10,569
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
== תולדות חיים ==
[[קובץ:אליעזר קרסיק ומשפחת אשכנזי.jpg|ממוזער|הרב אשכנזי (עומד משמאל) לפני נסיעתו לברזיל, עם אשתו, ילדיו, חמיו וחמותו למשפחת קרסיק וסבתו מרת קיילא אשכנזי]]
נולד ב[[כ"א מנחם אב]] [[תר"פ]] בולדיווסטוק שב[[רוסיה]] לאביו הרב [[מאיר אשכנזי]] . משפחתו היא מגזע חסידי [[חב"ד]] עוד מימי [[אדמו"ר הצמח צדק]].
כשלש שנים לאחר מכן בשנת [[תרפ"ג]] קיבל אביו הצעת רבנות בעיר [[שנחאי ]] שבסין, והמשפחה כולל הסבא הרב שניאור זלמן ורעייתו, העתיקה את מגוריה לשם.
בעיר זו התגורר עד הגיעו לגיל 12.
בחודש [[אייר]] [[תש"ב]], השתדך ר' משה עם מרת דבורה, בתו של הרב [[אליעזר קרסיק]], בעקבות המצב המלחמתי שקלו משפחת הכלה לדחות את החתונה משקולים כלליים ומשפחתיים. אולם על פי הוראת ה[[אדמו"ר הריי"צ]] היא התקיימה באותה שנה, ב[[ה' אלול]].
תקופה קצרה לאחר החתונה התגוררו בירושלים בבית הסבא הרב שניאור זלמן, ולאחר כחודשיים עברו להתגורר בתל ב[[תל אביב ]] בסמיכות לחמיו. לאחר זמן החל להתעסק במסחר יהלומים, כאשר הוא תומך רבות בישיבת חב"ד ב[[תל בתל אביב]] אותה ניהל חמיו הרב קרסיק.
ביקורו הראשון אצל [[הרבי]] הייתה בשנת [[תשי"א]] בה נסע לראשונה ל[[ארה"ב]] לרגל חתונת גיסתו מרת רבקה עם הרב [[צבי הירש חיטריק]]. בשהותו שם הורה לו הרבי לנסות להסתדר בעבודה בניו ב[[ניו יורק]], ומפאת כך, שהה כשמונה חודשים בניו יורק ולאחר [[תשרי]] [[תשי"ב ]] כשלא מצא את מבוקשו שב ארצה.
בעקבות פרשה משפטית שהיה מעורב בה, בשנת [[תשי"ח]] עזב עם משפחתו בהוראת הרבי את ארץ ישראל, והיגר לברזילל[[ברזיל]].
==חזרתו לארץ ==
בעקבות פטירת חמיו הרב [[אליעזר קרסיק]] בשנת [[תש"כ]], נכנסה גיסתו מרת [[טעמא גוראריה]] ל'[[יחידות]]' במהלכה הורה הרבי להודיע לגיסה הנמצא בברזיל, לשוב [[ארץ הקודש|ארצה]] ולמלא את תפקידי חמיו. המסר הועבר לברזיל, ומשפחת אשכנזי שבה ארצה, כאשר הרב אשכנזי מונה לרב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]].
הרב אשכנזי היה מוסר שיעורים בנגלה ובחסידות, היה אוזן קשבת לבני הקהילה, וגם בשנותיו האחרונות, כאשר קשתה עליו ההליכה, התעקש ללכת תמיד ל[[בית כנסת מרכז חב"ד תל אביב (נחלת בנימין)|בית הכנסת]] באומרו "הרבי אמר לי יאריך ימים על ממלכתו, עלי לקיים זאת".
כסגן יושב ראש [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] וכחבר הנהלת ישיבת '[[תומכי תמימים]]' המרכזית, השתתף בקביעות באסיפות, והיה אקטיבי מאוד; הביע דעות והגה רעיונות כיצד למלא את רצונו של הרבי.
היה מקושר לרבי מאוד. מילה של הרבי אליו הייתה בבחינת 'קודש קודשים', וכך גם חינך את ילדיו.
מידי שנה, לקראת סוף חודש [[טבת]] היה נוסע לאירופה, שם עסק במשך מספר ימים בעסקיו ומשם המשיך לרבי לקראת השבת שלפני [[י' שבט]] ואז היה נשאר כחודש ימים עד לאחר [[שבת שקלים]]. מכיוון שפעם אחת כשנכנס ל'יחידות' שאלו הרבי אם הוא נשאר גם לשבת פרשת 'שקלים'. מאז נשאר כל שנה עד שבת שקלים ועד בכלל. רק אז היה שב לאירופה לצורך עסקיו ומשם לארץ הקודש.
כאשר הרבי היה בבית הכנסת, ר' משה לא ישב. גם בהתוועדות, גם בתפילה וגם בעת השיחות. ר' משה גם לא חשב לשבת מאחורי הרבי, אלא היה נדחף בין הצעירים ומסדר בכוחות עצמו מקום בכדי שיוכל לראות היטב את הרבי בתפילות ב[[הפטרה]] או ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]].
כאשר נודע לו כי [[ספר התורה של הרבי|ספר התורה של המדפיסים הידועים מסלאוויטא ]] נמצא ברשות הצאצאים שלהם בארץ הקודש, ביקש לקנות מהם את הספר, אלא שהיורשים ביקשו עבורו סכום עתק, ר' משה הלך ללוות מגמ"ח חשוב חמש מאות לירות - סכום אגדי בימים ההם - בכדי לקנות את הספר ושלחו אל הרבי במתנה. את הפרוכת של הספר תרם לעילוי נשמת אביו.
את החוב הכבד שלקח על עצמו, שילם בתשלומים מידי חודש בחודשו עד שהצליח לפרוע את החוב כולו. אלא שכעבור תקופה פגש במנהל הגמ"ח שתמה מדוע לא השיב לו את ההלוואה. הרב אשכנזי הזכיר לו כי החזיר מידי חודש סכום גדול, וכל החוב כבר נפרע, אולם מנהל הגמ"ח התעקש שהוא לא קיבל אף לא לירה אחת. ר' משה אמר לו כי מכיוון שהוא אינו רוצה שעל ספר תורה של הרבי יהיה פקפוק כלשהו, הוא ישלם לו שוב את כל החוב בלי ויכוחים. ואכן, תוך זמן קצר קיבל מנהל הגמ"ח חמש מאות לירות נוספות.
ה[[שידור|שידורים]] של התוועדויות הרבי בתל אביב, התקיימו בביתו.
פעם אחת נכח ב[[התוועדות חסידית]] שבה דיבר משפיע שאמר שהדבר החשוב ביותר בימינו אלה הוא [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]], ואילו עניין המשיח הוא עניין חשוב אך לא חייבים להתמקד בו, ענה לו הרב אשכנזי: "הכרתי הרבה חסידים של [[אדמו"ר הרש"ב]] והרבי הריי"צ שלמדו חסידות, הם למדו '[[ליקוטי תורה]]' ו'[[תורה אור]]', [[תניא]] ו[[מאמר]]ים, אבל הם לא היו מקושרים לרבי, אז הם נותרו חסידים אבל בניהם ונכדיהם? היה חסר להם 'רבי' ולכן הם לא המשיכו בדרך אבות. הוא הדין עם [[משיח]]".
== פטירתו ==
בחודש [[סיון]] [[תשס"ה]] נפטרה רעייתו הרבנית דבורה בפתאומיות. כשדבר פטירתה הגיע לאוזני בנו הרב [[נתן אשכנזי]], נפטר אף הוא מכאב.
בשבועות האחרונים לחייו התארח אצל בתו מרת מלכה ווילישאנסקי ב[[צפת]]. כשבוע וחצי לפני פטירתו לקה בדלקת ריאות, וכתוצאה מסיבוכים נגרם לו התקף לב קשה. בשבת [[כ"ג בטבת]] [[תשס"ז]] נפטר ונטמן למחרת, בכ"ד טבת, יום ההילולא של [[אדמו"ר הזקן]].