משתמש:שמואל חיים/קבלת הנשיאות: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
החלפת טקסט – "{{בעבודה}} " ב־""
מ (החלפת טקסט – "{{בעבודה}} " ב־"")
 
(29 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
'''גודל דף זה – {{PAGESIZE:משתמש:שמואל חיים/קבלת הנשיאות}} בתים'''
 
==החסידות הכללית==
==החסידות הכללית==


שורה 9: שורה 10:
===אדמו"ר הזקן===
===אדמו"ר הזקן===


====אסיפות תלמידי המגיד====
{{ערך מורחב|אסיפות תלמידי המגיד}}
לאחר פטירתו של [[המגיד ממזריטש]] התאספו גדולי תלמידיו לאסיפה, במהלך האסיפה הוכתר [[רבי מנחם מענדל מוויטבסק]] כמנהיג עדת החסידים, במהלך השנים נערכו כמה כמה אסיפות כאילו שבהם הוחלט אודות התנהגות תלמיי המגיד, ומינויים שונים.
====קבלת הנשיאות====
לאחר הסתלקות [[המגיד ממזריטש]] ב[[תקל"ג]] התחלקו גדולי תלמידיו בערים {{הערה|בהתאם לתוצאות האסיפה}} שכל אחד מפיץ את החסידות בעיר אחרת, [[אדמו"ר הזקן]] התיישב ב[[ויטבסק]], [[רבי מנחם מענדל מוויטבסק]] ב[[הורודוק]] ורבי [[אברהם מקאליסק]] ב[[קאליסק]], כאשר בראשם עומד [[רבי מנחם מנדל מוויטבסק]] כרא עדת החסידים{{הערה|בשיחת ליל שמח"ת תשמ"ח (ראה "התוועדויות" שם סעיף יט) דן הרבי בתקופה הזאת, שבין כהונת הרב המגיד ממעזריטש לבין כהונת כ"ק אדמו"ר הזקן, אם אפשר להחשיבה כתקופה אמצעית, שבה כיהן הרה"ק הרמ"מ מוויטבסק כמנהיג החסידים ברוסיה הלבנה, והיינו שגם הרה"ק הרמ"מ מוויטבסק צריך להמנות ברשימת הנשיאים אצל חסידי חב"ד}}, לאחר עליית רבי מנחם מענדל מויבסק ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[תקל"ז]] התיישב [[אדמו"ר הזקן]] ב[[הורדוק]].
באותו העת [[רבי מנחם מענדל מוויטבסק]] ורבי [[אברהם מקאליסק]] מינו את [[אדמו"ר הזקן]], רבי [[ישראל מפולוצק]] ורבי [[ישכר דוב מליובאוויטש]] כמנהיגי עדת החסידים:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=והנה בעז"ה כעת עמכם גדולים חקרי לב, חכמי חרשים ונבוני לחשים, גדולי העצה, מפורסמים בתורה ויראת ה' כל ימיהם, חריפים ושנונים וותיקים ותמימים, ה"ה הרב המגיד החסיד ומפורסם בתורה וביראה, איש אלקי קדוש יאמר לו כבוד מוהר"ר ישראל פאליצקר ה' ישמרהו, וכבוד הרב מוהר"ר ישכר בער סג"ל, מ"מ דק' לובאוויטש, וכבוד הרב מוהר"ר שניאור זלמן נ"י, ה' ישמרם ויהי שמם לעולם, והחוט המשולש וכו', אשר בעז"ה בידם טובם מרב טוב הגנוז והצפון להאיר עיניהם ולהחיותם, ועצתם אמונה ופעולתם אמת|מקור=?}}
בשנת [[תקמ"ג]] עבר [[אדמו"ר הזקן]] מהעיר [[הורודק]] ל[[ליאזנא]] לשמש שם כמגיד מישרים, כל אותו העת לחצו עליו [[רבי מנחם מענדל מוויטבסק]] {{ביאור|מכתבו של רבי מנם מענדל מויטבסק:{{ציטוטון|כבר כתבתי אליו באריכות על ידי אחד מהיוצאים לקרית חוצות, ולא באתי כי אם בתוספת אהבתו במכתב יד עצמי, להעיר צדקתו ותורת אלקיו בלבו לא תמעד אשוריו. למה תאמר נסתרה דרכי מה' לפרנס את ישראל לאביהם שבשמים להורותם הדרך, ומי כמוהו מורה בכל מדינתם ... חזק ואמץ, בטח בה' ורעה אמונה, כי רועה נתנו ה' ... לך בכחך זה והושעת את ישראל ... אהובי ידידי חזק והתחזק לעצור בעם, כי עשה תעשה ויכול תוכל, להרחיקם מכל אלה ולהדביקם בו יתברך}}}} ורבי [[אברהם מקאליסק]]{{ביאור|מכתב של רבי אברהם מקאסליק:{{ציטוטון| והנה בענין המעשה רב להם כבוד אהובינו וידידנו ידיד ה' אור יקר כק"ש מו"ה שניאור זלמן נ"י שיחי', מלא כבוד ד' ברוח חכמה ובינה ודעת את ד' להורות להם הדרך, בטחוננו בחסדי ד' ית' שיפתח להם את אוצרו הטוב ביראת ה'}}}}לשמש כמנהיג עדת החסידים, אולם [[אדמו"ר הזקן]] סירב לקבל את הנשיאות, בעת מאסרו נימק [[אדמו"ר הזקן]] את הסיבה שלא רצה לקבל את הנשיאות:{{ציטוטון|אין לי שום נחת רוח מהנוסעים אלי, כי אין נותנים לי אפי' פרוטה אחת בבואם למחנינו, ואדרבה יש לי צער גדול מהקנאה, אך מה לי לעשות, שכך חובה עלינו עפ"י דתינו, שכל היודע מחוייב ללמד למי שאינו יודע}}, ע"פ כן קיבל [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקמ"ו]] עליו את הנשיאות בעקבות הלחץ שהפעילו אליו.


אחרי שקיבל את הנשיאות, היו כמה שהתנגדו לכך והשמיצו אותו, כאשר אחד מאותם מתנגדים נפגש עם [[רבי מנחם מענדל מוויטבסק]], הוא סירב לראות אותו בגלל פגיעתו ב[[אדמו"ר הזקן]].כל אותו העת חיזקו אותו [[רבי מנחם מענדל מוויטבסק]] ורבי [[אברהם מקאליסק]] ושלחו מכתבים לתלמידיהם שבו הם מכתירים כהמנהיג הבלתי מעורר של החסיים בליטא ורוסיה.
====תקנות ליאזנא====
עם התמנותו של [[אדמו"ר הזקן]] לנשיא עדת החסידים, נהרו אליו החסידים, בעקבות כך ייסד [[אדמו"ר הזקן]] את [[תקנות ליאזנא]] המגבילות את הנסיעה אליו:
{{ערך מורחב|תקנות ליאזנא}}
*כל חסיד רשאי להגיע רק פעם אחת בשנה לליאזנא{{הערה|1=מלבד ארבע מועדים בשנה בהם כולם יכולים להגיע לליובאוויטש, ובלבד שיהיה להם מספיק כסף לקנות אוכל ולשכור מקום לשינה: [[שמחת תורה]], [[שבת חנוכה]], [[פורים]], ו[[שבת שובה]].}}.
*חסיד שהיה פעם אחת אצל הרבי, רשאי להגיע רק ב[[שבת מברכים|שבתות 'מברכים']].
*אין להגיע בחודשים חשון ו[[ניסן]] לליאזנא.
*קודם הכניסה אל הרבי ל[[יחידות]] יש לשכור דירה בעיר למשך שבועיים, ולעסוק בהכנה לכניסה ליחידות.
*אין לאף אחד מהבאים לליאזנא להתארח על דעת עצמו, אלא רק באמצעות הממונה.
*כתיבת הפיתקה עם בקשת הברכה מהרבי, צריכה להתבצע בבית, קודם הנסיעה לליאזנא{{הערה|1=בספר 'מאה שערים' הובאה תקנה נוספת, שבהיות ורבו הטעויות סופרים ב'הנחות' של מאמרי ה[[דא"ח]] מאדמו"ר הזקן, כל אחד ואחד מהחסידים שמגיע לרבי מחוייב להביא יחד עימו את כל כתבי היד שברשותו, על מנת שאחיו של [[אדמו"ר הזקן]] יגיה אותם מטעויות, ובאם לא יביא את כתבי היד שברשותו - לא יניחו לו להיכנס ליחידות.}}.
====המחלוקת עם רבי [[אברהם מקאליסק]]====
{{ערך מורחב|אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)#המחלוקת עם אדמו"ר הזקן}}
{{חלונית
|כותרת = מכתבו של רבי [[אברהם מקאליסק]]
|תוכן =
{{ציטוטון|וקא חזינא לספר הבינונים שהדפיס כת"ר, ולא מצאתי בו תועלת כל כך להצלת נפשות ... ויהי' הדבר ההוא סמוי מן העין, ועל הכלל חסידים די להם באמונת חכמים ושיכירו חסרונם. וחס אנכי על זרעי' דאבא ה"ה בנו המופלג הוותיק מו"ה דוב בער, לאשר כת"ר הכניס אותו בנסיון גדול, כאני' בלב ים, שצריך פרקליטין גדולים להנצל ממצודת הגאוה והגדלות ... וכת"ר הכניס בנו בזה, והוא עדיין רך בשנים ... וכל שכן אחים קטני האיכות ורבי הכמות אשר בכל עיר ועיר, המה אשר נקראו ראשי מנינים, ללמדם ספר הבינונים ... האמת והיושר כתבתי לאחי שיעמוד איש אחד בעזרו להקל מעליו איזה דבר, כוונתי היתה שיהי' האיש ההוא זקן ורגיל ומכיר ערכו, ושלא ידבר כי אם דברים פשוטים ... אהובי אחי נדרשתי לאשר לא שאלוני, כי האהבה מקלקלת השורה, ומהראוי שכת"ר יתן דעתו לכל אשר אמרתי}}
|מקור = ?
}}
כאשר הדפיס [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקנ"ט]] את [[ספר התניא]], בעת שהגיע הספר לרבי [[אברהם מקאליסק]], הוא חלק עליו בגיש שלו ב[[עבודת ה']], והוא שלח מכתב לכל עדת החסיים בו הוא משמיץ את [[ספר התניא]] ואומר שאין בו כל תועלת, [[אדמו"ר הזקן]] רצה להשיב לו תשובה, אולם בעקבות מאסרו הדבר התעכב. בשנת [[תק"ס]] שלח [[אדמו"ר הזקן]] מכתב לרבי [[אברהם מקאליסק]] בו הוא מסביר את גישתו, רבי [[אברהם מקאליסק]] חזר בו מן דברי הביקורת שלו ופרסם זאת.
על אף הפיוס, המחלוקת החלה המשיכה להתקיים, בשנת [[תקס"ג]] עורר ה[[שד"רים]] ב[[ארץ הקודש]] מחלוקת בשיטת החסידות, בעקבות כך בשנת [[תקס"ה]] התחלקו השד"רים, לבין שדריו של רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] לבין [[אדמו"ר הזקן]], שדריו של [[אדמו"ר הזקן]] כונו "אנשי חב"ד", והחל מאז החלה להתקיים [[חב"ד]] כחסידות עצמאית.
המחלוקת שפרצה לאחר הדפסת התניא בשנת תקנ"ז הלכה והסתעפה, ובמשך השנים היו מעורבים בה גדולי אדמו"רי החסידות באותה העת. אל רבי אברהם הצטרפו רבי [[ברוך ממז'יבוז']] ורבי [[אשר מסטולין]] ואילו רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] תמך באדמו"ר הזקן. גם רבי [[נחמן מברסלב]] ניסה להשכין שלום בין הצדדים בזמן ביקורו בארץ ישראל בשנת תקנ"ט. גם [[אדמו"ר הזקן]] ניסה לסיים את המחלוקת במסע שערך לגדולי האדמו"רים בשנת תק"ע אך השיחות לא יישבו את המחלוקת{{הערה|על המסע ראה [[יהושע מונדשיין]], '''מסע ברדיטשוב''', תש"ע. על פגישתו במהלך המסע את רבי נחמן ראה הרב [[יהושע מונדשיין]], '''[http://www.toratchabad.com/files/Gilion39Digital2.pdf פגישותיו של רבי נחמן מברסלב עם אדמו"ר הזקן]''', גליון [[מעיינותיך]], כ"ד טבת [[תשע"ד]] עמוד 11. {{PDF}}.}}.


===אדמו"ר האמצעי===
===אדמו"ר האמצעי===
====קבלת הנשיאות====
{{ערך מורחב|מסע ההכתרה (תקע"ג)}}
מיד לאחר פטירתו של [[אדמו"ר הזקן]] ב[[כ"ד טבת]] [[תקע"ג]] פנו החסידים ל[[אדמו"ר האמצעי]] שיתמנה ל[[רבי]].
[[אדמו"ר האמצעי]] הסכים אום אז פרץ ויכוח איפה הוא ישכון, לאחר שלושה חודשים של וויכוח בחר [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[ליובאוויטש]] כעיר מושבתו
במשך שלוש חדשים נדד אדמו"ר האמצעי בין קהילות החסידים עד שהגיע ב[[י"ח אלול]] [[תקע"ג]] ל[[ליובאוויטש]].{{הערה|מבוא ל"פוקח עוורים" עמודים 25 - 26}}
====חב"ד סטרשלה====
====חב"ד סטרשלה====
{{ערך מורחב|חב"ד סטרשלה}}
{{ערך מורחב|חב"ד סטרשלה}}
שורה 18: שורה 62:
חילוקי הדעות - שהובילו בהמשך לפרישתו של ר' [[אהרן מסטרשלה]] ולייסוד חסידות סטרשלה, החלו עוד לפני הסתלקותו של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|בעקבות מחלוקת זו עבר ר' אהרן מליאדי - עירו של [[אדמו"ר הזקן]] לאשווע, עיירת הולדתו (בית רבי, תולדות אדמו"ר הזקן פרק כו).}} הנושא העיקרי של המחלוקת היה סביב פרשנותו של ר' אהרן למאמרים של [[אדמו"ר הזקן]], ר' אהרן היה רגיל לחזור על המאמרים עם פירוש משלו ורבי [[יהודה לייב מינוביץ'|יהודה לייב]] התנגד לכך נחרצות, הוא סבר שצריך להביא את דברי הרבי כהוויתם ללא פרשנויות. בעקבות זאת החלו חילוקי דעות גם בין רבי אהרון ל[[אדמו"ר האמצעי]], שהיה עד אז חברו הטוב ולמד איתו בחברותא.
חילוקי הדעות - שהובילו בהמשך לפרישתו של ר' [[אהרן מסטרשלה]] ולייסוד חסידות סטרשלה, החלו עוד לפני הסתלקותו של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|בעקבות מחלוקת זו עבר ר' אהרן מליאדי - עירו של [[אדמו"ר הזקן]] לאשווע, עיירת הולדתו (בית רבי, תולדות אדמו"ר הזקן פרק כו).}} הנושא העיקרי של המחלוקת היה סביב פרשנותו של ר' אהרן למאמרים של [[אדמו"ר הזקן]], ר' אהרן היה רגיל לחזור על המאמרים עם פירוש משלו ורבי [[יהודה לייב מינוביץ'|יהודה לייב]] התנגד לכך נחרצות, הוא סבר שצריך להביא את דברי הרבי כהוויתם ללא פרשנויות. בעקבות זאת החלו חילוקי דעות גם בין רבי אהרון ל[[אדמו"ר האמצעי]], שהיה עד אז חברו הטוב ולמד איתו בחברותא.


====קנטוניסטים====
====השנים הראשונות לנשיאות====
בשנת [[תקפ"ז]] [[גזירת הקאנטוניסטים|גזר]] הצאר ניקולאי הראשון {{הערה|שבאותו העת עלה לשלטון}} על גיוס כפייה של נערים יהודים לצבא, ובצבא להטבילם לנצרות, רבים מנערים שנחטפו ירדו מהדת וביניהם היו גם חב"דניקים, [[אדמו"ר הצמח צדק]] פעל להצלתם ובין השאר לקירובם בחזרה ליהדות.  
בעת מסעו של [[אדמו"ר האמצעי]] ניסו המתנגדים לשלוח מרגלים שישכנעו את החסידים לא להתקשר ל[[אדמו"ר האמצעי]], גם אחרי שביתתו של [[אדמו"ר האמצעי]] הם ניסו אבל נכשלו, חסידיו של [[אדמו"ר האמצעי]] היא מאוד מקושרים אליו, עד שהוא היה שלוח אותם לעיירות רחוקות לגור בלי מניין והם היו מקיימים את הוראותיו.{{הערה|קונטרס לימוד החסידות עמ' 9-8}}.


כאשר ביקר אדמו"ר הצמח צדק ב[[פטרבורג]] ב[[ועידת הרבנים תר"ג|ועידת הרבנים]] שהתקיימה בשנת [[תר"ג]], ביקשו החיילים הקנטוניסטים ששהו במחנה הצבאי הסמוך לפטרבורג, שהצמח צדק יבוא לנאום בפניהם, והוא אכן הגיע באישור מפקדי הצבא, ונשא בפניהם דברי התעוררות.
באותו העת החלו החסידים להתרבות, בשנה הראשונה לנשיאות [[אדמו"ר האמצעי]] היו לו 15 אלף חסידים ובשנה השנייה כל פלך צ'רניגוב היה מלא בחסידי חב"ד, כמו כן [[אדמו"ר האמצעי]] הזהיר את חסידיו שלא לדבר עם המתנגדים, מה שהפחית את ההתנגדות לחסידות.{{הערה|קונטרס לימוד החסיות עמודים 8-9}}
 
נאומו הותיר רושם עמוק על החיילים, והם ביקשו מספר פעמים נוספות שיגיע לנאום בפניהם. דבר זה גרם שהממשל הרוסי ירחיק את הצמח צדק מפטרבורג, על מנת למנוע את המשך השפעתו על החיילים{{הערה|נאומיו של הצמח צדק בפני החיילים הותירו רושם לאורך זמן, וכאשר הצאר הרוסי ביקר במחנה והורה לחיילים להמיר את דתם, הם מסרו את נפשם וקפצו למים ב[[מסירות נפש]] על מנת שלא להמיר את דתם.}}.


===אדמו"ר הצמח צדק===
===אדמו"ר הצמח צדק===
====התפצלות חסידות חב"ד תרכ"ו====
{{ערך מורחב|קבלת הנשיאות של אדמו"ר הצמח צדק}}
{{ערך מורחב|התפצלות חסידות חב"ד תרכ"ו}}
התפצלות חסידות חב"ד תרכ"ו הוא מהלך בו התפצלה [[חסידות חב"ד]] לאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]]. הפיצול הביא להקמה של שלוש חצרות חדשות בנוסף על [[חב"ד ליובאוויטש]]: [[חב"ד קאפוסט]], [[חב"ד ניעז'ין]] ו[[חב"ד ליאדי]]. מקימי החצרות השונים היו שלושה מבני הצמח צדק, אחיו של הרבי המהר"ש. שהם [[המהרי"ל מקאפוסט]], רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסאהן]], רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסאהן]]. ממשיך דרכו של הצמח צדק ב[[ליובאוויטש]] היה [[הרבי המהר"ש]].


במהלך השנים חזרו רוב חסידי החצרות הללו לחצר חב"ד ליובאוויטש. הפיצול נגמר בשנת [[תרפ"ג]] לאחר שאחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]], רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] נפטר ולא השאיר אחריו יורשים. לאחר פטירתו חזרו רבים מחסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[הרבי הריי"צ]]. אך חלק קטן עזבו את חב"ד או את דרך החסידות.
===אדמו"ר המהר"ש===
{{ערך מורחב|משתמש:שמואל חיים/קבלת הנשיאות של אדמו"ר המהר"ש}}


===אדמו"ר המהר"ש===
===אדמו"ר הרש"ב===
====חורבן ליובאוויטש====
====חורבן ליובאוויטש====
{{ערך מורחב|חורבן ליובאוויטש}}
{{ערך מורחב|חורבן ליובאוויטש}}


===אדמו"ר הרש"ב===
====קבלת הנשיאות====
====ירידה מהדת====
ל[[ראש השנה]] [[תרנ"ג]] הגיעו מאות חסידים, ואז בפעם הראשונה החל [[אדמו"ר הרש"ב]] ךהגיד מאמר  חסידות "אאבוהו כו' אמרו לפני כו'", [[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא שזו הפעם הראשונה שראה את החסיר רבי לייב הופמן חוזר חסידות, ב[[י"D תשרי]] [[תרנ"ג]] היה יום היארצייט העשירי של [[אדמו"ר המהר"ש]] והפעם הראשונה שהחסידים התעודדו מחדש.
החל מזמנו של [[אדמו"ר הרש"ב]] החל התעוררות גדולה של [[עלייה לארץ ישראל]], אולם ברם, הרבה מן העולים ירדו מן הדת. עוד בזמן [[אדמו"ר המהר"ש]] כאשר הציעו אנשי ביל"ו{{הערה|ר"ת "בית יעקב לכו ונלכה"}} לאדמוהמהר"ש לעלות לארץ,ענה להם אדמו"ר המהר"ש שאם הם היו מקימים את ההמשך של הפסוק שאליו הר"ת שלו "באור ה'" אזי הוא יעלה לארץ ישראל עם מאה אלף חסידיו.
 
בעקבות כך התנגד [[אדמו"ר הרש"ב]] רבות ל[[ציונות]] ואף פרש מ[[אגודת ישראל]] בעקבות התקרבותה ל[[ציונות]].


רבים מחסידי חב"ד שעלו לארץ ירדו מחבוחלקם מדת, חלקם אף היו מצאצאי [[בית רבי]] כדוגמת פרופסור [[פישל שניאורסון]], [[אברהם שלונסקי]] , [[לוי יצחק שניאורסון (ניל"י)|לוי יצחק שניאורסון]]{{הערה|מראשי ניל"י}}, [[פנחס שניאורסון]]{{הערה|מחלוצי העלייה השנייה}} ועוד.{{הערה|חלקם התקרבו בחזרה לחב"ד מאוחר יותר}}.
בשנת [[תרנ"ד]] התחיל [[אדמו"ר הרש"ב]] לקבוע את מקומו במקום אביו, ולקבל את הנשיאות בכל הפרטים כולל [[יחידות]].


לאחר פטירת [[אדמו"ר הרש"ב]] החלה המהפכה הקומוניסטית שראשי המהפכה היו יהודים, בעקבות כך החלו היהודים להיטמע בקרב הקומוניסטים, ורבים מחסידי חב"ד עזבו את הדת. עוצריו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בעת מאסרו ,נחמסון ולולב היו צאצאים למשפחת חסידי חב"ד שירדו מן הדת בעקבות הקומוניזם.
====השנים הראשונות לנשיאות===
 
====המלאכים====
{{ערך מורחב|המלאכים}}
בשנת [[תרס"א]] הביא ר' [[מנחם מניש מונסזון]] את הרב [[חיים אברהם דובער לוין|אברהם לוין]] שילמד את בנו, יהודה לייב. [[אדמו"ר הריי"צ]] שהיה אז כבן עשרים וניהל את [[ישיבת תומכי תמימים]] היה משוחח עם הרב לוין והוא אף סיפר על ידידות זו לאביו, [[אדמו"ר הרש"ב]] ששהה באותה תקופה במעיינות הרפואה בוואריסהאפן. [[אדמו"ר הרש"ב]] השיב לבנו שלא כדאי להרבות יותר מידי ב[[דיבור]] ושלא יתבטל מ[[לימוד תורה]] בעקבות כך.
 
ב[[חודש כסלו]] שנת [[תרס"ב]] ארגן אדמו"ר הריי"צ, בהוראת אביו, [[התוועדות]] לכבוד [[י"ט בכסלו]] שהכניסה חיות והתלהבות ב[[ליובאוויטש]]. ההתלהבות זו לא מצא חן בעיני הרב לוין והוא סיפר זאת לאדמו"ר הרש"ב. [[אדמו"ר הרש"ב]] לא קיבל את דבריו, אז החליט לעזוב את ליובאוויטש ונסע ל[[ארצות הברית]].
 
בהגיעו ל[[ארצות הברית]] התהלך בחוצות בלבוש חרדי, שהיה דבר לא מקובל באותם זמנים, ובשל כך והדרת תואר פניו כונה "המלאך". תלמידיו וחסידיו נקראו על שמו "המלאכים". בהיותו באמריקה התחילו להתקבץ סביבו תלמידים מ[[ישיבת "תורה ודעת"]] ומישיבת "ר' חיים ברלין". לאחר זמן פתחו תלמידיו ישיבה בשם "נתיבות עולם".


===אדמו"ר הריי"צ===
===אדמו"ר הריי"צ===
שורה 86: שורה 116:
|'''{{שורה אחת|[[חב"ד ליובאוויטש]]}}''' {{שורה אחת|הענף המרכזי}} || ממשיכו של הצמח צדק בליובאוויטש - [[אדמו"ר המהר"ש]] ([[תרכ"ו]] - [[תרמ"ג]]) || {{*}}בנו: רבי שלום דובער שניאורסון - [[אדמו"ר הרש"ב]] ([[תרמ"ג]] - [[תר"פ]]) || {{טקסט מוקטן|התקיימה לאורך כל תקופת הפיצול}} || בשנת [[תרפ"ג]] - שלוש שנים לאחר תחילת נשיאות [[אדמו"ר הריי"צ|הרבי הריי"צ]], הסתיימה תקופת ההפיצול. רוב החסידים מהענפים המקבילים חזרו לליובאוויטש.
|'''{{שורה אחת|[[חב"ד ליובאוויטש]]}}''' {{שורה אחת|הענף המרכזי}} || ממשיכו של הצמח צדק בליובאוויטש - [[אדמו"ר המהר"ש]] ([[תרכ"ו]] - [[תרמ"ג]]) || {{*}}בנו: רבי שלום דובער שניאורסון - [[אדמו"ר הרש"ב]] ([[תרמ"ג]] - [[תר"פ]]) || {{טקסט מוקטן|התקיימה לאורך כל תקופת הפיצול}} || בשנת [[תרפ"ג]] - שלוש שנים לאחר תחילת נשיאות [[אדמו"ר הריי"צ|הרבי הריי"צ]], הסתיימה תקופת ההפיצול. רוב החסידים מהענפים המקבילים חזרו לליובאוויטש.
|}
|}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
<references group="hebrew"/>