|
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
| (73 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{בעבודה}}
| | [[קובץ:רבי שניאור זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)]], מייסד חסידות חב"ד]] |
| {{הפיצול בחב"ד|
| | '''התייסדות חסידות חב"ד''' הינו אירוע היסטורי בו הכירו בשיטת [[אדמו"ר הזקן]] ובחסידיו כחסידות חב"ד. |
| |שם=התפצלות החסידות (תקנ"ז) | |
| |תאריך התחלה=[[תקנ"ז]] | |
| |מייסדי הענפים=רבי [[אברהם מקאליסק]], [[אדמו"ר הזקן]]
| |
| |אירועים משמעותיים=
| |
| }}
| |
| '''התפצלות החסידות''' הוא מהלך בו התפצלה ה[[חסידות]] בזמן [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקנ"ז]]. | |
| ==רקע== | | ==רקע== |
| לאחר עליית [[רבי מנחם מענדל מוויטבסק]] ל[[ארץ ישראל]], פנה רבי מנחם מענדל ל[[אדמו"ר הזקן]] שימש כמנהיג החסידים ב[[רוסיה]] יחד עם רבי [[ישראל מפולוצק]] ורבי [[יששכר בער מליובאוויטש]]{{הערה|מבוא לאגרות קודש אדמו"ר הזקן אות ז', ד' אדר תקמ"ב}}, ע"פ כן סירב אדמוה"ז לקבל עליו את עול הנשיאות.
| | {{ערך מורחב|אדמו"ר הזקן}} |
| | |
| לרבי מנחם מענדל מויטבסק הצטרף רבי [[אברהם מקאליסק]] ששלח מכתב לאדמוה"ז בו הוא מפציר בו להתמנות לנשיא:{{ציטוטון|והנה בענין המעשה רב להם כבוד אהובינו וידידנו ידיד ה' אור יקר כק"ש מו"ה שניאור זלמן נ"י שיחי', מלא כבוד ד' ברוח חכמה ובינה ודעת את ד' להורות להם הדרך, בטחוננו בחסדי ד' ית' שיפתח להם את אוצרו הטוב ביראת ה'}}.
| |
| | |
| לאחר הפצרות רבות קיבל אדמוה"ז עליו את עול הנשיאות בשנת [[תקמ"ו]], בשנת [[תקמ"ח]] נפטר [[רבי מנחם מנדל מוויטבסק]] ורבי [[אברהם מקאליסק]] החילף אותו בהנהגת החסידים ב[[ארץ ישראל]], כקודמו גם רבי אברהם מקאליסק שלח מכתבי עידוד ל[[אדמו"ר הזקן]] וכן תמך בתקנותיו.{{הערה|[[בית רבי]], ט"ו, א}}
| |
| | |
| [[אדמו"ר הזקן]] היה שולח בחזרה מכתבים לרבי [[אברהם מקאליסק]] בו הוא משבחו ומכנהו:{{ציטוטון|יושבי ארה"ק ומלכם בראשם הרב הכהן הגדול מאחיו מו' אברהם שי}},{{הערה|אגרות קודש לאדמוה"ז, אגרת כ"ז}} ו:{{ציטוטון|הרב הכהן הגדול מאחיו}}.{{הערה|אגרות קודש לאדמוה"ז, אגרת ל, ל"ג}}
| |
| | |
| רבי [[ברוך ממז'יבוז]] בעת שקיבל את [[ספר התניא]] התבטא אף שזהו "ספר השכל".{{הערה|אוצר סיפורי חב"ד, ח"ג, עמ' 314}}
| |
| | |
| ==הפיצולים==
| |
| ===הפיצול הראשון===
| |
| בשנת [[תקנ"ז]] הוציא [[אדמו"ר הזקן]] את [[ספר התניא]] שהיה באותם ימים חידוש עצום, לאחר הוצאת הספר כתב רבי [[אברהם מקאליסק]] מכתב ל[[אדמו"ר הזקן]]] בו הוא תוקף את ספרו, ולטענתו הוא סטה מדרך ההנהגה שסללו "רבותינו" - כלומר [[המגיד ממזריטש]] ו[[רבי מנחם מנדל מוויטבסק]]:{{ציטוטון|שהיו נשמרים ונזהרים מאד בדבריהם שלא להשמיע לרוב החסידים ורובם ככולם, כי אם בדרך מוסר ולהכניסם בברית אמונת חכמים}},{{הערה| אגרות קודש לאדמוה"ז נספחים 22 - 23, עמ' תצ"ח.}} לטענתו החסידים צריכים להתנהג ב"יראת שמים" פשוטה, ואילו סודות התורה אותם חשף אדמוה"ז ב[[ספר התניא]] יש להגביל לבני עלייה בלבד.
| |
| | |
| את שיטתו ביסס רבי אברהם על הפסוק:"וצדיק באמונתו יחיה",{{הערה|מכות כד,א}} עליה כותב במכתב לרבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]]:"מה יגיעות יגעתי עמו במכתבים שונים להעמידו על אחת וצדיק באמונתו יחיה".{{הערה|אגרות בעה"ת אגרת ק}} בשנת [[תק"ס]] שלח אדמוה"ז מכתב לרבי [[אברהם מקאליסק]] בו הוא מתנצל על האיחור בכתיבת על המכתב (מפני מאסרו), ומסביר את שיטתו בעניין זה.
| |
| | |
| ===הפיצול השני===
| |
| ==היחסים בין שני הצדדים==
| |
| רבי [[ברוך ממז'יבוז]] אמר באחת הפעמים שמי שיפגע ב[[אדמו"ר הזקן]] מובטח לו שיהיה לו [[גן עדן]], אחד מחסידיו של רבי סרוך ששמע זאת חיכה להזדמנות בה היה אדמוה"ז לבדו ואז זרק עליו אבן ופגע בו, אדמוה"ז בתגובה הביט בו ולפתע החל אותו חסיד לרעוד, החסיד בתחילה סבר זה יעבור לו, אולם לאחר שראה שזה לא קרה הוא רץ לרבי ברוך שירפא אותו, כאשר סיפר החסיד שהוא זרק אבן על אדמוה"ז כשאר ציווה אותו, השיב לו רבי ברוך: "את אשר הבטחתי אקיים, אולם את מה שקיבלת לא אטול ממך", ואכן החסיד נשאר כל ימיו רועד, כאשר הדבר עבר גם לבניו ונכדיו.{{הערה|שם=אוצר|[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]], עמ' 488}} {{הערה|רבי [[זלמן לייב אסטולין]] סיפר שחותנו רבי [[חיים בנימין ברוד]] הכיר את נכדיו של אותו איש ואף ראה אותם רועדים {{הערה|שם=אוצר}}}}
| |
| {{הערות שוליים}} | | {{הערות שוליים}} |
