|
|
| (5 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| '''חסידות בויאן''' היא חסידות מ[[חסידות רוז'ין|שולשלת רוז'ין]] שנוסדה על ידי רבי [[יצחק פרידמן]], נכדו של רבי [[ישראל מרוז'ין]]. | | '''חסידות בויאן''' היא חסידות מ[[חסידות רוז'ין|שולשלת רוז'ין]] שנוסדה על ידי רבי [[יצחק פרידמן]], נכדו של רבי [[ישראל מרוז'ין]]. |
|
| |
|
| ===הדור הראשון===
| | חסידות בויאן התחילה מרבי [[יצחק פרידמן]], ה"פחד יצחק", בנו הבכור של רבי [[אברהם יעקב פרידמן (הראשון)|אברהם יעקב]] מ[[חסידות סדיגורא|סדיגורא]]. |
| מייסד חסידות בויאן היה רבי [[יצחק פרידמן]], "הפחד יצחק", בנו הגדול של רבי '''אברהם יעקב פרידמן''' (הראשון). רבי יצחק כיהן באדמו"רות משנת [[תרמ"ג]] עד פטירתו, ב[[י"ז באדר]] [[תרע"ז]].
| | *לאחר פטירתו התמנה בנו, רבי [[ישראל פרידמן]] מבויאן-לייפציג. |
| | *משנת [[תרע"ז]], כיהן בחסידות רבי [[מרדכי שלמה פרידמן]]. בשנת [[תרפ"ז]] עבר להתגורר ב[[ארצות הברית]], ושם החלה לצמוח החסידות. |
|
| |
|
| לאחר שלוש שנים שבהן הנהיג את החצר יחד עם אחיו הצעיר רבי [[ישראל פרידמן]], החליטו שני האחים להיפרד ולחלק את הירושה. | | לאחר הסתלקותו ב[[ח' אדר]] [[תשל"א]], נותרה החסידות ללא אדמו"ר במשך כמה שנים. |
| | | [[קטגוריה: ערכים במרחב האישי]] |
| רבי [[ישראל פרידמן|ישראל]] קיבל את הנכסים בסדיגורא, כולל ביתו של רבי [[ישראל מרוז'ין]] וכן את חלקת הקבר שבה נקברו אבותיהם, ואילו רבי יצחק קיבל את נשיאות ואת בית הכנסת "תפארת ישראל" ב[[רובע היהודי]] ואת זכות הדלקת מדורת [[ל"ג בעומר]] ב[[קבר רבי שמעון בר יוחאי]].
| |
| | |
| ב[[י"ח בחשוון]] [[תרמ"ז]] רבי יצחק העתיק את משכנו לעיירה [[בויאן]] הסמוכה, בה הקימו עבורו חסידיו בית מדרש ובית מגורים ובהם ניהל את החסידות.
| |
| | |
| רבי יצחק היה חתנו של רבי יוחנן מ[[חסידות רחמסטריווקא|רחמסטריווקא]]. עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] עבר לווינה.
| |
| | |
| בווינה המשיך האדמו"ר לנהל את חצרו. לאחר פטירתו נתמנו ארבעת בניו לאדמו"רים, תחילה בווינה ואחר כך התפזרו.
| |