כ"ו בניסן: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "ימי חב"ד" ב־"ימי חב"ד") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
מאין תקציר עריכה |
||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==אירועים ביהדות== | ==אירועים ביהדות== | ||
*ב'תקי"ז – [[יהושע בן נון]] נפטר. | |||
*ב'תקי"ז | *[[תשס"ו]] – רבי [[משה טייטלבוים]], ה[[אדמו"ר]] מ[[סאטמר]] ומחבר הספר "ברך משה", נפטר. | ||
*[[תשס"ו]] | |||
==ימי חב"ד== | ==ימי חב"ד== | ||
===נולדו=== | ===[[יום הולדת|נולדו]]=== | ||
*[[תש"ז]] | *[[תש"ז]] – המחנך החסידי הרב [[ישעיהו וובר]]. | ||
===נפטרו=== | ===[[פטירה|נפטרו]]=== | ||
*[[תרפ"ב]] | *[[תרפ"ב]] – הגביר החסידי ר' [[נתן גוראריה (קרמנצ'וג)|נתן גוראריה]] מ[[קרמנצ'וג]], שעמד לצד [[אדמו"ר הרש"ב]] בעסקנות הכלל. | ||
*[[תש"ב]] | *[[תש"ב]] – הרב [[שרגא פייטל לוין]], מגדולי חסידי חב"ד ב[[נעוול]]. | ||
{{להיום יום|כ"ו|ניסן}} | {{להיום יום|כ"ו|ניסן}} | ||
[[קטגוריה:ימי חב"ד| | [[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש ניסן|ב כו]] | ||
גרסה אחרונה מ־00:16, 29 ביולי 2021
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
כ"ו בניסן הוא היום העשרים ושישה בחודש ניסן.
אירועים ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ב'תקי"ז – יהושע בן נון נפטר.
- תשס"ו – רבי משה טייטלבוים, האדמו"ר מסאטמר ומחבר הספר "ברך משה", נפטר.
ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולדו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תש"ז – המחנך החסידי הרב ישעיהו וובר.
נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תרפ"ב – הגביר החסידי ר' נתן גוראריה מקרמנצ'וג, שעמד לצד אדמו"ר הרש"ב בעסקנות הכלל.
- תש"ב – הרב שרגא פייטל לוין, מגדולי חסידי חב"ד בנעוול.
| הפתגם היומי - כ"ו בניסן - מלוח היום יום |
|---|
| יא לעומר. מברכים ראש חודש אייר. אמירת כל התהלים בהשכמה. יום התועדות. הפטורה: "הלא כבני כושיים".
משיחת אבי אדמו"ר: חסידות מאנט אז "ורחץ את בשרו במים ולבשם". ד. ה. די השכלה פון חסידות מוז אויסוואשען דעם בשר, און אראפשוויינקען דעם את בשרו, את הטפל לבשרו, די אלע רגילות'ן, וועלכע בשר מאכט, און דאן קען מען ערשט אנטאן די בגדי קודש. מחשבת ודיבור חסידות והנהגתם של חסידים בהתבוננות קודם התפלה בגדי קודש הם, דאס איז בגדים וועלכע מען האט געגעבען מן הקדש, אבער דער ורחץ במים את בשרו דאס דארף מען אליין. לבושי הנפש דאס גיט מען מלמעלה, אבער אפוואשען דעם טפל וואס ווערט פון בשריות און דעם בשר אליין מאכען פאר א בשר קדש, דאס איז נאר בכח עצמו. און דאס מאנט חסידות, און אויף דעם האט רבינו הגדול געהאט מסירות נפש. ער האט געעפענט דעם צנור פון מסירת נפש אויף עבודת ה' בתפלה, זיין צוגעבונדען צו עצמות אין סוף, חסידות שטעלט אוועק א חסיד פנים אל פנים צו עצמות אין סוף. תרגום מאידיש: משיחת אבי אדמו"ר: חסידות תובעת "ורחץ את בשרו במים ולבשם". זאת אומרת, ההשכלה של חסידות מוכרחת 'לכבס' את הבשר, ולשטוף את בשרו, את הטפל לבשרו, את כל הרגילויות, שבשר עושה, ורק אז ניתן ללבוש בגדי קודש. מחשבת ודיבור חסידות והנהגתם של חסידים בהתבוננות קודם התפלה בגדי קדש הם, הם הבגדים שניתנו מן הקדש, אבל ה"ורחץ במים את בשרו" זה צריך לבד. לבושי הנפש נותנים מלמעלה, אבל לשטוף את הטפל הנוצר מבשריות ואת הבשר עצמו לעשות לבשר קודש, זהו רק בכח עצמו. וזה דורשת חסידות, ועל זה היה לרבינו הגדול מסירות נפש. הוא פתח את הצינור של מסירות נפש על עבודת ה' בתפלה, להיות מחובר לעצמות אין סוף חסידות מעמידה את החסיד פנים אל פנים לעצמות אין סוף. |