משתמש:שמואל חיים/קבלת הנשיאות: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
החלפת טקסט – "{{בעבודה}} " ב־""
מ (החלפת טקסט – "{{בעבודה}} " ב־"")
 
(6 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
'''גודל דף זה – {{PAGESIZE:משתמש:שמואל חיים/קבלת הנשיאות}} בתים'''
'''גודל דף זה – {{PAGESIZE:משתמש:שמואל חיים/קבלת הנשיאות}} בתים'''


שורה 50: שורה 49:
===אדמו"ר האמצעי===
===אדמו"ר האמצעי===
====קבלת הנשיאות====
====קבלת הנשיאות====
{{ערך מורחב|מסע ההכתרה}}
{{ערך מורחב|מסע ההכתרה (תקע"ג)}}
מיד לאחר פטירתו של [[אדמו"ר הזקן]] ב[[כ"ד טבת]] [[תקע"ג]] פנו החסידים ל[[אדמו"ר האמצעי]] שיתמנה ל[[רבי]].
מיד לאחר פטירתו של [[אדמו"ר הזקן]] ב[[כ"ד טבת]] [[תקע"ג]] פנו החסידים ל[[אדמו"ר האמצעי]] שיתמנה ל[[רבי]].


[[אדמו"ר האמצעי]] הסכים אום אז פרץ ויכוח איפה הוא ישכון, לאחר שלושה חודשים של וויכוח בחר [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[ליובאוויטש]] כעיר מושבתו
[[אדמו"ר האמצעי]] הסכים אום אז פרץ ויכוח איפה הוא ישכון, לאחר שלושה חודשים של וויכוח בחר [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[ליובאוויטש]] כעיר מושבתו


במשך שלוש חדשים נדד אדמו"ר האמצעי בין קהילות החסידים עד שהגיע ב[[י"ח אלול]] [[תקע"ג]] ל[[ליובאוויטש]].
במשך שלוש חדשים נדד אדמו"ר האמצעי בין קהילות החסידים עד שהגיע ב[[י"ח אלול]] [[תקע"ג]] ל[[ליובאוויטש]].{{הערה|מבוא ל"פוקח עוורים" עמודים 25 - 26}}
 
[[אדמו"ר האמצעי]] הסכים לקבל
====חב"ד סטרשלה====
====חב"ד סטרשלה====
{{ערך מורחב|חב"ד סטרשלה}}
{{ערך מורחב|חב"ד סטרשלה}}
שורה 65: שורה 63:


====השנים הראשונות לנשיאות====
====השנים הראשונות לנשיאות====
בעת מסעו של [[אדמו"ר האמצעי]] ניסו המתנגדים לשלוח מרגלים שישכנעו את החסידים לא להתקשר ל[[אדמו"ר האמצעי]], גם אחרי שביתתו של [[אדמו"ר האמצעי]] הם ניסו אבל נכשלו, חסידיו של [[אדמו"ר האמצעי]] היא מאוד מקושרים אליו, עד שהוא היה שלוח אותם לעיירות רחוקות לגור בלי מניין והם היו מקיימים את הוראותיו.{{הערה|קונטרס לימוד החסידות עמ' 9-8}}.
באותו העת החלו החסידים להתרבות, בשנה הראשונה לנשיאות [[אדמו"ר האמצעי]] היו לו 15 אלף חסידים ובשנה השנייה כל פלך צ'רניגוב היה מלא בחסידי חב"ד, כמו כן [[אדמו"ר האמצעי]] הזהיר את חסידיו שלא לדבר עם המתנגדים, מה שהפחית את ההתנגדות לחסידות.{{הערה|קונטרס לימוד החסיות עמודים 8-9}}


===אדמו"ר הצמח צדק===
===אדמו"ר הצמח צדק===
====התפצלות חסידות חב"ד תרכ"ו====
{{ערך מורחב|קבלת הנשיאות של אדמו"ר הצמח צדק}}
{{ערך מורחב|התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)}}
התפצלות חסידות חב"ד תרכ"ו הוא מהלך בו התפצלה [[חסידות חב"ד]] לאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]]. הפיצול הביא להקמה של שלוש חצרות חדשות בנוסף על [[חב"ד ליובאוויטש]]: [[חב"ד קאפוסט]], [[חב"ד ניעז'ין]] ו[[חב"ד ליאדי]]. מקימי החצרות השונים היו שלושה מבני הצמח צדק, אחיו של הרבי המהר"ש. שהם [[המהרי"ל מקאפוסט]], רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסאהן]], רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסאהן]]. ממשיך דרכו של הצמח צדק ב[[ליובאוויטש]] היה [[הרבי המהר"ש]].


במהלך השנים חזרו רוב חסידי החצרות הללו לחצר חב"ד ליובאוויטש. הפיצול נגמר בשנת [[תרפ"ג]] לאחר שאחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]], רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] נפטר ולא השאיר אחריו יורשים. לאחר פטירתו חזרו רבים מחסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[הרבי הריי"צ]]. אך חלק קטן עזבו את חב"ד או את דרך החסידות.
===אדמו"ר המהר"ש===
{{ערך מורחב|משתמש:שמואל חיים/קבלת הנשיאות של אדמו"ר המהר"ש}}


===אדמו"ר המהר"ש===
===אדמו"ר הרש"ב===
====חורבן ליובאוויטש====
====חורבן ליובאוויטש====
{{ערך מורחב|חורבן ליובאוויטש}}
{{ערך מורחב|חורבן ליובאוויטש}}


===אדמו"ר הרש"ב===
====קבלת הנשיאות====
====המלאכים====
ל[[ראש השנה]] [[תרנ"ג]] הגיעו מאות חסידים, ואז בפעם הראשונה החל [[אדמו"ר הרש"ב]] ךהגיד מאמר  חסידות "א"ר אבוהו כו' אמרו לפני כו'", [[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא שזו הפעם הראשונה שראה את החסיר רבי לייב הופמן חוזר חסידות, ב[[י"D תשרי]] [[תרנ"ג]] היה יום היארצייט העשירי של [[אדמו"ר המהר"ש]] והפעם הראשונה שהחסידים התעודדו מחדש.
{{ערך מורחב|המלאכים}}
בשנת [[תרס"א]] הביא ר' [[מנחם מניש מונסזון]] את הרב [[חיים אברהם דובער לוין|אברהם לוין]] שילמד את בנו, יהודה לייב. [[אדמו"ר הריי"צ]] שהיה אז כבן עשרים וניהל את [[ישיבת תומכי תמימים]] היה משוחח עם הרב לוין והוא אף סיפר על ידידות זו לאביו, [[אדמו"ר הרש"ב]] ששהה באותה תקופה במעיינות הרפואה בוואריסהאפן. [[אדמו"ר הרש"ב]] השיב לבנו שלא כדאי להרבות יותר מידי ב[[דיבור]] ושלא יתבטל מ[[לימוד תורה]] בעקבות כך.


ב[[חודש כסלו]] שנת [[תרס"ב]] ארגן אדמו"ר הריי"צ, בהוראת אביו, [[התוועדות]] לכבוד [[י"ט בכסלו]] שהכניסה חיות והתלהבות ב[[ליובאוויטש]]. ההתלהבות זו לא מצא חן בעיני הרב לוין והוא סיפר זאת לאדמו"ר הרש"ב. [[אדמו"ר הרש"ב]] לא קיבל את דבריו, אז החליט לעזוב את ליובאוויטש ונסע ל[[ארצות הברית]].
בשנת [[תרנ"ד]] התחיל [[אדמו"ר הרש"ב]] לקבוע את מקומו במקום אביו, ולקבל את הנשיאות בכל הפרטים כולל [[יחידות]].


בהגיעו ל[[ארצות הברית]] התהלך בחוצות בלבוש חרדי, שהיה דבר לא מקובל באותם זמנים, ובשל כך והדרת תואר פניו כונה "המלאך". תלמידיו וחסידיו נקראו על שמו "המלאכים". בהיותו באמריקה התחילו להתקבץ סביבו תלמידים מ[[ישיבת "תורה ודעת"]] ומישיבת "ר' חיים ברלין". לאחר זמן פתחו תלמידיו ישיבה בשם "נתיבות עולם".
====השנים הראשונות לנשיאות===


===אדמו"ר הריי"צ===
===אדמו"ר הריי"צ===
שורה 119: שורה 117:
|}
|}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
<references group="hebrew"/>