משתמש:אברימי כ./חסידות בויאן: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(3 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''חסידות בויאן'''  היא חסידות מ[[חסידות רוז'ין|שולשלת רוז'ין]] שנוסדה על ידי רבי [[יצחק פרידמן]], נכדו של רבי [[ישראל מרוז'ין]].
'''חסידות בויאן'''  היא חסידות מ[[חסידות רוז'ין|שולשלת רוז'ין]] שנוסדה על ידי רבי [[יצחק פרידמן]], נכדו של רבי [[ישראל מרוז'ין]].


===הדור הראשון===
חסידות בויאן התחילה מרבי [[יצחק פרידמן]], ה"פחד יצחק", בנו הבכור של רבי [[אברהם יעקב פרידמן (הראשון)|אברהם יעקב]] מ[[חסידות סדיגורא|סדיגורא]].  
מייסד חסידות בויאן היה רבי [[יצחק פרידמן]], "הפחד יצחק", בנו הגדול של רבי '''אברהם יעקב פרידמן''' (הראשון). רבי יצחק כיהן באדמו"רות משנת [[תרמ"ג]] עד פטירתו, ב[[יבאדר]] [[תרע"ז]].  
*לאחר פטירתו התמנה בנו, רבי [[ישראל פרידמן]] מבויאן-לייפציג.
*משנת [[תרע"ז]], כיהן בחסידות רבי [[מרדכי שלמה פרידמן]]. בשנת [[תרפ"ז]] עבר להתגורר ב[[ארצות הברית]], ושם החלה לצמוח החסידות.


לאחר שלוש שנים שבהן הנהיג את החצר יחד עם אחיו הצעיר רבי [[ישראל פרידמן]], החליטו שני האחים להיפרד ולחלק את הירושה.
לאחר הסתלקותו ב[[ח' אדר]] [[תשל"א]], נותרה החסידות ללא אדמו"ר במשך כמה שנים.
 
[[קטגוריה: ערכים במרחב האישי]]
רבי [[ישראל פרידמן|ישראל]] קיבל את הנכסים בסדיגורא, כולל ביתו של רבי [[ישראל מרוז'ין]] וכן את חלקת הקבר שבה נקברו אבותיהם, ואילו רבי יצחק קיבל את נשיאות ואת בית הכנסת "תפארת ישראל"  שברובע היהודי ואת זכות הדלקת מדורת [[ל"ג בעומר]] ב[[מירון#קבר רבי שמעון בר יוחאי|קבר רבי שמעון בר יוחאי]].
 
ב[[י"ח בחשוון]] [[תרמ"ז]] רבי יצחק העתיק את משכנו לעיירה [[בויאן]] הסמוכה, בה הקימו עבורו חסידיו בית מדרש ובית מגורים ובהם ניהל את החסידות.
 
רבי יצחק היה חתנו של רבי יוחנן מ[[חסידות רחמסטריווקא|רחמסטריווקא]]. עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] עבר לווינה.
 
בווינה המשיך האדמו"ר לנהל את חצרו. לאחר פטירתו נתמנו ארבעת בניו לאדמו"רים, תחילה בווינה ואחר כך התפזרו.
785

עריכות