שינויים

{{דמות|שם= שמואל אליעזר הלוי איידלס|תאריך לידה=שט"ו|מקום לידה=קז'ימייז'|תאריך פטירה=[[ה' כסלו]] שצ"ב|מקום פעילות=פולין|השתייכות=|תחומי עיסוק= רב, [[ראש ישיבה]], פרשנות הש"ס|תפקידים נוספים=|רבותיו=|בני דורו=}}רבי '''שמואל אליעזר הלוי איידלס''' בראשי תיבות: '''מהרש"א''' (מורנו הרב רבי שמואל איידלס); (ה'שט"ו - ה'שצ"ב) הינו היה אחד מפרשני מגדולי מפרשי התלמודבתקופת האחרונים. == תולדות חיים == המהרש"א נולד לגיטל ממשפחת [[המהר"ל מפראג]], ולרבי יהודה הלוי בשנת ה'שט"ו בעיר קז'ימייז' שליד קרקוב, ב[[פולין]] היגלונית, ונודע כעילוי עוד בילדותו. [[נישואין|נשא]] את בתה של מרת איידל ליפשיץ (הלפרין){{הערה|אלמנתו של רבי משה ליפשיץ רבה של [[בריסק]]}}. הזוג פורנסו על ידי מרת איידל, שאף מימנה את [[ישיבה|ישיבתו]] של המהרש"א, ובתור הכרת הטוב היה מזכיר אותה כאמו השנייה, ולכן כונה "איידל'ס" - של איידל. בשנת ה'שס"ח נפטרה מרת איידל ועם מותה עבר לשמש כרב בחלם ליד לובלין. לאחר מכן שימש כרב באוסטרואה והקים שם ישיבה. התפרסם בחייו במעשי חסד רבים, על דלת ביתו היה רשום הפסוק "בחוץ לא ילין גר דלתי לארח אפתחנו"{{הערה|איוב לא, לב}}. נפטר ב[[ה' בכסלו]] ה'שצ"ב, ונקבר באוסטרואה.

המהרש"א חיבר פירוש על ה[[ש"סתלמוד בבלי]] אשר מודפס ברוב המהדורות של הש"ס, יחד עם פירוש מהרהמהר"ם וחכמת ו"חכמת שלמה (מהרש" של המהרש"ל). פירושו של המהרש"א מתחלק מחולק לשניים: חלק אחד מכונה "חידושי הלכות" והוא מתמקד בעיקר העוסק בהבנת הפשט העמוק של דברי הגמרא הרשו[[פירוש רש"י ובעיקר התוספות]] ומתמקד במיוחד בפירוש ה[[תוספות]]. חלקו נמצא חלק מהפירוש קיים בשתי מהדורות, אשר באחרונה ובאחרונה נמצאים קטעים מפירושו של חתנו.:המהרש"ל היה אחד ממגיהי הש"ס, ולכן רוב פירושו הינו הגהות לש"ס, אולם ישנן מסכתות אחדות שלא הספיק להגיה, ולכן המהרש"א היה צריך למקד בהן את פירושו גם בהגהות. חלקו השני נקרא "חידושי אגדות" והוא פירוש על כל האגדתות שבש"ס, חיבור זה נדפס בתחילה על הספר [[עין יעקב]], וצורף במשך השנים לאחר פירושו על הש"ס, ובשנים האחרונות משולב בו.

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=המהרש"א החזיק ישיבה שבה הבחורים היו במצב של שלימות הן בגשמיות והן ברוחניות, ואמר על כך [[אדמו"ר שליט"א|הרבי]] התבטא על כך, כי זה מעין עולם הבא.{{הערה|מקור=[[שיחות קודש]] [[תשל"ח]] [[שיחה|שיחת]] [[מוצאי שבת ]] פרשת [[בשלח]] ס"ט.}}. באחת השיחות התייחס [[הרבי]] למובא בספרים אשר כל המחברים עד המהרש"א ועד בכלל, כתבו את חיבוריהם ב[[רוח הקודש]], ועד שפירושו של המהרש"א - הן חידושי ההלכות והן חידושי האגדות - נתקבלו בכל תפוצות ישראל, אך מכל מקום - אמר [[אדמו"ר שליט"א|הרבי]] - צריך להבינם בשכל{{הערה|שיחת ו' תשרי תשד"מ (התוועדויות ח"א ע' 122).}}. בהתוועדות שבת פרשת ראה [[תשד"מ]] אמר הרבי שפירוש המהרש"א על הש"ס, מגלה את הפנימיות והעומק שבפירוש רש"י, ולכן לומדים קודם כל את פירוש רש"י, ולאחר מכן את פירוש המהרש"א, משום שקודם מתחילים עם הפשט, ולאחר מכן עולים לדרגה נעלית יותר{{הערה|התוועדויות תשד"מ כרך ד' עמ' 2493.}}. פעם אחרת התבטא הרבי שרש"י נוקט בדרך הפשט, ואילו המהרש"א בדרך הפלפול, כשיטת התוספות{{הערה|שיחות קודש תשל"ה חלק ב' עמ' 50.}}. בהתוועדות [[י"ט כסלו]] [[תשכ"ט]] הזכיר הרבי את היות המהרש"א מקובל, ואת אשר דבריו הובאו בכמה מקומות בחסידות, ושאל לפי זה מדוע [[אדמו"ר הזקן]] חולק עליו בנוגע לפשט ברש"י{{הערה|ראה תורת מנחם חלק נ"ה עמ' 44, שיחות-קודש תשכ"ט כרך א' עמ' 187.}}... כאשר נשאל הרבי אם יש בעיה בקריאת השמות שמואל ויהודה, ע"פ צוואת [[רבי יהודה החסיד]], הוכיח מזה ששם המהרש"א היה רבי שמואל אליעזר בן רבי יהודה, והוא היה מצאצאי רבי יהודה החסיד, ומוכח שאין בזה בעיה אפילו לצאצאיו{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ט' אגרת ב'תת"צ.}}. הרב [[שמואל וואזנר]] סיפר שבאחד מביקוריו אצל הרבי אמר לרבי דבר מסוים בשם המהרש"א, אך הרבי הגיב על כך "כמדומני שאין מהרש"א כזה". ואכן כאשר חזר לביתו בדק ומצא כי הרבי צדק{{הערה|שמן ששון מחבריך חלק ב' עמ' 14.}}. ==לקריאה נוספת== *[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10284&CategoryID=1823 רבי שמואל אליעזר איידלס - המהרש"א] - הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], ניצוצי רבי בגיליון [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]] 1021.