משתמש:שמואל חיים/קבלת הנשיאות: הבדלים בין גרסאות בדף

{{בעבודה}}

לאחר הסתלקות [[המגיד ממזריטש]] ב[[תקל"ג]] התחלקו גדולי תלמידיו בערים שכל אחד מפיץ את החסידות בעיר אחרת, [[אדמו"ר הזקן]] התיישב ב[[ויטבסק]], [[רבי מנחם מענדל מוויטבסק]] ב[[הורודוק]] ורבי [[אברהם מקאליסק]] ב[[קאליסק]], כאשר בראשם עומד [[רבי מנחם מנדל מוויטבסק]] כרא עדת החסידים{{הערה|בשיחת ליל שמח"ת תשמ"ח (ראה "התוועדויות" שם סעיף יט) דן הרבי בתקופה הזאת, שבין כהונת הרב המגיד ממעזריטש לבין כהונת כ"ק אדמו"ר הזקן, אם אפשר להחשיבה כתקופה אמצעית, שבה כיהן הרה"ק הרמ"מ מוויטבסק כמנהיג החסידים ברוסיה הלבנה, והיינו שגם הרה"ק הרמ"מ מוויטבסק צריך להמנות ברשימת הנשיאים אצל חסידי חב"ד}}, לאחר עליית רבי מנחם מענדל מויבסק ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[תקל"ז]] התיישב [[אדמו"ר הזקן]] ב[[הורדוק]].

====קנטוניסטים====

בשנת [[תקפ"ז]] [[גזירת הקאנטוניסטים|גזר]] הצאר ניקולאי הראשון {{הערה|שבאותו העת עלה לשלטון}} על גיוס כפייה של נערים יהודים לצבא, ובצבא להטבילם לנצרות, רבים מנערים שנחטפו ירדו מהדת וביניהם היו גם חב"דניקים, [[אדמו"ר הצמח צדק]] פעל להצלתם ובין השאר לקירובם בחזרה ליהדות.

 

כאשר ביקר אדמו"ר הצמח צדק ב[[פטרבורג]] ב[[ועידת הרבנים תר"ג|ועידת הרבנים]] שהתקיימה בשנת [[תר"ג]], ביקשו החיילים הקנטוניסטים ששהו במחנה הצבאי הסמוך לפטרבורג, שהצמח צדק יבוא לנאום בפניהם, והוא אכן הגיע באישור מפקדי הצבא, ונשא בפניהם דברי התעוררות.

נאומו הותיר רושם עמוק על החיילים, והם ביקשו מספר פעמים נוספות שיגיע לנאום בפניהם. דבר זה גרם שהממשל הרוסי ירחיק את הצמח צדק מפטרבורג, על מנת למנוע את המשך השפעתו על החיילים{{הערה|נאומיו של הצמח צדק בפני החיילים הותירו רושם לאורך זמן, וכאשר הצאר הרוסי ביקר במחנה והורה לחיילים להמיר את דתם, הם מסרו את נפשם וקפצו למים ב[[מסירות נפש]] על מנת שלא להמיר את דתם.}}.

{{ערך מורחב|התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)}}

התפצלות חסידות חב"ד תרכ"ו הוא מהלך בו התפצלה [[חסידות חב"ד]] לאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]]. הפיצול הביא להקמה של שלוש חצרות חדשות בנוסף על [[חב"ד ליובאוויטש]]: [[חב"ד קאפוסט]], [[חב"ד ניעז'ין]] ו[[חב"ד ליאדי]]. מקימי החצרות השונים היו שלושה מבני הצמח צדק, אחיו של הרבי המהר"ש. שהם [[המהרי"ל מקאפוסט]], רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסאהן]], רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסאהן]]. ממשיך דרכו של הצמח צדק ב[[ליובאוויטש]] היה [[הרבי המהר"ש]].

במהלך השנים חזרו רוב חסידי החצרות הללו לחצר חב"ד ליובאוויטש. הפיצול נגמר בשנת [[תרפ"ג]] לאחר שאחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]], רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] נפטר ולא השאיר אחריו יורשים. לאחר פטירתו חזרו רבים מחסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[הרבי הריי"צ]]. אך חלק קטן עזבו את חב"ד או את דרך החסידות.

===אדמו"ר המהר"ש===

====ירידה מהדת====

החל מזמנו של [[אדמו"ר הרש"ב]] החל התעוררות גדולה של [[עלייה לארץ ישראל]], אולם ברם, הרבה מן העולים ירדו מן הדת. עוד בזמן [[אדמו"ר המהר"ש]] כאשר הציעו אנשי ביל"ו{{הערה|ר"ת "בית יעקב לכו ונלכה"}} לאדמו"ר המהר"ש לעלות לארץ,ענה להם אדמו"ר המהר"ש שאם הם היו מקימים את ההמשך של הפסוק שאליו הר"ת שלו "באור ה'" אזי הוא יעלה לארץ ישראל עם מאה אלף חסידיו.

 

בעקבות כך התנגד [[אדמו"ר הרש"ב]] רבות ל[[ציונות]] ואף פרש מ[[אגודת ישראל]] בעקבות התקרבותה ל[[ציונות]].

 

רבים מחסידי חב"ד שעלו לארץ ירדו מחב"ד וחלקם מדת, חלקם אף היו מצאצאי [[בית רבי]] כדוגמת פרופסור [[פישל שניאורסון]], [[אברהם שלונסקי]] , [[לוי יצחק שניאורסון (ניל"י)|לוי יצחק שניאורסון]]{{הערה|מראשי ניל"י}}, [[פנחס שניאורסון]]{{הערה|מחלוצי העלייה השנייה}} ועוד.{{הערה|חלקם התקרבו בחזרה לחב"ד מאוחר יותר}}.

 

לאחר פטירת [[אדמו"ר הרש"ב]] החלה המהפכה הקומוניסטית שראשי המהפכה היו יהודים, בעקבות כך החלו היהודים להיטמע בקרב הקומוניסטים, ורבים מחסידי חב"ד עזבו את הדת. עוצריו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בעת מאסרו ,נחמסון ולולב היו צאצאים למשפחת חסידי חב"ד שירדו מן הדת בעקבות הקומוניזם.

 

בשנת [[תרס"א]] הביא ר' [[מנחם מניש מונסזון]] את הרב [[חיים אברהם דובער לוין|אברהם לוין]] שילמד את בנו, יהודה לייב. [[אדמו"ר הריי"צ]] שהיה אז כבן עשרים וניהל את [[ישיבת תומכי תמימים]] היה משוחח עם הרב לוין והוא אף סיפר על ידידות זו לאביו, [[אדמו"ר הרש"ב]] ששהה באותה תקופה במעיינות הרפואה בוואריסהאפן. [[אדמו"ר הרש"ב]] השיב לבנו שלא כדאי להרבות יותר מידי ב[[דיבור]] ושלא יתבטל מ[[לימוד תורה]] בעקבות כך.

ב[[חודש כסלו]] שנת [[תרס"ב]] ארגן אדמו"ר הריי"צ, בהוראת אביו, [[התוועדות]] לכבוד [[י"ט בכסלו]] שהכניסה חיות והתלהבות ב[[ליובאוויטש]]. ההתלהבות זו לא מצא חן בעיני הרב לוין והוא סיפר זאת לאדמו"ר הרש"ב. [[אדמו"ר הרש"ב]] לא קיבל את דבריו, אז החליט לעזוב את ליובאוויטש ונסע ל[[ארצות הברית]].