מי תמציות – הבדלי גרסאות

שלום (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – "ראב"ד " ב־"ראב"ד "
מ removed Category:טהרה using HotCat
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
'''מי תמציות''' הם אחד ממיני ה[[מים]], בסיווג ההלכתי שבפרק הראשון שב[[מסכת מקוואות]]. ישנן ששה דרגות במים, שאינם מים שאובים: מי גבאים (שלוליות מים), מי תמציות, מקווה, מעיין שרובו [[מים שאובים]], מי מוכין (מי [[מעיין]] מזוהמים), ו[[מים חים]] (מי מעיין נקיים שאין בהם כל פגם).
'''מי תמציות''' הם אחד ממיני ה[[מים]], בסיווג ההלכתי שבפרק הראשון שב[[מסכת מקוואות]]. ישנן ששה דרגות במים, שאינם מים שאובים: מי גבאים (שלוליות מים), מי תמציות, מקווה, מעיין שרובו [[מים שאובים]], מי מוכין (מי [[מעיין]] מזוהמים), ו[[מים חים]] (מי מעיין נקיים שאין בהם כל פגם).
==דין המים==
==דין המים==
מי תמציות הם מי גשמים, שהתהוותם במקום נעשית באופן ישיר על ידי הגשמים. מים אלו נחשבים בדרגה אחת גבוהה יותר מאשר "מי גבאים". מי הגבאים, הם שלוליות המים, ודינם - שהם אינם נהיים טמאים, מכיוון שהם מחוברים לקרקע ועדיין לא נחשבו כמים שאובים, אך אינם מטהרים. לעומת זאת, מי תמציות הם מים שמחוברים לגשם בעודו יורד, או אפילו לאחר ירידת הגשם, כאשר הם עדיין נמצאים באותו מקום עצמו בו הגשם ירד, ולא עברו למקום אחר. כך גם ביצות שהתהוו מחמת הגשם, נחשבים למי תמציות, כל עוד המים שבהם הם המים שהגיעו אליהם על ידי הגשם, ולא ממקומות אחרים.
מי תמציות הם מי גשמים, שהתהוותם במקום נעשית באופן ישיר על ידי הגשמים. מים אלו נחשבים בדרגה אחת גבוהה יותר מאשר "מי גבאים". מי הגבאים, הם שלוליות ה[[מים]], ודינם - שהם אינם נהיים טמאים, מכיוון שהם מחוברים לקרקע ועדיין לא נחשבו כמים שאובים, אך אינם מטהרים. לעומת זאת, מי תמציות הם מים שמחוברים לגשם בעודו יורד, או אפילו לאחר ירידת הגשם, כאשר הם עדיין נמצאים באותו מקום עצמו בו ה[[גשם]] ירד, ולא עברו למקום אחר. כך גם ביצות שהתהוו מחמת הגשם, נחשבים למי תמציות, כל עוד המים שבהם הם המים שהגיעו אליהם על ידי הגשם, ולא ממקומות אחרים.
 
אופן נוסף של מי תמציות הם, כאשר אדם חופר חפירה ליד [[נהר]] או ים, והוא מוצא בה מאגר קטן של מים שמחוברים למקור המים על ידי חלחול בנקבים קטנים. דינם של מים כאלו, כמי תמציות.


אופן נוסף של מי תמציות הם, כאשר אדם חופר חפירה ליד נהר או ים, והוא מוצא בה מאגר קטן של מים שמחוברים למקור המים על ידי חלחול בנקבים קטנים. דינם של מים כאלו, כמי תמציות.
==טעם הדבר==
==טעם הדבר==
הסיבה לכך מובא בר"ש ועל פי הסברו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], בכך שלמרות שמי הנהר נחשבים להלכה כמי המעיין (כדעת [[רבי יוסי]] שחולק על חבריו [[רבי יהודה]] ו[[רבי מאיר]]), אין דינם כמי מעיין גמורים, ואין הם נחשבים ל[[מים חיים]] המטהרים זב ומצורע, מכיוון שיש בהם מי גשמים המעורבים בהם, ומכיוון שכך, נמצא שאין לנהר דין מעיין רגיל, ובתוספת החיסרון בכך שמי הנהר אינם מחוברים אליו בחיבור אמיתי (אלא בנקבים דקים שאינם נחשבים לחיבור){{הערה|כדעת החכם צבי בדעת רש"י, ודלא כהרמ"א שפוסק כשיטת הראבי"ה שחיבור כזה נחשבת לחיבור, (ראה בדברי הצ"צ שם).}} ואינם נמצאים במקום המעיין, אין להם דין מעיין אלא דין מי תמציות.
הסיבה לכך מובא בר"ש ועל פי הסברו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], בכך שלמרות שמי הנהר נחשבים להלכה כמי המעיין (כדעת [[רבי יוסי]] שחולק על חבריו [[רבי יהודה]] ו[[רבי מאיר]]), אין דינם כמי מעיין גמורים, ואין הם נחשבים ל[[מים חיים]] המטהרים זב ומצורע, מכיוון שיש בהם מי גשמים המעורבים בהם, ומכיוון שכך, נמצא שאין לנהר דין מעיין רגיל, ובתוספת החיסרון בכך שמי הנהר אינם מחוברים אליו בחיבור אמיתי (אלא בנקבים דקים שאינם נחשבים לחיבור){{הערה|כדעת החכם צבי בדעת רש"י, ודלא כהרמ"א שפוסק כשיטת הראבי"ה שחיבור כזה נחשבת לחיבור, (ראה בדברי הצ"צ שם).}} ואינם נמצאים במקום המעיין, אין להם דין מעיין אלא דין מי תמציות.
שורה 22: שורה 23:
{{צצ|349|עמודים=ק"ע - קע"ב}}
{{צצ|349|עמודים=ק"ע - קע"ב}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:טהרה]]
[[קטגוריה:מקווה]]
[[קטגוריה:מקווה]]