הרב '''גרשון שרגא אטינגון - אטינגר'''{{הערה| עוברת לאטינגר בישראל כנראה, ע"פ מוזיאון ראשונים לתולדות פתח תקוה}} ([[1850תר"י]] — [[6 באוקטובר]] [[1930]], -[[י"ד בתשריתשרי]] [[ה'תרצ"א]]) היה גביר [[חב"ד]]ידי, מ[[פרנס]]י ו[[מייסד]]י [[פתח תקווה]] החדשה{{הבהרה|מה זה?}}, בעל נכסים ופרדסים רבים וגדולים{{הערה| שם}}, ומייסד בית הכנסת החב"די הראשון "צמח צדק" ב[[פתח תקווה]]{{מקור}}.
==ביוגרפיהתולדות חיים==נולד ב[[שקלוב]] שב[[רוסיה]] ונמנה עם חסידי [[חב"ד]], ובהגיעו לגיל חתונה נישא לחנה גולדה זהבה בת ר' מרדכי (נפטרה ב[[כ"ח באדר]] [[תרפ"ג]] וקבורה ב"סגולה"). עסק במסחר, היה בעל מנסרת עצים, וזכה להצלחה ועושר.
כאשר היה כבר בא בימיםנמנה על חסידי חב"ד, משאת נפשו הייתה להגיע ל[[ארץ ישראל]] ולהיקבר בה. בסביבות שנת [[הובהגיעו לגיל חתונה נישא עם רעייתו מרת חנה גולדה בת ר'תרס"ט]] ([[1910]]-[[1909]]) עלה לארץ ישראל והתיישב ברחוב גוטמן בפתח תקווה, בסמיכות לשוק המקומימרדכי.
==חוות אטינגון סגולה==קנה ב[[כ"א באדר]] [[תרע"ד]] שני דונם אדמה מ[[נחמן גדליה ברודר]]שלח ידו במסחר, עליהם הקים את ביתו וגן. ב-[[1912]] בנה בית גדול מוקף גן גדול שתיכנן גנן מומחה משרונה. בגן גדלו עצי פרי מ[[אנונה]] עד [[פפאיה]]היה בעל מנסרת עצים וזכה להצלחה רבה בעסקיו והפך לאיש אמיד שתרם רבות מהונו לצדקה.
רכש 5 דונם ליד ביתו מאדמת אל-כרמים חור אל-סאברא ונטע עליהם פרדס וכדומה. שארי בשרו של גרשון הם שעזרוהו להקמת חווה בהיותם סוחרי פרוות בינלאומיים. אחד מהם בסביבות שנת [[מקס איטינגוןתרס"ט]], אזרח [[ארצות הברית]], שדודו הוא [[פרופסור]] [[מקס אייטינגון]] (תלמידו וידידו של [[זיגמונד פרויד]]), שלח לו סכום כסף נכבד על מנת שיקים פרדס ומשק חי, בהם יעבדו בו פועלים [[יהודים]] בלבד – לתת פרנסה לחלוצים.הדבר היה נדיר ואינו מהשגרה באותה תקופה כשפרדסני אם המושבות העדיפו פועלים עלה לארץ הקודש והתיישב ברחוב גוטמן ב[[ערביםפתח תקווה]], אלה היו מיומנים יותר וזולים יותר מהפועלים ה[[יהודים]]בסמיכות לשוק המקומי.
"משק אטינגון" היה שם דבר ב[[פתח-תקווהכ"א אדר]] הקטנה.אטינגון רכש מאחד מערביי הסביבה מאה דונם קרקע ב[[סגולה (מושב)|סגולהתרע"ד]] החופפת לפתח תקווה, נטע קנה שני דונם אדמה עליהם פרדס [[תפוזים]] ו[[אשכוליות]] וגם [[לימונים]], ו[[אתרוגים]], והקים לולי תרנגולות וברווזים, עם ממטרי מים ותעלות השקיה.במשך היום היו באות האורזות ויושבות ישיבה מזרחית ב"בייקה"{{הבהרה}}, ונטולות צפרניים מבררות בזהירות הקים את ההדרים ואורזות אותם בניירות דקיקים מסומנים בכתובת "ג'אפה" וציור של גמל.במגדל המים המיתמר בחווה היה בראשו חקוק מצד אחד "פרדס אטינגון תרפ"ט" ובצד השני '''מתתיהו איטינגון תרפ"ז'''-[[1926]] ומצויר מגן דודביתו וגן וזמן קצר לאחר הגעתו, ומתחתיו באותיות קטנות '''מהנדס ספיר''' שנעשה על ידי המהנדס שבנה הקים מכספו את המקום [[יוסף זהבי-זלוטויאבק]] ממיסדי [[פתח תקווה]] החדשה ששם החברה היה '''ספיר''', והקבלן שניצר מפתח תקווה.כמו כן היה בפרדס מקווה מים נוסף – בריכת נוי מוגבהת עשויה בטון ובטבורה חסידה מבטון שצווארה הארוך מתיז מים. תאומה זהה של החסידה הזו התנוססה בגנו של אטיגון במושבה. כיום נותר מ"פרדס אטינגון" מגדל המים בגובה של בית בן קומתיים, ועליו הכתובת הכנסת החב"אטינגון תרפ"ט" ו[[מגן דוד]]די בעיר על שטח החצר הסמוך לביתו.
זמן קצר לאחר הגעתו, הקים מכספו את בית הכנסת החב"די בעיר על שטח חצרו הסמוך לביתו, ולאחר פטירתו נפטר ב[[י"ד בתשריתשרי]] [[ה'תרצ"א]] הונצח זכרו בלוח זיכרון מיוחד בחזית הבניין. נטמן ונטמן ב[[בית הקברות סגולההעלמין]] בפתח ב[[פתח תקווה]]. הוא הונצח בלוח זכרון מיוחד בחזית הבנין.
==משפחתו==
גרשון אטינגון הקדים לעלות לישראל*בנו, והשאיר את בנו היחיד אלתר בן ציון שנשא בנתיים לאשה את פניה, ואת שלושת נכדותיו ב[[קייב]] שב[[אוקראינה]]. אלתר התגורר עם בני ביתו ב[[רחוב חרשצ'אטיק]], שבזמנו רק לסוחרים יהודים מהגילדה הראשונה הותר לגור בו, והמשיך לנהל את מנסרת העצים של אביו. - עלה ל[[ארץ ישראלהקודש|ארצה]] בשנת [[תר"פ]] והתיישב בסמיכות להוריו בפתח תקוה ועזר לאביו במטעי הפרדס. הוא התגורר בחווילה של אביו תקווה, וניהל את "משק אטינגון". שנים רבות פעל לצידו העובד האחראי [[אבא דויטש]]. אלתר אטינגון נפטר ב[[ירושלים]] בשנת [[1943]] ונקבר ב[[הר הזיתים]]. אחר מותו של גרשון, בגיל צעיר יחסית, ניהל את החווה קרוב משפחתו בשם סולובי שאף התגורר בה זמן מה. הוא מכר את הקרקע, המשק נכחד והפרדס שונה לבתי דירות{{הערה|תקוה וינשטוק, ב"חדשות בן עזר" גילון 860 [[20 ביולי]] [[2013]]}}. נכדתו היא הפסנתרנית [[נדיה אטינגון-רייכרט]], נישאה ל[[ישראל רייכרט]], ממניחי היסודות לחקר ה[[חקלאות]] ומחלוצי המחקר ה[[פיטופתולוגיה|פיטופתולוגי]] ב[[ישראל]]. ==לקריאה נוספת==*ספר [[אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו]]* [[אתר הגנאולגי]] [[Geni]] [[ג'ני]]פרדס
{{מיון רגיל:אטינגון, גרשון שרגא}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד פתח אישים בפתח תקווה: אישים]]==הערות שוליים==