פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 292 בתים ,  20:42, 6 בספטמבר 2021
אין תקציר עריכה
[[קובץ:שמואל שלמה מראדזין.gif|שמאל|ממוזער|250px|ר' שמואל שלמה מראדזין]]
רבי '''שמואל שלמה ליינר מרדזין''' נולד לרבי ([[מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזיןי"ח בשבט]] בעיירה [[ראדזיןתרס"ט]] בח"י [[שבטכ"ט בסיוון]] [[תרסתש"טב]]. בצעירותו התחנך אצל הגה) היה ה[[אדמו"ק ר' [[דוד טייבלום]]-ריקער, לימים ר"מ בישיבת החמישי לשושלת [[תומכי תמימים אטוואצקחסידות איזביצא-ראדזין]] ואדמו"ר מפילאוו.
מיד עם הסתלקות אביו בשבט תרפ==תולדות חיים==נולד לרבי [[מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין]] ב[[עיירה]] [[ראדזין]] ב[[ח"ט קיבל על עצמו את הי שבט]] [[אדמותרס"ט]]. בצעירותו התחנך אצל ר' [[דוד טייבלום]]ות, בהוראת דוד זקנו-ריקער, לימים [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים אטוואצק]] ואדמו"ר' מרדכי יוסף ליינר, בנו של ה'בית יעקב' מאיז'ביצאמפילאוו.
מיד עם [[הסתלקות]] אביו ב[[חודש שבט]] [[תרפ"ט]] קיבל על עצמו את נשיאותו הנהיג בתקיפות דקדושה. הוא סילק מהחסידות חסידים רבים שאורחות חיים היו ה[[אדמו"ר]]ות, בהוראת דוד זקנו, ר'מודרנייםמרדכי יוסף ליינר, בנו של ה' במקצת. בתרצ"ד עקר בחזרה מוורשא לראדזין, וייסד שם את רשת ישיבות בית יעקב'סוד ישריםמאיז', שמרכזה היה בראדזין, ובו שהו שלוש-מאות תלמידים, שהוא דאג להם כאבביצא.
למרות תקיפותו, הצטיין באהבת ישראל הגדולה שלואת נשיאותו הנהיג בתקיפות דקדושה. על גדול אהבתו תעיד האפיזודה הבאה: כשאחייניתו, הרבנית [[חיה דבורה גולדשמיד]], בתו של גיסו החסיד רהוא סילק מהחסידות חסידים רבים שאורחות חיים היו ' [[יחיאל צבי גוראריה]], נישאה לבעלה ה[[משפיע]] הנודע הרב [[נחום גולדשמיד]], חיכו בליל החתונה אלפי חסידי [[חב"ד]] ו[[ראדזין]], ובראשם [[אדמו"ר הריי"צ]], לרמודרניים' שמואל שלמה שיסיים להאכיל יהודי גלמוד, חולה וחלש שהתארח אצלובמקצת. (אמנם באמצע ההמתנה הלך אדמובתרצ"ר הריי"צד עקר בחזרה מורשה לראדזין, וכ'פיצוי' בא ל[[שבע הברכות]] ואף אמר וייסד שם את מאמר רשת ישיבות 'אשר בראסוד ישרים'), שמרכזה היה בראדזין, ובו שהו שלוש-מאות תלמידים, שהוא דאג להם כאב.
למרות תקיפותו, הצטיין ב[[אהבת ישראל]] הגדולה שלו. על גדול אהבתו תעיד האפיזודה הבאה: כשאחייניתו, הרבנית [[חיה דבורה גולדשמיד]], בתו של גיסו החסיד ר' [[יחיאל צבי גוראריה]], נישאה לבעלה ה[[משפיע]] הנודע הרב [[נחום גולדשמיד]], חיכו בליל החתונה אלפי חסידי [[חב"ד]] ו[[ראדזין]], ובראשם [[אדמו"ר הריי"צ]], לר' שמואל שלמה שיסיים להאכיל יהודי גלמוד, חולה וחלש שהתארח אצלו. (אמנם באמצע ההמתנה הלך אדמו"ר הריי"צ, וכ'פיצוי' בא ל[[שבע הברכות]] ואף אמר שם את מאמר 'אשר ברא'). רש"ש היה בידידות גדולה עם [[הרבי הריי"צ ]] רש"ש היה גם בקי גדול בספרי תורת חב"ד, ודיבר הרבה פעמים עם הרבי הריי"ץ צ בתורת חב"ד{{הערת שולייםהערה|מפי ר' זלמן גוראריה.}}.
בפרוץ מלחמת העולם השנייה פיזר את הישיבה ושיכן בבתי' פליטי מלחמה. הוא הסית ודרש מאלפי היהודים לעמוד ולהתקומם מול הנאצים. אנשי היונדארט הלשינו עליו לגרמנים, והם דרשו למוסרו מידיהם. משמשו הנאמן הלך אליהם והציג עצמו כהאדמו"ר מראדזין, והוא נתלה בכיכר השוק.
כעבור שבועיים נודע למרצחים כי רש"ש ממשיך להתקיים, ביום [[כ"ד [[אייר]] [[תש"ב]] תפסוהו ועצרוהו. ביום השבת ער"ח [[סיוון]] [[תש"ב]], לעיני אלפי יהודים, קרא האדמו"ר [[שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד]]!, ונפטרונרצח. {{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"רי ראדזין|ליינר שמואל שלמה]]
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין]]|רשימה=שולשלת אדמו"רי [[ראדזין]]|שנה=[[י"ח בשבט]] [[תרס"ט]] - [[כ"ט באייר]] [[תש"ב]]|הבא=האדמו"ר רבי [[אברהם יששכר אנגלרד]] מ[[ראדזין]]}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ליינר, שמואל שלמה}}
[[קטגוריה:אדמו"רי ראדזין]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]]