שינויים

|תוכן=וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹקים וַיִּקְרָא אֵלָיו ה' מִן הָהָר לֵאמֹר כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי. וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ. וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי הָעָם וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר צִוָּהוּ ה'. וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה'. וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה'.|מקור= ספר שמות יט ג-חט.

===הכנות למעמדמאורעות השבוע===בין ה[[תנאים]] קיימת מחלוקת בקביעות תאריכי החודשים והמאורעות באותה השנה. במחלוקתם יש התייחסות לכל המאורעות באותה התקופה יציאת מצרים, מתן תורה, חנוכת המשכן בשנה שלאחר מכן, ועוד. ואף ישנם השלכות הלכתיות ממחלוקתם זה. ועיקר המחלוקת בנוגע למתן תורה הוא כי לדברי רבנן ראש חודש סיון היה ביום שני בשבוע לעומת רבי יוסי שטוען כי היה זה ביום ראשון בשבוע.עם זאת מובהר בגמרא כי בנודע לתאריך הגעתם למדבר סיני, תאריכי הציוויים של ה' למשה וממנו לעם והיום בשבוע בו ניתנה דעת כולם זהה:*הגעת בני ישראל למדבר סיני{{הערה|1=ישנם הסוברים כי הגיעו בשני שלבים תחילה למדבר סיני ואח"כ מיקמו עצמם נגד ההר([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19168&st=&pgnum=146&hilite= רלב"ג על החומש]), ויש מוסיפים כי היה זה בשני ימים בא' בחודש ולמחרתו (רבינו בחיי, שמות יט, א-ב).}} התרחשה ב'''א' לחודש סיוון'''{{הערה|דברי רבא (שבת פו:) "כתיב הכא "ביום '''הזה''' באו מדבר סיני וכתיב התם החדש '''הזה''' לכם ראש חדשים מה להלן ראש חודש אף כאן ראש חודש".}} (לרבנן יום שני לרבי יוסי יום ראשון) באותו היום נחו מהדרך, ולא אמר להם דבר משום חולשתם מהדרך.{{הערה|שם=שבת פו|תלמוד בבלי מסכת שבת פו ע"ב, (וראה לקוטי שיחות חלק כ"ח עמוד 7 הערה 2 שכנראה יש שאינם גורסים זאת).}}*למחרת ב'''ב' לחודש סיון'''{{הערה|מכילתא על הפסוק. תלמוד בבלי מסכת שבת פח ע"א.}} (לרבנן יום שלישי לרבי יוסי יום שני) בהשכמה{{הערה|שם=שבת פו}}{{הערה|רש"י על הפסוק (שמות יט ג).}} עלה משה להר ("וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹקים..") ונאמרה לו הפרשת "..וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים .." אותה חזר ואמר לבני ישראל בירידתו (וַיָּבֹא מֹשֶׁה..וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם ..וַיַּעֲנוּ..) באותו היום לערב.{{הערה|רש"י שבת פז עמוד א, ד"ה בתלתא.}}*למחרת ביום '''ג' לחודש סיון''' (לרבנן יום רביעי לרבי יוסי יום שלישי) עלה שוב משה בהשכמה והשיב להקב"ה את דברי העם (וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה') ונאמר לו מצוות הגבלה (וְהִגְבַּלְתָּ ..כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת...{{הערה|פסוק זה נאמר למשה לפני הפסוק שלפניו (וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם) שנאמר רק למחרת ברביעי לחודש ראה שבת פח ע"א וברש"י שבת פז ע"א ד"ה תלתא.}}) אותה מסר לעם באותו היום.*למחרת ביום ה'''ד' לחודש סיון''' (לרבנן יום חמישי לרבי יוסי יום רביעי)מסר משה שבני ישראל קבלו עליהם מצוות הגבלה{{הערה|רש"י שבת פ"ז ע"א שלזה כוונת הפסוק (שמות יט, ט): "וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה'" שכתוב קודם הציווי.}} וקיבל מהקב"ה מצוות פרישה (וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם) ומיד באותו היום ירד והפרישם מנשותיהם ( וַיֵּרֶד מֹשֶׁה.. וַיְקַדֵּשׁ אֶת הָעָם וַיְכַבְּסוּ שִׂמְלֹתָם...אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה)*כעבור ימים אחדים (לרבנן שלשה ימים (כולל) לרבי יוסי ארבעה ימים (כולל)) ביום השבת (לרבנן '''ו' בסיון''' לרבי יוסי '''ז' בסיון''') הגיע מועד קבלת התורה (וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי...). מועד זה אם כי כדברי [[רבא]]{{הערה|שם=שבת פו}}: "דכולי עלמא בשבת ניתנה תורה לישראל" {{הערה|למדים זאת ב[[גזירה שווה]]: "כתיב הכא '''זכור''' את יום השבת לקדשו וכתיב התם: ויאמר משה אל העם '''זכור''' את היום הזה מה להלן בעצומו של יום אף כאן בעצומו של יום (ראה רש"י).}} מחלוקתם מתפשטת לכל אותה התקופה, המשמעות הפשוטה בגמרא היא כי הן לרבנן והן לרבי יוסי יום יציאת מצרים - ט"ו בניסן חל באותה השנה ביום חמישי בשבוע. אלא שלרבנן מלבד חוש ניסן גם חודש אייר באותה השנה היה חודש מלא (בניגוד לסדר הקבוע בחודשי לוח השנה שאחד מלא (30 יום) והבא אחריו חסר (29 יום)) כך שא' באייר היה באותה השנה ביום ראשון וא' בסיוון ביום שני. רבי יוסי טוען לעומתם שסדרי החודשים לא השתנו וחודש אייר היה חודש חסר.אולם שיטה נוספת ישנה, והיא שיטת ה[[סדר עולם]] שחודש אייר היה אכן חסר כדברי רבי יוסי אולם השינוי נעוץ ביום יציאת מצרים שלא הייתה ביום חמישי אלא ביום שישי, ולכן מעמד הר סיני וקבלת התורה הייתה ביום השישי לחודש סיוון כדעת רבנן. (דרך אגב - לשיטה זו לא חל י בניסן בשבת וחולקת על הפרשנות בשמו של [[שבת הגדול]].) {{לוח שנת ב'תמ"ח}} מחלוקתם זו של רבנן ורבי יוסי גוררת עמה מחלוקת בפרטי המאורעות שהתרחשו לקראת מעמד הר סיני. היות ולפי רבנן מעמד הר סיני היה ביום השלישי מהפרישה של בני ישראל. אולם לרבי יוסי היות ולדעתו פרשו ביום רביעי היה המעמד ביום הרביעי לפרישה, בעוד הפסוק מציין שהיה זה ביום השלישי. ההסבר לכך נימק רבי יוסי "יום אחד הוסיף משה מדעתו" ואילו הקב"ה אכן אמר ביום השלישי אלא שמשה שינה והוסיף ואמר שלשה ימים שיהיו שלשה ימים מלאים - לילה ויום.{{הערה|שבת פ"ז ע"א וראה רש"י שם ד"ה הא אמרן.}}  *יש להוסיף בדיון בדעת רבנן עפ"י דעת הרמב"ן והר"ן בשבת שם, שלמסקנה קיימ"ל כר' יוסי וכן כתב בדברי נחמיה בהשלמות לסי' תקפ"א, בלקו"ש בכ"מ שבאמת קיימ"ל כרבנן ולא חזרו בהם וכדמוכך בשו"ע תר"ל בנוגע לשבת הגדול וכו' וכו'. *ההשלכות לפליטת זרע. 

*שני כתרים. *נתרפאו החולים // מקורות:תנחומא ישן יתרו יב (תו"ש ע' מט) ,מכילתא מסכתא דבחודש (תו"ש ע'עד)