משתמש:חבר/חיילים אלמונים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(7 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:
|כותרת=חַיָּלִים אַלְמוֹנִים {{טקסט מוקטן|בגרסת הרב גרליצקי}}
|כותרת=חַיָּלִים אַלְמוֹנִים {{טקסט מוקטן|בגרסת הרב גרליצקי}}
|תוכן=
|תוכן=
<poem>
חַיָּלִים אַלְמוֹנִים הִנְנוּ, בְּלִי מַדִּים,
חַיָּלִים אַלְמוֹנִים הִנְנוּ, בְּלִי מַדִּים,
וּסְבִיבֵנוּ אֵימָה וְצַלְמָוֶת.
וּסְבִיבֵנוּ אֵימָה וְצַלְמָוֶת.
שורה 52: שורה 51:
בֶּעָרִים, בַּכְּפָרִים אֶת דִּגְלֵנוּ נָרִים,
בֶּעָרִים, בַּכְּפָרִים אֶת דִּגְלֵנוּ נָרִים,
וְעָלָיו: עֲבוֹדָה פְּנִימִית וְהִתְקַשְּׁרוּת!
וְעָלָיו: עֲבוֹדָה פְּנִימִית וְהִתְקַשְּׁרוּת!
</poem>
}}
}}
'''חיילים אלמונים''' הוא שיר שנכתב על ידי אברהם שטרן (יאיר) הי"ד, מייסד ומפקד מחתרת הלח"י{{הערה|מחתרת יהודית שפעלה נגד המנדט הבריטי בארץ ישראל}} שמילותיו נכתבו בשנת [[תרצ"ב]]. את השיר הלחינו הוא ורעייתו, רוני.  
'''חיילים אלמונים''' הוא שיר שנכתב על ידי אברהם שטרן (יאיר) הי"ד, מייסד ומפקד מחתרת הלח"י{{הערה|מחתרת יהודית שפעלה נגד המנדט הבריטי בארץ ישראל}} שמילותיו נכתבו בשנת [[תרצ"ב]]. את השיר הלחינו הוא ורעייתו, רוני.  
שורה 63: שורה 61:


== בחסידות חב"ד ==
== בחסידות חב"ד ==
[[קובץ:נטע גרליצקי.jpg|ימין|200px|ממוזער|הרב גרליצקי]]


הרב [[נטע זאב גערליצקי]], משפיע בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] נחשף לשיר, ולמדו בהתוועדות.  
הרב [[נטע זאב גערליצקי]], משפיע בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] נחשף לשיר, ולמדו בהתוועדות.  
שורה 69: שורה 66:
הרב גערליצקי לימד את השיר במספר שינויים הכרחיים כדי להתאים אותו למלחמת חסידי חב"ד למען רבם תוך עבודה וחיזוק ההתקשרות.  
הרב גערליצקי לימד את השיר במספר שינויים הכרחיים כדי להתאים אותו למלחמת חסידי חב"ד למען רבם תוך עבודה וחיזוק ההתקשרות.  


הניגון סחף את הבחורים הן בלוד והן ברחבי הארץ. הקלטה של הניגון כפי שהושר על ידי א' התמימים שהשתתפו בהתוועדות כשקטע מתוך ההתוועדות משולב בהקלטה זכתה לפרסום רב{{הערה|היו משפיעים שביקרו את השימוש בניגון, עקב מקורו, אך הרב גערליצקי היטיב לבאר את העניין}}.
הניגון סחף את הבחורים הן בלוד והן ברחבי הארץ. הקלטה של הניגון כפי שהושר{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1jSuCBY7be_zTti4dBMOaSykD8EjedJiH/view?usp=drivesdk ההקלטה המדוברת]}} על ידי א' התמימים שהשתתפו בהתוועדות כשקטע מתוך ההתוועדות משולב בהקלטה זכתה לפרסום רב{{הערה|היו משפיעים שביקרו את השימוש בניגון, עקב מקורו, אך הרב גערליצקי היטיב לבאר את העניין}}. ואף נכתב ע'י אחד החסידים מילים שונות לגמרי למנגינה '''המתאימות יותר להשקפת דרכי החסידות''' אך ברוח ובהשראת המילים המקוריות{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1kh0T8fX9xxXaFdE1y4aA9WN5EGNRWG1q/view?usp=drivesdk המילים שנכתבו על המנגינה בהשראת המקור]}}


יצויין גם שבעת הכנסת ספר תורה לבית הכנסת עולי הגרדום בירושלים, ציין השר לשעבר יאיר שמיר, בנו של ראש הממשלה לשעבר [[יצחק שמיר]] שהיה לוחם לח"י בעצמו, ששלוחי הרבי וחסידי חב"ד הם חיילים. שעניין מלחמתם מתבטא גם הוא בהמנון הלח"י, שמדבר, לדבריו, הן על מלחמה גשמית למען עם ישראל, כמו מלחמתם של לוחמי הלח"י והן על מלחמה רוחנית, כמו מלחמתם של החסידים והשלוחים.
יצויין גם שבעת הכנסת ספר תורה לבית הכנסת עולי הגרדום בירושלים, ציין השר לשעבר יאיר שמיר, בנו של ראש הממשלה לשעבר [[יצחק שמיר]] שהיה לוחם לח"י בעצמו, ששלוחי הרבי וחסידי חב"ד הם חיילים. שעניין מלחמתם מתבטא גם הוא בהמנון הלח"י, שמדבר, לדבריו, הן על מלחמה גשמית למען עם ישראל, כמו מלחמתם של לוחמי הלח"י והן על מלחמה רוחנית, כמו מלחמתם של החסידים והשלוחים.
שורה 76: שורה 73:


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קובץ:נטע גרליצקי.jpg|ימין|300px|ממוזער|הרב גרליצקי]]
[[קטגוריה:ערכים במרחב האישי]]

גרסה אחרונה מ־19:14, 24 במאי 2021

חַיָּלִים אַלְמוֹנִים בגרסת הרב גרליצקי

חַיָּלִים אַלְמוֹנִים הִנְנוּ, בְּלִי מַדִּים, וּסְבִיבֵנוּ אֵימָה וְצַלְמָוֶת. כֻּלָּנוּ גֻיַּסְנוּ לְכָל הַחַיִּים: מִשּׁוּרָה מְשַׁחְרֵר רַק הַמָּוֶת.

בְּיָמִים אֲדֻמִים שֶׁל פְּרָעוֹת וְדָמִים, בַּלֵּילוֹת הַשְׁחוֹרִים שֶׁל יֵאוּשׁ, בֶּעָרִים, בַּכְּפָרִים אֶת דִּגְלֵנוּ נָרִים, וְעָלָיו: עֲבוֹדָה וְהִתְקַשְּׁרוּת!

לֹא גֻיַּסְנוֹ בַּשּׁוֹט כַּהֲמוֹן עֲבָדִים, כְּדֵי לִשְׁפֹּךְ בַּנֵּכָר אֶת דָּמֵנוּ. רְצוֹנֵנוּ: לִהְיוֹת לְעוֹלָם בְּנֵי-חוֹרִין! חֲלוֹמֵנוּ: לִחְיוֹת בְּעַד רַבֵּינוּ!

בְּיָמִים אֲדֻמִים שֶׁל פְּרָעוֹת וְדָמִים, בַּלֵּילוֹת הַשְׁחוֹרִים שֶׁל יֵאוּשׁ, בֶּעָרִים, בַּכְּפָרִים אֶת דִּגְלֵנוּ נָרִים, וְעָלָיו: עֲבוֹדָה וְהִתְקַשְּׁרוּת!

וּמִכָּל עֲבָרִים רִבֲבוֹת מִכְשׁוֹלִים שָׂם גּוֹרָל אַכְזָרִי עַל דַּרְכְּנוּ; אַךְ אֹויְבִים, מְרַגְּלִים וּבָתֵּי-אֲסוּרִים לֹא יוּכְלוּ לַעֲצֹר בַּעֲדֵנוּ.

בְּיָמִים אֲדֻמִים שֶׁל פְּרָעוֹת וְדָמִים, בַּלֵּילוֹת הַשְׁחוֹרִים שֶׁל יֵאוּשׁ, בֶּעָרִים, בַּכְּפָרִים אֶת דִּגְלֵנוּ נָרִים, וְעָלָיו: עֲבוֹדָה פְּנִימִית וְהִתְקַשְּׁרוּת!

וְאִם אֲנַחְנוּ נִפֹּל בָּרְחוֹבוֹת, בַּבָּתִּים, יקַבְּרוּנוּ בַּלַּיְלָה בַּלָּאט, בִּמְקוֹמֵנוּ יָבוֹאוּ אַלְפֵי אֲחֵרִים לְהָגֵן וְלִשְׁמֹר עֲדֵי עַד.

בְּיָמִים אֲדֻמִים שֶׁל פְּרָעוֹת וְדָמִים, בַּלֵּילוֹת הַשְׁחוֹרִים שֶׁל יֵאוּשׁ, בֶּעָרִים, בַּכְּפָרִים אֶת דִּגְלֵנוּ נָרִים, וְעָלָיו: עֲבוֹדָה וְהִתְקַשְּׁרוּת!

בְּדִמְעַת-אִמָּהוֹת שַׁכֻּלּוֹת מִבָּנִים, וּבְדַם תִּינוֹקוֹת טְהוֹרִים, כְּמוֹ בְמֶלֶט נַדְבִּיק הַגּוּפוֹת-לִלְבֵנִים וּבִנְיַן רַבֵּינוּ נָקִים!

בְּיָמִים אֲדֻמִים שֶׁל פְּרָעוֹת וְדָמִים, בַּלֵּילוֹת הַשְׁחוֹרִים שֶׁל יֵאוּשׁ, בֶּעָרִים, בַּכְּפָרִים אֶת דִּגְלֵנוּ נָרִים, וְעָלָיו: עֲבוֹדָה פְּנִימִית וְהִתְקַשְּׁרוּת!

חיילים אלמונים הוא שיר שנכתב על ידי אברהם שטרן (יאיר) הי"ד, מייסד ומפקד מחתרת הלח"י[1] שמילותיו נכתבו בשנת תרצ"ב. את השיר הלחינו הוא ורעייתו, רוני.

בשיר באה לידי ביטוי נכונות ההקרבה הבלתי מתפשרת למען האומה וחרותה.

השיר היה להמנונה של תנועת האצ"ל[2] עד שנת ת"ש, אז פרשה ממנו הלח"י והשיר היה להמנונה.

המילים "מִשּׁוּרָה מְשַׁחְרֵר רַק הַמָּוֶת" חקוקות על מצבתו של שטרן.

בחסידות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב נטע זאב גערליצקי, משפיע בישיבת תומכי תמימים לוד נחשף לשיר, ולמדו בהתוועדות.

הרב גערליצקי לימד את השיר במספר שינויים הכרחיים כדי להתאים אותו למלחמת חסידי חב"ד למען רבם תוך עבודה וחיזוק ההתקשרות.

הניגון סחף את הבחורים הן בלוד והן ברחבי הארץ. הקלטה של הניגון כפי שהושר[3] על ידי א' התמימים שהשתתפו בהתוועדות כשקטע מתוך ההתוועדות משולב בהקלטה זכתה לפרסום רב[4]. ואף נכתב ע'י אחד החסידים מילים שונות לגמרי למנגינה המתאימות יותר להשקפת דרכי החסידות אך ברוח ובהשראת המילים המקוריות[5]

יצויין גם שבעת הכנסת ספר תורה לבית הכנסת עולי הגרדום בירושלים, ציין השר לשעבר יאיר שמיר, בנו של ראש הממשלה לשעבר יצחק שמיר שהיה לוחם לח"י בעצמו, ששלוחי הרבי וחסידי חב"ד הם חיילים. שעניין מלחמתם מתבטא גם הוא בהמנון הלח"י, שמדבר, לדבריו, הן על מלחמה גשמית למען עם ישראל, כמו מלחמתם של לוחמי הלח"י והן על מלחמה רוחנית, כמו מלחמתם של החסידים והשלוחים.

באותה הכנסת ספר תורה, שאורגנה על ידי הרב עמי פייקובסקי שהוריו גם הם היו לוחמי לח"י, הושר השיר על ידי הזמר שולי רנד וכלל המשתתפים, ביניהם מזכירו של הרבי הרב יהודה לייב גרונר נעמדו, הרב גרונר ציין בנאומו אשר הרבי הריי"צ אמר על אנשי הלח"י "תחזקנה ידיהם"![6].

הערות שוליים

  1. מחתרת יהודית שפעלה נגד המנדט הבריטי בארץ ישראל
  2. אף היא מחתרת שפעלה נגד הבריטים בארץ
  3. ההקלטה המדוברת
  4. היו משפיעים שביקרו את השימוש בניגון, עקב מקורו, אך הרב גערליצקי היטיב לבאר את העניין
  5. המילים שנכתבו על המנגינה בהשראת המקור
  6. דברי השר שמיר בראיון ל
הרב גרליצקי