ראייה ושמיעה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 16: / שורה 16: @@
 כן, על ידי ראייה אפשר לעורר [[כלות הנפש|תשוקה עצומה]] להתקרב לדבר אותו רואים, בשונה משמיעה.
-ושני הפרטים קשורים אחד לשני: בגלל שראייה תופסת את המהות והעצמיות של הדבר הנראה, לכן אפשר לעורר אליו תשוקה. בשונה משמיעה<ref>ראה ד"ה והמשכילים יזהירו תשי"ז</ref>.
+ושני הפרטים קשורים אחד לשני: בגלל שראייה תופסת את המהות והעצמיות של הדבר הנראה, לכן אפשר לעורר אליו תשוקה. בשונה משמיעה{{הערה|ראה ד"ה והמשכילים יזהירו תשי"ז}}.
 עוד פרט חשוב בראייה - ההתאמתות שבה. כמו שאמרו חז"ל: אינה דומה שמיעה לראייה. בגלל שבראייה רואים את הפנימיות של הדבר ללא עירוב הבנה סובייקטיבית, הדבר הנראה ברור ומוחשי אצל הרואה. שום דבר לא יוכל לגרום לו למחשבה שהדבר הנראה שגוי.
@@ שורה 23: / שורה 23: @@
 == שורשם ==
-מוסבר בחסידות, כי הראייה שורשה מספירת ה[[חכמה]], ואילו השמיעה שורשה מספירת ה[[בינה]]{{מקור}}.
+מוסבר בחסידות, כי הראייה שורשה מספירת ה[[חכמה]], ואילו השמיעה שורשה מספירת ה[[בינה]]{{הערה|תורה אור עה, א.}}. (לכן גם ב[[זוהר]] הקדוש וב[[תלמוד ירושלמי]] שהארתם מספירת החכמה{{הערה|והם שייכים לגאולה - שאז יהיה ראייה באלוקות. ראה לקמן.}} משתמשים בלשון "תא חזי" [= בא וראה], לעומת ה[[תלמוד בבלי]] שהיא הארת הבינה שבה משתמשים בלשון "תא שמע" [= בא ושמע]).
-(לכן גם ב[[זוהר]] הקדוש וב[[תלמוד ירושלמי]] שהארתם מספירת החכמה<ref>והם שייכים לגאולה - שאז יהיה ראייה באלוקות. ראה לקמן</ref> משתמשים בלשון "תא חזי" (בא וראה), לעומת ה[[תלמוד בבלי]] שהיא הארת הבינה שבה משתמשים בלשון "תא שמע" (בא ושמע)).
 == דרגות בראייה ==
@@ שורה 31: / שורה 30: @@
 == בעבודת ה' ==
-בעולם המגושם שלנו, בדרך כלל איננו רואים אלוקות. אלוקות לא חודרת בנו באופן של ראייה, ולו ראייה שכלית. לעומת זאת בימות המשיח כתוב "ונגלה כבוד ה', וראו כל בשר<ref>ישעיה מ', ה'.</ref>", זאת אומרת שהראייה באלוקות תהיה (אפילו לא ראייה שכלית, אלא) ראייה מוחשית כמו שרואים בעין גשמית<ref>ראה למשל שער האמונה פרק כה</ref>.
+בעולם המגושם שלנו, בדרך כלל איננו רואים אלוקות. אלוקות לא חודרת בנו באופן של ראייה, ולו ראייה שכלית. לעומת זאת בימות המשיח כתוב "ונגלה כבוד ה', וראו כל בשר{{הערה|ישעיה מ', ה'.}}", זאת אומרת שהראייה באלוקות תהיה (אפילו לא ראייה שכלית, אלא) ראייה מוחשית כמו שרואים בעין גשמית{{הערה|ראה למשל שער האמונה פרק כה.}}.
 == ראו גם ==
@@ שורה 39: / שורה 38: @@
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
-[[קטגוריה: מבשרי אחזה אלוקה]]
+[[קטגוריה:חושים]]