משתמש:הנחה/נושאים שונים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (קטגוריה)
 
(15 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 10: שורה 10:
*היות והוא מחיוב המציאות, ולכן מציאותו היא בבחינת [[מציאות בלתי מציאות נמצא]] ולכן הוא באין ערוך לכל מציאות שהיא שהם בסוג מציאות אחרת ושונה בתכלית.{{מקור|ספר המאמרים תרנ"ט צאינה וראינה הא' בתחילתו, מאמר שבועות עטר"ת ועוד.}}
*היות והוא מחיוב המציאות, ולכן מציאותו היא בבחינת [[מציאות בלתי מציאות נמצא]] ולכן הוא באין ערוך לכל מציאות שהיא שהם בסוג מציאות אחרת ושונה בתכלית.{{מקור|ספר המאמרים תרנ"ט צאינה וראינה הא' בתחילתו, מאמר שבועות עטר"ת ועוד.}}
*
*
 
{{הערות שוליים}}
=היולי=
=בי"ע=
;הגדרה
אם כי באופן רגיל מתייחסים עולמות ושלבים אלו לשלה שלבים ביצירת היש הנברא, ישנם שלה שלבים אלו הן בנוגע להמשכת ספירות דאצילות וזו עניינם של בי"ע דכללות, וכן הם קיימים בבריאת היש הגשמי כמבואר בראשונים שהוא בתהליך של בריאה (היולי) יצירה ועשיה.
'''היולי''' הוא כינוי לכל מציאות דבר כפי שהוא במציאותו הבסיסית והראשונית מופשט מכל ציור ואיזשהו הגדרה. בהתייחסות להמשכה של [[כח ופועל]] כח היולי הוא הכח כפי שהוא כלול בשרשו ומקורו בדרגת התכללות הנעלית והנעלמה ביותר.
=נושאים באחדות ה'=
;מאפיינים
==אינו מורכב==
*כלול
לפי הרמב"ם (פ"ג מהלכות יסודי התורה) מצוות האחדות היא להאמין שאינו מורכב. אולם לפי ראשונים ותורת החסידות היא בגדר מצוות אמונה.
*פשוט
==יחו"ע==
*אינו מציאות
==יחו"ת==
;דוגמאות
==אחדות מלמעלה למטה ומלמטה למעלה==
*עשר ספירות הגנוזות
תרס"ג, תורת שלום ע"ב - שבועות עד.
*עקודים
==אחדות מלמטה וכו' (ב)==
*כתר
==התגלות בחי' שם אלוקים בעצמותו
*חכמה דאצילות (ספרי המגיד)
==דעת עליו ותחתון==
*עולם הבריאה
==כולא קמיה כלא חשיב==
*חומר היולי
==אפס בלתך==
;משלים
==אין זולתך==
*כוחות הכלולים בנפש
{{הערות שוליים}}
*כח השכל
[[קטגוריה:ערכים במרחב האישי]]
*כח התנועה
*כח הצומח
 
==מ"מ==
*רמב"ן בראשית
*רנ"ט צאינה וראינה
*עטר"ת שבעות המאמר הג' (ושם במאמר כמדומה לחג הפסח)
*בהר בחוקותי נ"א בהערות.

גרסה אחרונה מ־19:04, 23 במאי 2021

עצמות[עריכה | עריכת קוד מקור]

שייכותו להתהוות העולמות[עריכה | עריכת קוד מקור]

התהוות היש דבי"ע היא רק בכח העצמות ש"הוא לבדו בכחו ויכולתו להוות יש מאין ואפס המוחלט"[1] אלא שכח זה אינו מהווה ישיר מן העצמות אלא באמצעות אור אין סוף שאור מעין המאור ועל ידי ספירת המלכות.

העצמות עצמו אם כי עליו נאמר "כי ממך הכל"[דרוש מקור] הוא עצמו למעלה לגמרי מגדר מקור ושורש אפילו באופן הכי דק לבריאה ולהתהוות, ושורש הראשון לכל העולמות הוא מאור אין סוף שהוא הארה בלבד ממנו ואין ערוך אליו כלל.

בהכרח לכך שהוא מופשט מכל גדר הבריאה אפי באופן הכי דק ישנם בחסידות כמה ביאורים:

הערות שוליים

  1. תניא - אגרת הקודש סימן כ.

בי"ע[עריכה | עריכת קוד מקור]

אם כי באופן רגיל מתייחסים עולמות ושלבים אלו לשלה שלבים ביצירת היש הנברא, ישנם שלה שלבים אלו הן בנוגע להמשכת ספירות דאצילות וזו עניינם של בי"ע דכללות, וכן הם קיימים בבריאת היש הגשמי כמבואר בראשונים שהוא בתהליך של בריאה (היולי) יצירה ועשיה.

נושאים באחדות ה'[עריכה | עריכת קוד מקור]

אינו מורכב[עריכה | עריכת קוד מקור]

לפי הרמב"ם (פ"ג מהלכות יסודי התורה) מצוות האחדות היא להאמין שאינו מורכב. אולם לפי ראשונים ותורת החסידות היא בגדר מצוות אמונה.

יחו"ע[עריכה | עריכת קוד מקור]

יחו"ת[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחדות מלמעלה למטה ומלמטה למעלה[עריכה | עריכת קוד מקור]

תרס"ג, תורת שלום ע"ב - שבועות עד.

אחדות מלמטה וכו' (ב)[עריכה | עריכת קוד מקור]

==התגלות בחי' שם אלוקים בעצמותו

דעת עליו ותחתון[עריכה | עריכת קוד מקור]

כולא קמיה כלא חשיב[עריכה | עריכת קוד מקור]

אפס בלתך[עריכה | עריכת קוד מקור]

אין זולתך[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים