37,397
עריכות
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
(19 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
בני ישראל קרויים '''אדם'''. אך למרות שבכללות, כל אדם מישראל, על כל מרכיביו - נקרא [[אדם]], מכל מקום - היהודי עצמו כלול מ"אדם" ו"גוף אדם". | |||
== | ==תואר אדם לנשמה== | ||
נשמת ישראל ביחוד, נקראת בשם "אדם", זאת אומרת | נשמת ישראל ביחוד, נקראת בשם "אדם", זאת אומרת ש[[נשמה|נשמת האדם]] מישראל היא במיוחד - האדם שבכל אחד מישראל. | ||
===שתי בחינות שבנשמה=== | ===שתי בחינות שבנשמה=== | ||
וזאת מצד שתי הבחינות שבנשמה: | וזאת מצד שתי הבחינות שבנשמה: | ||
א) מצד עצם נשמות ישראל שהן "חלק אלקה ממעל" - חלק מעצמותו, ו"התופס בחלק מהעצם כתופס בכולו", ולפיכך נקראים אדם - מלשון "אדמה לעליון". שהרי הם חלק ממנו. נמצא כי השם "אדם" לנשמה, הוא מצד היותה מופשטת מכל ציור - חלק אלקה ממעל ממש. | א) מצד עצם [[נשמה|נשמות]] ישראל שהן "חלק אלקה ממעל" - חלק מעצמותו, ו"התופס בחלק מהעצם כתופס בכולו", ולפיכך נקראים אדם - מלשון "אדמה לעליון". שהרי הם חלק ממנו. נמצא כי השם "אדם" לנשמה, הוא מצד היותה מופשטת מכל ציור - חלק אלקה ממעל ממש. | ||
ב) מצד ה[[נר"ן]] שבנשמה. והיינו מצד היותה מוגדרת ומצוירת בציור כוחות הנפש כמראה אדם הנאמר ביחס ל[[ספירות]] שב[[עולם האצילות]]. | ב) מצד ה[[נר"ן]] שבנשמה. והיינו מצד היותה מוגדרת ומצוירת בציור כוחות הנפש כמראה אדם הנאמר ביחס ל[[ספירות]] שב[[עולם האצילות]]. | ||
שלמרות | שלמרות ש[[נשמה|נשמות]] ישראל הן חלק מ[[עצמותו]] יתברך, וכמו שכתוב {{ציטוטון|חלק ה' עמו}} - חלק משם [[הויה]] ברוך הוא, כדכתיב {{ציטוטון|ויפח באפיו נשמת חיים}} ואיתא על זה ב[[זוהר]] {{ציטוטון|מאן דנפח מתוכיה נפח}} - מתוכיותו ופנימיותו, מכל מקום, אחר כך כשנזקקה ה[[נשמה]] לרדת ולהתלבש ב[[גוף]] הנברא, ירדה והשתלשלה ב[[סדר השתלשלות]], כדי להברא - ככל [[נברא]] שהוא [[יש מאין]] - על ידי מאמר ה' - "נעשה אדם", ונעשית בבחינת נברא, ואז היא גם מוגדרת ומצויירת - "דמות כמראה אדם", הנאמר גם על הספירות העליונות, וכמו שכתוב: {{ציטוטון|ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם}}. | ||
אמנם כל זה אינו אלא מצד חיצוניות הנשמה - בחינת [[נר"ן]] שבה, הנמשכת ויורדת להיות במדריגת נברא, וכמו שאומרים ב[[תפילה]] ביחס לנשמה: "אתה בראת אתה יצרת אתה נפחת בי וכו'", מה שאין כן פנימיות ועצם הנשמה, שאינה בגדר נברא ח"ו אלא "דבר אחד ממש עם אלקותו ית'", עליה נאמר: "נשמה שנתת בי טהורה היא". | אמנם כל זה אינו אלא מצד חיצוניות הנשמה - בחינת [[נר"ן]] שבה, הנמשכת ויורדת להיות במדריגת נברא, וכמו שאומרים ב[[תפילה]] ביחס לנשמה: "אתה בראת אתה יצרת אתה נפחת בי וכו'", מה שאין כן פנימיות ועצם הנשמה, שאינה בגדר נברא ח"ו אלא "דבר אחד ממש עם אלקותו ית'", עליה נאמר: "נשמה שנתת בי טהורה היא". | ||
יתר על-כן גם הנר"ן שנמשכו להיות יש נברא ודבר בפני עצמו, המצויר בציור וגדר אדם שיש בו ראש ורגל, מכל מקום יש בהם בחינת הביטול לקב"ה -גם כן - מצד שרשן, וכמאמר חז"ל: ברא כרעא דאבוה, שאף על פי שהבן נעשה מציאות עצמאית נפרד מאביו - בחינת כרעא בלבד, שהוא החלק התחתון שבאב, מכל מקום הוא כרעא דאבוה, שכוחו ועצמיותו של האב משתקפת בו. וכך גם נשמות ישראל מצד הנר"ן שבהם, גם בהיותם למטה-מלובשים בגוף, הם בבחינת אדם-אדמה לעליון, חלק הוי' עמו יעקב חבל נחלתו. וזאת משום שגם התהוות הנשמות כנבראים, להתלבש בגוף האדם שלמטה, נמשכה מבחינת פנימיות הדיבור של מעלה, ולכן נרגש בהם ה[[ביטול]] - היפך ה[[ישות]] - המאפיינת כל נברא. | יתר על-כן גם הנר"ן שנמשכו להיות יש נברא ודבר בפני עצמו, המצויר בציור וגדר אדם שיש בו ראש ורגל, מכל מקום יש בהם בחינת הביטול לקב"ה -גם כן - מצד שרשן, וכמאמר חז"ל: ברא כרעא דאבוה, שאף על פי שהבן נעשה מציאות עצמאית נפרד מאביו - בחינת כרעא בלבד, שהוא החלק התחתון שבאב, מכל מקום הוא כרעא דאבוה, שכוחו ועצמיותו של האב משתקפת בו. וכך גם [[נשמה|נשמות]] ישראל מצד הנר"ן שבהם, גם בהיותם למטה-מלובשים בגוף, הם בבחינת אדם-אדמה לעליון, חלק הוי' עמו יעקב חבל נחלתו. וזאת משום שגם התהוות הנשמות כנבראים, להתלבש בגוף האדם שלמטה, נמשכה מבחינת פנימיות הדיבור של מעלה, ולכן נרגש בהם ה[[ביטול]] - היפך ה[[ישות]] - המאפיינת כל נברא. | ||
הקשר של הנר"ן עם הספירות העליונות שהם בחינת "דמות כמראה אדם", שבגלל זה גם הנר"ן נקראים "אדם", הוא בשנים: | הקשר של הנר"ן עם הספירות העליונות שהם בחינת "דמות כמראה אדם", שבגלל זה גם הנר"ן נקראים "אדם", הוא בשנים: | ||
===קשרן של הנר"ן עם עשרת הספירות העליונות=== | ===קשרן של הנר"ן עם עשרת הספירות העליונות=== | ||
1) ש[[עשר הספירות]] הנקראות "אדם העליון", וכמו שכתוב "ועל הכסא דמות כמראה אדם", הן מצוירות ומוגדרות בציור גוף האדם שלמטה - כביכול, וכמ ושכתוב בזוהר: חסד - דרועא ימינא, גבורה - דרועא שמאלא. | 1) ש[[עשר הספירות]] הנקראות "אדם העליון", וכמו שכתוב "ועל הכסא דמות כמראה אדם", הן מצוירות ומוגדרות בציור [[גוף]] האדם שלמטה - כביכול, וכמ ושכתוב בזוהר: [[ספירת החסד|חסד]] - דרועא ימינא, [[ספירת הגבורה|גבורה]] - דרועא שמאלא. | ||
וכך גם הנר"ן מצד כוחות ה[[נפש]] שבהן, הן כביכול, בציור הגוף, כגון: כח ה[[אהבה]] הוא כמו "יד" ימין שבנפש - "ימין מקרבת", כח הגבורה (להתגבר על הזולת, להכניעו או לגרשו) הוא ה"יד" השמאלית שבנפש - "שמאל דוחה", וכן בשאר הכוחות. | וכך גם הנר"ן מצד כוחות ה[[נפש]] שבהן, הן כביכול, בציור הגוף, כגון: כח ה[[אהבה]] הוא כמו "יד" ימין שבנפש - "ימין מקרבת", כח ה[[ספירת הגבורה|גבורה]] (להתגבר על הזולת, להכניעו או לגרשו) הוא ה"יד" השמאלית שבנפש - "שמאל דוחה", וכן בשאר הכוחות. | ||
2) הספירות ד[[אצילות]] שהם בבחינת "כמראה אדם" שנאמר ב[[מעשה מרכבה]], מלבד שהן עצמן מוגדרות בציור 'אדם', הן גם מקור להגדרות וההגבלות של הנבראים. והיינו, שמלכות דאין-סוף מתלבשת בספירות, בבחינת [[אורות]] ב[[כלים]], כדי שבאמצעות הספירות הללו יתהוו ממלכות של האין סוף - כל העולמות בגבול ומדה, נמצא שעל ידי הספירות מתהווים העולמות. | 2) הספירות ד[[אצילות]] שהם בבחינת "כמראה אדם" שנאמר ב[[מעשה מרכבה]], מלבד שהן עצמן מוגדרות בציור 'אדם', הן גם מקור להגדרות וההגבלות של הנבראים. והיינו, שמלכות דאין-סוף מתלבשת בספירות, בבחינת [[אורות]] ב[[כלים]], כדי שבאמצעות הספירות הללו יתהוו ממלכות של האין סוף - כל העולמות בגבול ומדה, נמצא שעל ידי הספירות מתהווים העולמות. | ||
וכך גם נשמות ישראל, הואיל - שבשבילם נבראו כל הנבראים, נמצא שעל-ידם (ובזכותם) יש לנבראים קיום. | וכך גם [[נשמה|נשמות]] ישראל, הואיל - שבשבילם נבראו כל הנבראים, נמצא שעל-ידם (ובזכותם) יש לנבראים קיום. | ||
ובפנימיות הענין הנה, נשמות ישראל נמשכים ויורדים ל[[בי"ע]] - בבחינת "ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם", והירידה היא בשביל שיהיו בבחינת יש ודבר בהגבלה, כדי שבאמצעותן יתהוו נבראים דבי"ע - מוגבלים, בבחינת יש ודבר נפרד. | ובפנימיות הענין הנה, נשמות ישראל נמשכים ויורדים ל[[בי"ע]] - בבחינת "ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם", והירידה היא בשביל שיהיו בבחינת יש ודבר בהגבלה, כדי שבאמצעותן יתהוו נבראים דבי"ע - מוגבלים, בבחינת יש ודבר נפרד. | ||
ומכיון שהתהוות הנבראים בהגבלתם היא בגלל | ומכיון שהתהוות הנבראים בהגבלתם היא בגלל ה[[נשמה|נשמות]] - כנ"ל, על-כן יוכלו בני ישראל לתקנם ולעשותם דירה לה' ית'. | ||
והיינו, על ידי שהנשמות ירדו להיות - דמות כמראה אדם בעולם הבריאה. שעל-ידם נעשתה ה"ישיבה" -כביכול- על ה"כסא", שמשמעותה היא הירידה | והיינו, על ידי שהנשמות ירדו להיות - דמות כמראה אדם בעולם הבריאה. שעל-ידם נעשתה ה"ישיבה" -כביכול- על ה"כסא", שמשמעותה היא הירידה ל[[עולם הבריאה]] לצורך הבריאה, הנה, על ידי זה יכולים בני ישראל לתקן עולם במלכות ה'. | ||
וכידוע שתכלית הבריאה | וכידוע שתכלית הבריאה הייתה בשביל ישראל, כדי להיות לו יתברך דירה בתחתונים, והיינו, שתשכון [[שכינה|שכינתו]] בישראל כפי שהם למטה, שזהו פירוש "ישראל עלו במחשבה" כלומר שכל הבריאה היא בשבילם, ובגללם ובאמצעותם - נבראו. | ||
==תואר אדם לגוף== | |||
אף על פי שבכללות - שם "אדם" מכוון לכל המין האנושי, מכל מקום עיקר שם אדם שייך במיוחד לאיש ישראל החי ופועל ב[[עולם הזה]]. כמאמר חז"ל על הפסוק: {{ציטוטון|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}. - אתם קרויים אדם, ואין אומות העולם קרויים אדם. בפירוש [[התוספות]] כתוב שהשם "אדם" ללא הה"א מיוחד רק לעם ישראל, בשונה מ"האדם" עם הה"א הידיעה, שמכוון לכל אדם בעולם. | |||
הסיבה לכינוי המיוחד, נעוץ להיות היהודי כלול גם מהעליונים, וגם מהתחתונים, ובאופן קיצוני. מהעליונים ביותר - אדם מלשון אדמה לעליון שנברא בצלם ודמות של מעלה - [[עולם האצילות]]. ומהתחתונים ביותר - אדם שנברא מן האדמה, וכלשון הכתוב: {{ציטוטון|האדמה אשר לקח משם}}. | |||
===הבדלת נפשו הבשרית של היהודי משאר אנשים === | |||
מאחר שהאדם כלול גם מ[[חומר וצורה|חומר]] (בשר) לצד ה[[נשמה]], צריך שתהיה בו גם [[נפש]] מיוחדת השייכת לחומר - "נפש הבשר" - השונה בעצם מהותה [[נפש אלוקית|מהנשמה האלוקית]] שבו. | |||
נפש זו נקראת בשמות שונים בהתאם לעניניה: | |||
# "[[נפש חיונית]]" - שמחיה את ה[[גוף]] הגשמי. | |||
# "[[נפש הטבעית]]" - שהחיים שמחיה את הגוף, הם חיים על פי הטבע הגשמי שבעולם הזה. | |||
# "[[נפש השכלית]]", על-שם השכל שבנפש הטבעית שבאדם, המבדילו מה[[בהמה]] והוא השכל האנושי בתחום כל עניני העולם הזה, והוא החלק הנעלה ביותר בנפש החיונית הטבעית. | |||
# "[[נפש הבהמית]]" - משום שכל המדות הבהמיות האנוכיות והגסות, נובעות ממנה, והוא החלק השפל ביותר שבנפש החיונית הטבעית. | |||
נמצא, שהאדם היהודי כלול מגוף אחד ושתי נפשות: 1) [[נפש אלוקית]]. 2) [[נפש]] מה[[קליפה]]. אלא שלהיותו יהודי, הרי נפש זו דקליפה היא מ[[קליפת נוגה]] שיש גם טוב המעורב בה, וקיימת האפשרות לשעבדה ואף להופכה מקליפה לקדושה, והיא המטלה שהטיל [[הקב"ה]] על כל יהודי. | |||
מאחר שהקב"ה בחר בישראל להיות עמו ונחלתו, הרי כל מרכבי האדם היהודי רצויים וחשובים בעיני ה', ואדרבה, עיקר הבחירה שבחר ה' היא דוקא בגוף האדם מישראל, והם יקרים וחשובים בעיניו - שיהיו בשלימות ובטוב הנראה והנגלה. נמצא, שגם מצד ה[[גוף]] והנפש הטבעית - ישראל נעלים, והיינו שהקב"ה קורא ומייחד שמו יתברך על כל מרכיבי האדם מישראל, וגם הנפש השכלית שבישראל (אדם), היא באופן אחר ונעלה ביותר מנפש השכלית שבכללות המין האנושי - בזה שנרגש בה הפלאה רוחנית. | |||
{{סגל}} | {{סגל}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:האדם וגופו|*]] |