שינויים

בין ה[[תנאים]] קיימת מחלוקת בקביעות תאריכי החודשים והמאורעות באותה השנה. במחלוקתם יש התייחסות לכל המאורעות באותה התקופה יציאת מצרים, מתן תורה, חנוכת המשכן בשנה שלאחר מכן, ועוד. ואף ישנם השלכות הלכתיות ממחלוקתם זה.

עם זאת מובהר בגמרא כי בנודע לתאריך הגעתם למדבר סיני, תאריכי הציוויים של ה' למשה וממנו לעם והיום בשבוע בו ניתנה דעת כולם זהה:

*למחרת ב'''ב' לחודש סיון'''{{הערה|מכילתא על הפסוק. תלמוד בבלי מסכת שבת פח ע"א.}} (לרבנן יום שלישי לרבי יוסי יום שני) בהשכמה{{הערה|שם=שבת פו}}{{הערה|רש"י על הפסוק (שמות יט ג).}} עלה משה להר ("וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹקים..") ונאמרה לו הפרשת "..וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים .." אותה חזר ואמר לבני ישראל בירידתו (וַיָּבֹא מֹשֶׁה..וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם ..וַיַּעֲנוּ..) באותו היום לערב.{{הערה|רש"י שבת פז עמוד א, ד"ה בתלתא.}}

*למחרת ביום '''ג' לחודש סיון''' (לרבנן יום רביעי לרבי יוסי יום שלישי) עלה שוב משה בהשכמה והשיב להקב"ה את דברי העם (וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה') ונאמר לו מצוות הגבלה (וְהִגְבַּלְתָּ ..כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת...{{הערה|פסוק זה נאמר למשה לפני הפסוק שלפניו (וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם) שנאמר רק למחרת ברביעי לחודש ראה שבת פח ע"א וברש"י שבת פז ע"א ד"ה תלתא.}}) אותה מסר לעם באותו היום.

מחלוקתם זו של רבנן ורבי יוסי גוררת עמה מחלוקת בפרטי המאורעות שהתרחשו לקראת מעמד הר סיני. היות ולפי רבנן מעמד הר סיני היה ביום השלישי מהפרישה של בני ישראל. אולם לרבי יוסי היות ולדעתו פרשו ביום רביעי היה המעמד ביום הרביעי לפרישה, בעוד הפסוק מציין שהיה זה ביום השלישי. ההסבר לכך נימק רבי יוסי "יום אחד הוסיף משה מדעתו" ואילו הקב"ה אכן אמר ביום השלישי אלא שמשה שינה והוסיף ואמר שלשה ימים שיהיו שלשה ימים מלאים - לילה ויום.{{הערה|שבת פ"ז ע"א וראה רש"י שם ד"ה הא אמרן.}}

*ההשלכות לפליטת זרע.

*בחירת ההר

*גדירתו

==בראי החסידות==

{{הערות שוליים}}