שינויים

בקרית גת חלה תנופה של התיישבות חרדית בשכונות החדשות בעיר , כאשר מאות משפחות , כמו גם חצרות חסידיות קבעו את משכנן בעיר. כך גם גדלה הקהילה החב"דית בקריה והגיעה ל-200 משפחות ויותר.

כך הורגש צורך בפתיחת בית כנסת חב"די באיזור החדש ואכן הרב מאירי החליט, יחד עם עוד שני אברכים ר' מרדכי אבוטבול ור' אילן חיון, על קיום מניין חב"די נוסף. בהתחלה התקיימו מניינים בשבתות באחת הדירות בשכונה ואט אט התפתחה הקהילה בשמה "שערי גאולה" כשהרב מאירי מכהן כרב הקהילה. בהתוועדות הראשונה שהתקיימה בקהילה יחד עם הרב [[שלום דובער וולפא]] כתבו לרבי באמצעות האגרות ה[[אגרות קודש ]] והתקבלה תשובה מהרבי ליהודי שכתה לרבי שייסד בית כנסת ומבקש את ברכתו. הרבי כתב לאותו יהודי שהוא מקווה שנוסף על התפילות בבית הכנסת יהיה זה מקום מלא בשיעורי תורה, בהתוועדויות ושהמקום יהיה פתוח במשך כל היום.

בהמשך , בית הכנסת התמקם בשטח שהוקצה מהעירייה והתרחב באופן משמעותי.

כחלק מהגישה הקהילתית של בית הכנסת ולאור תשובת הרבי שהתקבלה בהתוועדות הראשונה, ייסד הרב מאירי [[כולל ]] הוראה לאברכים שפועל במקום , כך שבבית הכנסת שוררת במשך כל היום אווירת לימודים רצינית. המקום שוקק פעילות במשך כל היום ויהודים מכל החוגים נכנסים להתפלל, ללמוד ולכתוב לרבי במקום. בנוסף, הקהילה מקיימת סניף פעיל של [[צבאות ה' ]] לילדים.

בית הכנסת והקהילה חדורים בענייני ב[[ענייני גאולה ומשיח ]] בגלוי וכל זאת מתוך היענות והערכה של הקהילה החרדית במקום.