדמו"רים אחד לאדמו"ר מרדזין ארצות הברית ואחד לאדמו"ר מרדזין בית וגן (ב[[ירושלים]]).
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
{{חצרות}}
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]