שינויים

'''פאקינג''' (בגרמנית Pocking) היא כפר קטן על ידי מינכן שב[[גרמניה]]. לאחר ה[[שואהמלחמת העולם השניה]] הקימו שם האמריקאים מחנה לפליטי מלחמה. מאות [[חסיד]]ים שיצאו את [[רוסיה]] במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הידועה]]' בשנת [[תש"ו]]-[[תש"ז]] התיישבו בפאקינג.

המצאותם של אנ"ש בפאקינג בכלל ושל הישיבה בפרט השפיעו מאוד על האוירה במחנה. בכלל, הייתה האוירה במחנה עצובה ומדכאת עקב מצבם העגום כפליטים. אף השמועות שהיו מגיעות מ[[רוסיה]] על מאסרים ורדיפות שנעשו על ידי הנה[[נ.ק. וודוו. ד.]] הוסיפו על האוירה הנכאה. אולם המצאותם של חסידי חב"ד יחד עם הידיעה שכעת נפתח פתח האפשרות להתראות עם הרבי ומוסף לכך פעולותיהם בקרב שאר פליטי המחנה - הקלו במעט את סאת צרותיהם.

בחורף [[תש"ז]] שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] את הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] מנהל 'הלשכה האירופאית לעזרת הפליטים' לבקר במחנה פאקינג ולמסור לו מהם פרישת שלום. תקופה קצרה לאחר מכן, לפני חג ה[[פסח]] [[תש"ז]], שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] את חתנו [[הרש"ג]] לביקור באירופה.

בחודש [[כסלו]] [[תש"ח]] נסע ה[[משפיע]] ר' ניסן ועמו הרבה מתלמידי הישיבה לפאריז שם הצטרפו לישיב לישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]] שנפתחה מספר חודשים לפני כן. בפאקינג נשארו אלה מהתלמידים שלא הצליחו להשיג ויזות ולעבור ל[[צרפת]]. אז שימש הרב [[ישראל לוין (נעוועל)|ישראל נעוולער]] כ[[משגיח]] ור' [[אברהם ליסון]] (מ[[כפר חב"ד]]) כ[[משפיע]]. הוא היה מאוד מסור לתמימים והיה מתוועד עמם בכל ליל שישי.

תקוותם החזקה של אנ"ש והתמימים בפאקינג להתראות עם [[הרבי אדמו"ר הריי"צ]] לא התממשה לצערם. רובם עברו לפאריז ל[[פריז]] ונשתקעו בה, חלקם עלו ל[[ארץ ישראל]] (והיו בין המקימים של [[כפר חב"ד]]) והחלק הנוסף שהיגרו ל[[ארצות הברית]] הגיעו לשם לאחר [[הסתלקות]]ו של הרבי אדמו"ר הריי"צ.