*'''שביעי''' - אנו קוראים על [[חג הסוכות]] ובו סדר אחר של הקרבת הקרבנות מידי יום. ביום הראשון מקריבים שלושה עשר פרים, ביום השני שניים עשר וכך יורד בכל יום אחד, כאשר בסך הכל מקריבים שבעים פרים. [[רש"י]] מציין כי זהו כנגד שבעים [[אומות העולם]], כאשר הקרבנות מגינים על אותם האומות, אך האומות לא העריכו זאת והחריבו את בית המקדש. בהמשך לתיאור אודות חג הסוכות, העלייה ממשיכה בדינים של [[שמיני עצרת]], שהינו היום האחרון בסיום החגים.
==בתורת החסידות==
נאמר במדרש{{הערה|תנחומא פרשתנו יא. ועוד}} על בקשת
משה "יפקוד ה' גו' איש על העדה" - "אמר משה . .
בדין הוא שיירשו בני את כבודי". ורואים שלא נעתר
לו הקב"ה אלא ציווה לו שיהושע יירשנו. ולכאורה
תמוה, הרי באם פנחס זכה לכהונה "לזרעו אחריו"
מפני ש"השיב את חמתי מעל בני ישראל", הרי
משה שהשיב חמתו של הקב"ה מעל בני ישראל
כמה וכמה פעמים בוודאי הי' צריך לזכות בגלל זה
ש"זרעו אחריו" יירשו את כבודו?
[[הרבי מליובאוויטש]] מבאר{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חי"ח עמ' 344 ואילך}}
שהאופן בו הגיון משה על בני ישראל הי' שעמד
בתפילה להקב"ה שיסלח לישראל על חטאם.
אך בפנחס לא מצינו שפנה אל הקב"ה בתפילה,
אלא מסר נפשו וקינא את קנאת ה'. ויתירה מזו,
בפעולותיו עורר את ישראל בתשובה, ועל ידי
זה כיפר על ישראל, וכמאמר רז"ל בנוגע לפינחס
"שעשה שישראל יעשו תשובה"{{הערה|פדר"א פמ"ז}}.
ונמצא, שלפעולות משה לא הייתה השפעה ברת
קיימא על ישראל שייטיבו דרכיהם, שהרי פעולותיו
היו כלפי שמיא בלבד, בעמדו בתפילה לפעול כפרה
על ישראל. משא"כ פנחס, מכיון שעורר את ישראל
לתשובה, פעל אצל ישראל שינוי לטובה גם על
להבא, ונתעוררו להטיב דרכיהם.
וזהו שדווקא פנחס זכה ל"ברית כהונת עולם" –
"לזרעו אחריו", שהי' בזה "מדה כנגד מדה" בשכר
מה שפעל אצל ישראל, לא רק בזמן המעשה אלא
גם בזמן "אחריו".
==קישורים חיצונים==
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=141 רעיונות לפרשת פנחס] - {{חב"ד בישראל}}